Page 102 - שבילים גליון 29 - קנא קנאתי
P. 102
"אבל מה עשיתי לה ,הלא אני לא הייתי בשיעור שלכן בכלל ,ולא ליד
האובניים" הגבתי .ובלב כרגיל התחילה מערכת רגשי האשמה להפריש את
מיציה .המשטרה החשאית של העצמי כבר העמידה אותי לדין .ואמי
מהעומקים של ימי אסונה באירופה ,שלחה לי את מבטה השחור והנהנה
בראשה בחומרה את הרמז המעורפל ,המאיים ,הזכור לרעה...את שוב...ואני
מיד לקחתי על עצמי .לא! לא יתכן!
"אולי זה היה בלי כוונה ,לפעמים לא מרגישים כשזה קורה" היא הקלה עלי.
אבל רונית כבר טיפלה בזה.
"למה את מתכוונת?" תמהתי.
"בגללך היא נפצעה .היא התייעצה עם אישה שמבינה בדברים האלה והיא
אמרה לה .אבל היא כבר סדרה את זה ,עשתה מה שצריך ובטלה ,שלחה לך
חזרה" היא השיבה.
"מה? איך?!" נרעדתי כמעה .ותחושת מבוכה חמוצה ובלתי נודע צורב נגרפו
אל בית הבליעה.
"טוב ",אמרה בהיסוס קל" ,אז אני אגיד לך :את זוכרת שנפגשנו על השביל
ואמרת לרונית שהיא נראית טוב"?
"כן ,זוכרת משהו כזה" ,נזכרתי בסיטואציה קצת משועשעת.
"אז ,את שמת עליה עין רעה".
מרים נייגר פליישמן – מפלצת ירוקת עינים ,אקווארל על נייר 25X18 ,ס"מ
גיליון | 29שבילים | 101
