Page 143 - שבילים גליון 29 - קנא קנאתי

‫לשתף הכול עם כולם‪ .‬לנטור טינה ולהתבשל במחשבות אלימות זה דבר‬
‫מייסר‪ ,‬אבל לפחות אין כאן את האשליה שאת הכול ניתן לפתור במילים‪.‬‬

‫נדמה כי המימד ההיסטורי וייצוג ההיסטוריה הינם בעלי משמעות בכל ארבע‬
‫הנובלות‪ .‬האם תוכל להרחיב בנושא?‬

‫תמיד נמשכתי ללימודי ההיסטוריה‪ ,‬אני חושב שירשתי את זה מאבא שלי‪ .‬לכן‬
‫גם תמיד התעניינתי ברקע ההיסטורי של סופרים‪ ,‬בביוגרפיה שלהם וברקע‬
‫ההיסטורי של היצירות‪ .‬זאת גישה פחות מקובלת כיום בלימודי הספרות‪ ,‬אבל‬
‫לטעמי אנו נוטים לפספס רבדים משמעותיים כאשר אנו מתעלמים מהקשרים‬
‫היסטוריים‪ .‬אנחנו יכולים לקרוא את עגנון‪ ,‬למשל‪ ,‬ולהתייחס לכתבים‬
‫היהודיים ולסיפורי החסידים ולשיטת הטיפול הפסיכואנליטית כדוגמאות‬
‫בולטות להשפעה על יצירותיו השונות‪ ,‬אבל לדעתי קיימת חשיבות רבה‪,‬‬
‫היסטורית ואמנותית‪ ,‬גם למקם את עגנון כאישיות הקרועה בין זמנים‬
‫ומקומות‪ ,‬כנציג של בני העלייה השנייה לארץ‪-‬ישראל‪ ,‬אשר הספקות וכאב‬

‫ההגירה טבעו את חותמם היטב ביצירותיהם‪.‬‬

‫בנובלה "סיפורי רוחות" מטיח הגיבור בחברו את המילים‪" :‬עזוב רגע ת'סיפור!‬
‫תתעסק בבחור!" האם תוכל להתייחס‪ ,‬בהקשר זה‪ ,‬לדרך שבה אתה בוחר להציג‬

‫את הקשרים שבין היצירה הספרותית לבין עולם המציאות?‬
‫הנובלה "סיפורי רוחות" באמת מתייחסת למתח שבין היצירה הכתובה לבין‬
‫החיים עצמם‪ .‬לצורך שלנו בסיפור עם התחלה‪ ,‬אמצע וסוף‪ .‬בסיפור עם מסר‬
‫ומשמעות‪ .‬כאשר החיים הרגילים הינם לרוב כאוטיים‪ ,‬מבולגנים וחסרי‬
‫משמעות גדולה‪ .‬אנחנו כקוראים מבקשים כי סיפור על אהבה שהוחמצה יוביל‬
‫לקראת סופו אל פתרון חיובי או לפחות אל תחושה של השלמה וסגירת מעגל‪.‬‬
‫וזאת כאשר החיים עצמם אינם מעגל וכל סיפור שנספר לעצמנו הוא בסך‬
‫הכול עוד העלאה באוב של רוחות ישנות‪ .‬סיפור על אירועים שקרו בעבר‬
‫ונשכחו ברובם‪ .‬אירועים כואבים‪ ,‬טראומטיים‪ ,‬אבל בסופו של דבר גם חסרי‬

‫משמעות‪ .‬חסרי תקנה‪ .‬זה עשוי להישמע טראגי‪ ,‬אבל אלו החיים‪.‬‬

‫ברבים מסיפוריך נעשה שילוב בין שפה גבוהה‪ ,‬ספרותית ומאתגרת לבין‬
‫דיאלוגים בשפה "נמוכה"‪ ,‬עממית ועמוסה בסלנג‪ .‬האם יש סיבה לשילוב מנוגד‬

‫מסוג זה?‬

‫‪ | 142‬שבילים | גיליון ‪29‬‬