Page 110 - שבילים גליון 29 - קנא קנאתי
P. 110
גיבור עוז גולן
ֲא ִני כו ֵּבש ֶאת ה ִשי ָרה טיפ
ו ִמ ְתג ֵּבר על יו ְצ ֶרי ָה;
ה ִשי ָרה ה ֲח ָד ָשה הו ֶר ֶגת
המ ְט ִבי ִעים ֶאת חו ְט ָמם, ֶאת ה ִשי ָרה.
ו ְמנ ְצ ִחים על ִת ְזמ ֶרת
ְללא נ ָג ִנים .מ ְנ ִצי ִחים ִהיא מו ִצי ָאה ְלע ְצ ָמה ֶאת ָהע ִין;
ְפ ֵּאר ֶש ֵּאינו ְמק ְש ֶק ֶשת
ו ֲא ִני ְמנ ֵּצח ֶאת ָע ְצ ָמה ָלדעת.
ֶש ֵּאינו ֵּמ ִרים ָי ָדיו. ֵּאין ָמקום ִל ְש ִלי ָקה ְמ ֻי ֶח ֶדת.
ִשי ָר ִתי ִמ ְתנ ֶג ֶנת מ ְר ִתיח.
ְלבד .טו ֲע ֶמי ָה ָזכוֵּ .אי ֶזה ֵּכיף
ִהיא טובעת.
לא ִל ְפזלִ .מ ְש ָקפי ְו ֻר ִדים. ָבבו ָאה ֶשל ע ְצ ָמהִ .מ ְשתטחת
ֶאת ָה ֲע ֻק ִמים ֲא ִני מ ְש ִאיר על ִק ְב ָרה .כו ֶת ֶבת ֶאת ע ְצ ָמה
ָלדעת .עד ֶש ֲא ִפלו ָהאו ְר ִחים
בחלון ָהר ֲא ָוה.
ְכ ָבר ֵּאי ָנם טו ְר ִחים
ֵּיש ִמי ֶשרו ֶאה ְללא, ִל ְטעםֵּ .הם ִי ְז ְרקו ֶאת ה ָמ ָנה
ו ְמש ְפ ֵּשף ֶאת ֵּעי ָניו
ִעם ה ֶמ ְל ָצר ֶשי ְס ִביר:
עד ֶש ָחדל הו ִציאו ָלה ֶאת ָה ֵּעינ ִים
ִל ְראות .ו ֲא ִני ִמ ְתג ֵּבר.
ְו ֶאת ה ִמיץ
ְי ִצי ָר ִתי כו ֶב ֶשת. ב ְזקו ת ְב ִלי ִנים לא ֻמ ָכ ִרים ְלתו ְך
ֻבבות הש ֲע ָוה ִמ ֵּמי ָלא
מ ֲחבת ֲח ָד ָשה ְו ִכבו
ח ְסרות רוח ֶאת ָה ֵּאש.
גיליון | 29שבילים | 109 גם ֲא ִני ִה ְסב ְר ִתי ְו ֵּאין ֶשי ְק ִשיב.
ֶאת ה ֶח ְשבון ֲא ִני ָע ִשי ִתי.
הוא ָלקח ְלע ְצמו ֶאת ה ְמ ֻק ְש ֶק ֶשת ו ֲא ִני
ֶאת ה ִטיפ.
