Page 118 - שבילים גליון 29 - קנא קנאתי
P. 118
רבקה נרתעת מעשו ,יתכן שנרתעה מעשו כבר כשנולד בשל מראהו האחר
והשונה :התינוק שלה לא דמה לה כלל .יתכן שצבע שערו האדום ,מראה גופו
השעיר ואופיו הג'ינג'י העצמאי גרמו לה לדחייה שלא יכלה להתגבר עליה גם
בבגרותו .לרבקה אין דיאלוג עם עשו ,היא דוחה אותו מעליה ,מתעלמת ממנו
ונוהגת בו בעוינות .למעשה רבקה מסמנת את עשו כ"אחר" שיש להיזהר ממנו,
ולעקב אחר פעולותיו בתשומת לב כדי שלא יפגע באחד מהם .נוספו למראהו
של עשו עיסוקו כצייד וכ"איש שדה" והתרועעותו עם נשים נוכריות שהחרידו
אותה מפני הבאות ואולי גרמו לה גם לחשש ,מה צופן העתיד לה וליעקב ,אם
עשו ירש את אביו ויגיע בעמדת שליטה למאהל .הפחד מהאחר והשונה מוביל
פעמים רבות להתנהגות מתעלמת ,מתרחקת ,דוחה את האחר בצורה כוחנית
ואלימה.
כבר בפרשנות הפנים מקראית יש שימוש בשם עשו כשם קוד ,אנו נחשפים
לסימון עשו כ"אחר" ,כשם קוד על ידי נביאי ישראל כעובדיה או ישעיהו,
במשמעות של רשע :מ"אחר" פרטי ,הופכים את עשו ל"אחר" קולקטיבי.
מגדילים לעשות חז"ל שבמדרשים רבים ,הם מכנים אותו כרוצח ,אנס ,רשע,
כופר ועוד-תכונות מאוסות .תכונות עברייניות המתייחסות ל"אחר" הפרטי
ומשליכים תכונות אלה ל"אחר" קולקטיבי -לעמים זרים כדוגמת רומי:
דימויים ופרשנויות שאינם נמצאים כלל במקרא .הגלגולים של השם עשו
כ"אחרות" קולקטיבית עוברת לנצרות ולרומי בימי הביניים.
בעת החדשה עובר שם הקוד עשו גלגולים נוספים :בחסידות מדובר על עשו
ויעקב כסמל למאבק רוחני המתחולל בנפש האדם ובספרות התחייה
ובספרות הישראלית מקבל המושג אלמנטים יותר חיוביים הקשורים לערכים
של מוסר ועבודה.
אם אעשה אקטואליזציה לשם הקוד "עשו" ,עשו נמצא בכל אחד מאתנו:
כפרטים וכקבוצה .בחברה דמוקרטית פלורליסטית תראה כל קבוצה את
הקבוצה השנייה כאחרת ,אין אדם אחד החי בחברה שדעתו או תפיסותיו זהות
לחלוטין לאדם שני.
השתייכות האדם לקבוצת שייכות ,מסייעת לו להגדיר את ה"אחר" .ההגדרה
משתנה בהתאם לתקופה ,למקום ,לתפיסה התרבותית ,הלאומית או
הפוליטית .דוגמה מוכרת לשינוי בהגדרת ה"אחר" ניתן לראות ביחס החברה
הישראלית לבעלי מוגבלויות כמו נכים ,חרשים ,עיוורים ,אוטיסטים ,בעלי
תסמונת דאון ואפילו דיסלקטים :בעבר הלא רחוק התייחסו לכול אלה
גיליון | 29שבילים | 117
