Page 64 - שבילים גליון 29 - קנא קנאתי
P. 64
מסתבר שלא כל בני לוי למדו לרסן את הקנאות שלהם .השמחה וההתרגשות
של נדב ואביהו ,בניו הבכורים של אהרן ,לא ידעה גבול .הם הרגישו התעלות
נפש ,שחיפשה פורקן ,ונסחפו להשתתף באופן פעיל יותר באירוע הגדול ,לא
כשליחי העם אלא כדי לבטא את הרגש שלהם עצמם .הם שכחו ,או התעלמו
מכך ,שעבודות הפולחן חייבות להתבצע בדיוק "כאשר ציווה ה' את משה"
(שמות ל"ט א' ואילך) .הם התעלמו מהצו האלוהי ,שלפיו המזבח הוא "קדש
קדשים" וכי הקטרת קטורת זרה על מזבח הקטורת – נדבה פרטית ,שלא
הובאה על-פי הוראה מפורשת – אסורה בתכלית (שמות ל' ט' ,ויש בה משום
עבודה זרה 4.לטעמם של השניים – בני הכהן הגדול ,המסייעים לו בהקרבה,
ויורשיו בתפקיד – הם לא היו זרים .הם היו בטוחים בעצמם ובמניעיהם
הטהורים והאמינו שה' יראה ללבב .כל אחד מהם נטל על דעתו מחתה ,שם
עליה גחלי אש מהמזבח החיצון ,שם עליהם קטורת מן המלאי המוכן ,נכנס
לאולם המשכן ,שהכוהנים הפשוטים מנועים מלהיכנס אליו ,והקטיר על מזבח
הקטורת לפני ה' .יתכן שהשניים ,בהתלהבותם הדתית ,אף נכנסו לקודש
הקודשים עם מחתותיהם .התגובה הייתה מיידית ונחרצת .שוב יצאה אש מאת
ה' והיא פיחמה את כל גופם במכת ברק אחת :הם מתו לפני ה' .לפי השקפת
התורה אין מקום לעבודת ה' מתוך שרירות סובייקטיבית ,המונעת בדחפים,
בקנאות ובאידאולוגיה אנושית .על העבודה להיערך על-פי הצו האלוהי לכל
פרטיו ודקדוקיו ,שכן הפולחן עלול להידרדר בקלות לכדי עבודה זרה; הגבול
בין פולחן כשר לפולחן פסול דק כחוט השערה5.
4בכור שור וחזקוני ויקרא ,י' א' על פי טעמי המקרא .על חובת הפולחן בדיוק לפי הציווי האלוהי
ממנה התעלמו נדב ואביהו ראו יהודה נחשוני ,הגות בפרשיות התורה ,עמ' 433-432 ,359-358בשם
כמה מפרשים.
5ראו ראב"ע' ,הבאור' של משה מנדלסון ורש"ר הירש (ורד"צ הופמן בעקבותיו) ויקרא ,י' א' ,ראי"ה
קוק אורות הקודש ג ,צפיה לישועה ט ,על פי מדרש ספרא שמיני לב .השוו לשד"ל שם ,י' א' .ראו גם
'העמק דבר' שם ,ט' ו' ,י' ב' ,על פי הספרא שמיני ו' .לפי דבריו שם ,הייתה בויקרא פרק ט פסוק ו
אזהרה מראש של ה' מפני התלהבות־יתר שרירותית .ראו דיון מפורט על העניין אצל נחמה ליבוביץ,
עיונים בספר ויקרא ,עמ' ,104-102 ,92-88אצל ישעיהו ליבוביץ ,שבע שנים של שיחות עמ' 472-
503-502 ,469ואצל חיים יצחק חמיאל ,לימודים בפרשת השבוע ,עמ' .199-197ראו גם פירושו
היפהפה של רשב"ם (ובעקבותיו בכור וחזקוני) שם ,ט' כ"ג ,לפיו היה מעשה נדב ואביהו במקביל
לכניסתם וליציאתם של משה ואהרן מן המשכן ,והאש שיצאה מבין הכרובים אכלה קודם את נדב
ואביהו ליד המזבח הפנימי ומשם המשיכה לאכל את הקרבנות שעל המזבח החיצון .חיים יצחק
חמיאל ,שם עמ' 196סע' ,2ובנימין לאו ,אתנחתא ,עמ' ,267-266העלו (על בסיס מדרש ספרא
שמיני יט ופירושי רש"י ורשב"ם שם ,ט' כ"ג) את האפשרות ,שנדב ואביהו דרשו את כבוד אביהם
שנפגע ,לדעתם ,כאשר השכינה התמהמהה אחרי ברכת אהרן ולא ירדה .לאו אף מוסיף ,כי הם
התרעמו על משה שהתערב – יזם את הכניסה אל אוהל מועד כדי לזרז את ירידת האש מהשמים
ו"גנב" לאחיו "את ההצגה".
גיליון | 29שבילים | 63
