Page 46 - שבילים גליון 29 - קנא קנאתי
P. 46
"את לא רואה שאני צוחק? מה יש לך? את יודעת שאני אוהב שאת מכינה לי
קפה .מותק שלי ,אני אוהב אותך הכי בעולם .את יודעת את זה ,נכון?"
"אתה לא מבין? האהבה שלך היא זאת שהורגת אותי .האהבה זה דבר כל כך
נפלא ,אבל אצלך הכמות ,הכמות היא יותר מידי.
לא יכולתי לעצור יותר את הדמעות והן זלגו באין מפריע על לחיי.
"אני לא יכולה יותר .החיבוק שלך הפך לחיבוק דוב .הדאגה החברית הפכה
לקנאות עיוורת .לפעמים המינון הוא זה שעושה את כל ההבדל ...זה כמו
האספירין" ,אמרתי ,מושכת באפי" ,שני כדורים עוזרים ומרפאים אבל 200
כדורים הורגים"...
מבעד לדמעות ראיתי את גופו שוקע עמוק לתוך הספה וראשו נשמט הצידה
בתנוחה לא טבעית.
"כשאתה תתעורר אני כבר לא אהיה פה .תקרא את המכתב ואל תנסה לחפש
אותי"...
יבגני גופמן -ציפור האושר ,שמן קנבס 40 x 50ס"מ
גיליון | 29שבילים | 45
