Page 52 - שבילים גיליון 22 | ציוני דרך
P. 52
התכה ולא ריתוך - על המנהרה מאת א.ב. יהושע דורית זילברמן
הרומן המנהרה של א.ב. יהושע הנו ספר רב שכבתי, ומיטב הפרשנים תרמו להבנת הספר. אני מבקשת לתרום לו פרשנות משווה. אני מבקשת לשרטט את ההתפתחות שחלה בסיפורת של יהושע ביחסים הממולכדים שבין היהודים והערבים, תוך השוואה בין סיפורו המוקדם והקצר מול היערות לבין הרומן
האחרון המנהרה.
וזה סיפור המלכוד, כפי שהוא מסוכם בספר"בראשית"בפרשת הגר:"והוא יהיה פרא אדם ידו בכל ויד כל בו, ועל פני כל אחיו ישכון." בראשית ט"ז 12. פרא אדם – אוהב מדברות לצוד חיות, אומר רש"י. פרא הוא חמור המדבר וגם משל לחופש. ישמעאל חי במדבר, בניו יהיו נוודים חופשיים, אף ממלכה לא תוכל לשעבד אותם ולהכריח אותם להתמסד. הביטוי "ידו בכל ויד כל בו ועל פני כל אחיו ישכון", בדימוי של התכה בשונה מריתוך. בהתכה כל המולקולות של החומרים השונים מתערבבות זו בזו, ומרגע שהתערבבו זו בזו לא ניתן להפריד ביניהן, בניגוד לריתוך - שם יש חיבור, גם אם חיבור חזק ומולחם, הרי חיבור שניתן לנתקו. אלה היחסים בינינו לבין הערבים. חיזוק לדימוי זה מוצאים ברומן המנהרה: בראיון עם הסופר שאל דרור משעני: בסיפור על השב"זים בחורבה הנבטית אתה רומז שאם נעשה פחות עניין מ"הזהות" שלנו, אם נשכח אותה וניתן לה להתפורר, תיווצר כאן זהות חדשה? כמו שאין היום זהות נבטית, אולי בעתיד לא תהיה זהות "ישראלית"? זה בעצם השיטיון כמטאפורה פוליטית? "ללא ספק. תראה איך אנחנו מנסים להיאחז בזהות היהודית, ואיך היא חומקת מאתנו. אנחנו צריכים להיערך למחשבה אחרת על הזהות שלנו בתוך המדינה הדו-לאומית שאנחנו כבר בתוכה, אם נרצה ואם לא נרצה."
בסיפור מול היערות – שם יש השכחה, הדחקה. מתחת ליער המודעות שוכנים שרידי כפר ערבי. הם שוכנים בתת המודע של המדינה. מה שמדיר את מנוחתו
I 22 גיליון I שבילים I 50
