Page 62 - שבילים גליון 29 - קנא קנאתי
P. 62

‫לא כך חשבו שמעון ולוי (בני לאה‪ ,‬א ֵּחיה של דינה משני הוריהם)‪ .‬בחמת זעמם‬
‫על הפגיעה בכבוד משפחתם ובקנאות לכבוד אחותם‪ ,‬חצו שמעון ולוי את‬
‫הגבולות‪ ,‬שהתורה מבקשת ללמדנו‪ .‬השניים עברו כסופה בעיר שכם‪ ,‬אשר‬
‫גבריה נפלו בפח‪ ,‬שאחי דינה טמנו להם‪ :‬אנשי העיר מלו עצמם כדי להיכנס‬
‫בברית המפוקפקת עם משפחת יעקב‪ ,‬אשר על־כן לא היה בכוחם להילחם על‬

   ‫נפשם‪ .‬שמעון ולוי הרגו את כל הזכרים בעיר ושחררו את דינה מבית שכם‪.‬‬
‫אנשי שכם הסכימו למול את עצמם‪ ,‬כהצעת בני יעקב‪ ,‬מפני שהשתכנעו כי‬
‫חתונת שכם עם בת משפחת יעקב תהיה כדאית ותישא רווחים לכולם‪( .‬בה‬
‫בעת‪ ,‬חמור ובנו הציעו לבני יעקב את הרווחים האפשריים מהקשר בין שתי‬
‫המשפחות‪ 2).‬חמדנותם של אנשי שכם ושיתוף הפעולה שלהם עם האנס‬
‫החוטף – שיטת פעולה שנקטו שונאי ישראל בכל הדורות – מצדיקה את ביזת‬
‫העיר ואת שבי הנשים והטף שביצעו כל האחים‪ ,‬אך אינה מצדיקה בשום אופן‬
‫עונש מוות קולקטיבי כלפי אלו שלא היו מעורבים ישירות בפשע‪ .‬שמעון ולוי‬
‫פעלו בקנאות קיצונית‪ ,‬לקחו לידיהם ללא סמכות את תפקידי התובע‪ ,‬השופט‬
‫והתליין‪ ,‬בניגוד לכל מנהג מוסרי מחייב‪ .‬שאר האחים לא הצטרפו אליהם‬

                                                                  ‫במעשה ההרג‪.‬‬
‫יעקב‪ ,‬שחשש מעימותים‪ ,‬כהרגלו‪ ,‬כעס על השניים וגער בהם על שסיכנו‬
‫במעשיהם את המחנה‪ ,‬החשוף עתה למעשי נקמה‪ .‬דבריו מקוממים‪ .‬היה עליו‬
‫להגיב בזקיפות קומה מחד גיסא כלפי החטא של אנשי שכם ומאידך גיסא‪,‬‬
‫כלפי העונש המופרז‪ ,‬ששמעון ולוי השיתו בעדו‪ .‬לחולשה זו של יעקב יש‬
‫היבט נוסף‪ .‬ליעקב היה ברור‪ ,‬כי מי שרוצה שכל האנושות תתברך בו‪ ,‬אינו יכול‬
‫להפגין קנאות חסרת גבולות‪ ,‬המטילה עונש קולקטיבי – ועונש מוות! – על‬
‫צדיקים (זכאים) ועל רשעים כאחד‪ .‬אין זו דרכו של המוסר האלוהי‪ .‬אך יעקב‬
‫לא אמר זאת באותה שעה והוא שתק למשמע תשובתם‪ ,‬שהייתה בה ביקורת‬
‫על תגובתו‪" :‬הכזונה יעשה את אחותנו?" (בראשית‪ ,‬ל"ד ל"א)‪ .‬מודע לחולשתו‪,‬‬
‫הוא ספג את הפגיעה האישית‪ ,‬הבליג גם על מעשה הקנאות החמור מבחינה‬
‫מוסרית והשהה את תגובתו לעניין זה‪ .‬בינתיים עסק בהישרדות‪ .‬אולם פועלם‬
‫של שמעון ולוי לא נשכח ולא נסלח‪ ,‬כי הוא בנפשה של האומה העתידה לקום‪.‬‬
‫בבוא שעתו של יעקב להיפרד מבניו‪ ,‬לברכם לפני מותו ולגלות באזניהם את‬
‫העתיד הצפוי להם (בראשית‪ ,‬מ"ט א')‪ ,‬מצא לנכון להיפרע משני הבנים‬

‫‪ 2‬נחמה ליבוביץ‪ ,‬עיונים בספר בראשית‪ ,‬עמ' ‪ .267-265‬על ההבחנה בין כוונות האחים לבין כוונות‬

                                                     ‫שמעון ולוי ראו רמב"ן ושד"ל בראשית‪ ,‬ל"ד י"ג‪.‬‬

‫גיליון ‪ | 29‬שבילים | ‪61‬‬
   57   58   59   60   61   62   63   64   65   66   67