Page 100 - שבילים גליון 29 - קנא קנאתי

‫האור הקורן בעדן ומכל תא בגוף יכול למסך אף את התווים הכעורים ביותר‪,‬‬
‫את פגמי הייצור בסדנת הבריאה‪ ,‬את עיוותי החומר‪ .‬כך רציתי להאמין‪.‬‬

‫כך חפצתי להאמין ולא שמרתי בליבי את כל האפשרויות שההתבוננות ביופי‬
‫ובהפכיו טומנת בחובה‪ .‬תמיד הולכת עמנו הטעות עם ההנחה הסמויה‬
‫שהאחר דומה‪ ,‬שהוא מרגיש‪ ,‬חושב כמונו‪ ,‬שהזולת הוא תמונת ראי של היותנו‪,‬‬

‫גם אם שונה בהשכלה‪ ,‬או במוצא או ‪...‬‬
‫לפני למעלה משלושים שנה כאשר עיסוקי באמנות ובמלאכת הציור הוליך‬
‫אותי להוראה לצרכי פרנסה בבאר שבע‪ .‬הייתי נוהגת במכוניתי הישנה‪,‬‬
‫המקרטעת‪ ,‬פעמיים בשבוע מ‪/‬ואל ירושלים כדי להאציל מידיעותיי וניסיוני‬
‫לתלמידיי‪ ,‬לפתח את טביעת העין הסקרנית‪ ,‬וגם לעורר דבר מה אל המסתורין‬
‫שבא עם היופי ומוליך אל עולם הרוח‪ .‬והימים ימים קשים עבורי‪ .‬כבר שבעתי‬
‫מנחת זרועה של הרשעות‪ .‬הייתי אישה צעירה‪ ,‬אלמנה‪ ,‬אם בנים‪ ,‬עול כבד על‬
‫כתפי‪ ,‬ועוד כאבי אהבה לא לי‪ ,‬מנסה לנווט בין כל הכוחות הפועלים לרעתי‪,‬‬
‫מתאמצת להטות לטובתי את האיבה והדחייה לזרם שוצף המפיק אנרגיה‬
‫מכוחו של הנס‪ ,‬היצירה שנבראת מן הצירוף שאינו אריתמטיקה פשוטה‪ .‬יפי‬
‫הנוף בנסיעתי‪ ,‬הרי ירושלים ושדות לכיש שבחילופי העונות‪ ,‬היו נחמתי‪ .‬מידי‬
‫יוצאי לדרך הייתי מסירה מכתפיי את השק הכבד של הזיכרונות והמטלות‬

‫ונדרכת בשמחה‪ .‬ימים מוצלחים או פחות‪ .‬סוג של שגרה‪.‬‬
‫באחד מבקרי האביב‪ ,‬הרעננים האלה‪ ,‬כשהשרב טרם בא ורק אור זוהר בחדווה‬
‫מיוחדת נפל על צמחי הנוי בצד השביל‪ ,‬ושמיים בתכלת‪ ,‬פסעתי בדרכי‬
‫לקראת שעת ההוראה והצטרפתי לקבוצת צעירות שהיו בדרכן לאותו כוון‪.‬‬
‫הכרתי אותן מעט‪ .‬לא תלמידותיי היו הן‪ .‬למדו קדרות‪ .‬צעירות חינניות‬
‫וחביבות‪ ,‬יפות ופחות‪ .‬אינני זוכרת את פניהן בחלוף השנים וגם אז לא השאירו‬

‫את רושמן‪.‬‬
‫אולם אחת מהן‪ ,‬כבר לא אזכור את שמה‪ ,‬אורית‪ ,‬או רונית או אורלי‪ ,‬כדי שלא‬
‫אחטא לפגוע בשמה המדויק‪ ,‬אקרא לה רונית‪ ,‬והיא הייתה מכוערת במיוחד‬
‫בעיניי‪ .‬עיניי לא זכרו כיעור כזה קודם לכן‪ .‬אני מנסה לדלות את דמותה מבין‬
‫הקפלים הרבים באתר הזיכרונות החזותיים שבמוחי‪ .‬ועולה לי פרצוף גדול של‬
‫כבש עם מבט זגוגי‪ ,‬אף ענקי מתעקל על נחיריים מורחבים‪ ,‬סנטר חסר גורר‬
‫את שפתיה היישר אל הצוואר הרחב ועמו עולה בי אותו חוסר מנוח מבקש‬

‫תקנה‪ ,‬הנובע מתחושת חוסר האיזון ומכה בי בתחושת קבס קלה‪.‬‬
‫גיליון ‪ | 29‬שבילים | ‪99‬‬