Page 54 - שבילים גיליון 22 | ציוני דרך
P. 54
במול היערות – אומר לעצמו הצופה: "כפי הנראה נרצחו כאן גם נשיו, מן הסתם עניין אפל." במנהרה – להיפך, שיבולת רוצה לעזור לו להציל את אשתו, שלא נרצחת אלא מתה ממחלה. כולם בארץ הזו חולים, אליבא דיהושע, אשתו של צבי ניצלת ממוות, אשתו של הערבי לא. במול היערות – הערבי מביא ליהודי אוכל ודואג לצרכיו. במנהרה – להיפך, היהודים המצויים בסוד דואגים לערבי ולילדיו לצרכיהם.
בשתי היצירות הערבים הם אב ובתו. במול היערות – הילדה היא בעיקר כתם שמלתה האדומה בין העצים, רמז מטרים לשריפה. רמז לכך שתת ההכרה עוד תצוץ ותתגלה. המנהרה – הילדה היא כבר אישה צעירה, שכל הגברים היהודים בספר מתאהבים בה. במול היערות – חבורה שעושה קומזיץ מזמינה את הצופה להשתתף, והנערות מתוארות כאיילות רכות. המנהרה – הבת הערבייה היא איילה, לאחיה, דמות שולית ברומן, יש שם זמני – עופר. והגיבור הוא צבי.
דמות היהודי בשתי היצירות מול היערות - הצופה פסיבי. כשהיער נשרף תפקידו לזכור. הוא בא לחקור את מסעי הצלב לארץ ישראל – מצב שבו נוצרים באו לשלול את הזהות היהודית. לא מצליח להתקדם במחקר, וכשהיער נשרף מתגלה לו המקבילה – היהודים באו לשלול את הזהות הערבית. הגיבור עובר תהליך מהנסתר אל הגלוי. המנהרה – המהנדס אקטיבי. חותר לגילוי הסוד של השב"זים, ומציע את פתרון המנהרה. ורק בזכותו הפתרון הלא כדאי הזה מתקבל. המהנדס הוא זה שמציע לחפור בגבעה ולהצפין שם דרך צבאית סודית. חותר לתהליך מן הגלוי אל הנסתר. מול היערות – הצופה שמשתוקק לשריפה מעניק באמצעותה לערבי את זהותו. המנהרה – צבי שוכח את שמו, וזהותו ניתנת לו על ידי הערבי. הערבי הרחמן הורג את הצבי ונותן ללוריא את שמו בחזרה. שחזור של מעשה העקידה. הסצנה
I 22 גיליון I שבילים I 52
