Page 138 - שבילים גליון 29 - קנא קנאתי
P. 138

‫ושאר שכונות העולים‪ ,‬התחככו מידי יום ביומ ו‪ , 23‬הרי שאיליאני שורוק‬
‫מתארת את סיפור בניינו של יישוב ספר תוך ניסיון השתלבות והתערות חסר‬
‫סיכוי של מקימיו ובוניו ‪ -‬במציאות הישראלית בקרב אוכלוסייה שכמעט כל‬
‫חבריה (למעט ראש המועצה המקומית‪ ,‬מנהל בית ספר תיכון דצינגר וכיוצא‬
‫באלה משרות בכירות שנמנו על הישראלים הוותיקים) הם עולים חדשים‬
‫כמשפחתה של המספרת ְס ְב ָת ָתה וס ָב ָאה ושכניה שאינם דוברי עברית‪ .‬זו‬
‫מציאות סוציולוגית פרדוקסאלית שכן לאותם עולים שהקימו ובנו להלכה‬
‫ולמעשה את קריית־שמונה לא היה ממי ללמוד להיות ישראלים ולא ממי‬
‫ללמוד לדבר עברית ישראלית הן מבחינה לקסיקאלית והן מבחינת היגוי‬
‫ומבטא ולא ממי ללמוד לסגל התנהלות ישראלית כדי להתערות בהוויה‬
‫הישראלית ולא רק זאת אלא אף זאת‪ ,‬אותם תהליכי הסתגלות והתערות חסרי‬
‫סיכוי‪ ,‬מתחוללים הרחק‪-‬מכל ומעיני־כל‪ ,‬בקצות ההוויה הישראלית ובשולי‬
‫זרימת האירועים הלאומית‪ .‬הישראלים הקרובים ביותר בסביבתם הם‬
‫מעסיקיהם בני הקיבוצים שעמם הם מקיימים יחסים מרוחקים‪ ,‬מנוכרים ואף‬

                                           ‫עוינים בשל היותם מנוצלים על ידם‪.‬‬
‫קריאתו של הרומן הביוגרפי "בדרך הביתה"‪ ,‬יש בה כדי להעניק לקורא‬
‫הישראלי הבנה טובה יותר של מכמני הנפש החבויים של החברה הישראלית‪,‬‬
‫לגבי אותם פרקים היסטוריים שטרם שולבו באופן נינוח אמפטי ואובייקטיבי‬
‫בהיסטוריוגרפיה הציונית־ישראלית‪ .‬סיפור הגירתה של ילדה עם משפחתה‬
‫מקזבלנקה לארץ‪ ,‬לקריית־שמונה הוא חלק בלתי נפרד מהתפתחותה‬
‫ההיסטורית של החברה הישראלית‪ .‬בלי להתוודע ולהבין את מורכבות חווית‬
‫ההגירה של כלל השבטים המרכיבים את החברה הישראלית‪ ,‬חבריה יישארו‬
‫זרים זה לזה‪ .‬באותה מידה‪ ,‬בלי להתוודע לחוויית ההגירה של ילדה עולה‬
‫מאתיופיה או מרוסיה לא נוכל להבין איש את רעהו לעומק‪ ,‬בלי לזכות‬
‫באמפטיה והזדהות ולהעניק אמפטיה והזדהות האחד לשני לא נוכל לעבור‬

                                                        ‫חוויית בוללות אמיתית‪.‬‬
‫המספרת "בדרך הביתה"‪ ,‬מביעה לאורך כל הספר הזדהות עם הוריה‪ ,‬סבתה‬
‫וסבא שלה ועם כל אחד וכל אחת מאחיה ואחיותיה ועם הערכים שספגה‬
‫מהוריה והורי הוריה‪ ,‬ערכי משפחה ואהבת העם והארץ‪ ,‬ואת הערכתה‬
‫העמוקה למאמצי ההתערות שלהם בארץ למרות הכל‪ ,‬באמצעות הסתפקות‬
‫במועט ונכונות לעסוק בכל מלאכה במטרה להעניק לילדיהם סיכוי להצליח‪.‬‬

  ‫‪ 23‬בין אם כהכרות מוגבלת דוגמת זו של עוזרת בית מהקטמונים עם מעסיקתה מרחביה או כמגע‬

   ‫ממושך ושוויוני יותר בין שני עובדי מדינה במשרד ממשלתי שבו האחד הוא תושב טלביה והשני‬

                                                                                          ‫תושב מוסררה‬

‫גיליון ‪ | 29‬שבילים | ‪137‬‬
   133   134   135   136   137   138   139   140   141   142   143