Page 68 - שבילים גליון 29 - קנא קנאתי
P. 68
והזימה ,שבפולחנו ,התרחשו בתוך העם .המרד בהנהגת קורח לא היה בגדר
הפרת הברית ולא הייתה בו שחיתות מוסרית .לעומת זאת ,חטא בעל פעור
היה הקיצונית והבוטה שבבגידות העם בה'.
קנאות שמעון ולוי
בעקבות מעשהו ,מעלה ה' באוזני משה את פנחס על נס ומהללו על קנאותו
לה' ,שהצילה את העם מכיליון .זו הפעם השישית שבה התפרצה הקנאות של
בני שמעון (זמרי) ולוי (פנחס) .מעשה הקנאות הראשון שלהם – הריגת אנשי
שכם במעשה דינה – היה פסול .הוא היה מתוכנן ולא ספונטאני ,ושיקולי כבוד,
זעם ונקמה אישית היו מעורבים בו ,שיקולים שאינם מתחשבים בתוצאות
האפשריות ,שהרי לא רק האשמים חוסלו ,אלא גם רבים חפים מפשע,
ומשפחת יעקב נקלעה לסיכונים מיותרים .שמעון ולוי היו ,כפי הנראה ,אלו
שהציעו להרוג את יוסף ,מתוך קנאה באהבת האב אותו ומתוך קנאות לעתיד
המשפחה ,שיוסף ,לדעתם ,סיכן אותו .לכן אסר יוסף את שמעון לעיני האחים
לפני ששילחם חזרה הביתה ,להביא את בנימין .על קנאותם קילל אותם
אביהם" :אחלקם ביעקב ואפיצם בישראל" (בראשית מ"ט ז') ,ולא זיכה אותם
אף במילה טובה ,בשעה שבירך את א ֵּחיהם .יותר מאוחר ,בשנה הראשונה
לנדודי העם במדבר תיקנו בני לוי את מידת הקנאות שלהם והפכוה לחיובית:
הם נזעקו לקריאת משה להרוג את עובדי העגל .מעשה־קנאות זה היה מעוגן
בהנחיות של משה לאחר שהציל את העם מזעם האל ,ורק העבריינים הומתו.
משום כך זכה לוי לשרת בקודש במקום הבכורים .אבל באירוע הרביעי הופיעה
שוב הקנאות השלילית של בני לוי – הקנאות המופרזת של נדב ואביהו
לאביהם ,אהרן ,ולעבודת ה' ,קנאות שהייתה מעורבת בקורטוב של אינטרס
אישי ויוהרה ואשר הביאה אותם לידי עבירה בפומבי על איסור מפורש.
הקנאות השלילית של לוי נגלתה שוב במרד קורח ,הבכור והלוי .עונשו טיהר
סוף סוף את השבט לחלוטין מקנאות פסולה .פנחס מילא אמנם את תפקידו
– המתת זרים שחדרו לתחום המשכן – אבל מעבר לזה ,הוא הונע בזעם
אינטואיטיבית על מעשה התועבה של זמרי .הזעם הקנאי הזה בא הפעם מלב
טהור למען קידוש ה' ולהצלת העם מחרון אף ה' ,ללא כל שיקולים זרים,
אנוכיים ,כפי שהעידה עצירת המגפה ברגע שזמרי נהרג וכפי שהעיד ה' עצמו
מיד אחרי האירוע.
גיליון | 29שבילים | 67
