Page 53 - שבילים גיליון 22 | ציוני דרך
P. 53
של שומר היערות ולא נותן לו לכתוב את הדוקטורט. במנהרה - להיפך, הערבי גר בראש הגבעה, וחבורה של יהודים – נציגי צבא נציג ממשלה ומתנדב - רוצים לחפור מנהרה סודית עבור כביש צבאי. רגשי אשמה/חובה כלפי הפלסטיני, והתאהבות בבתו, חברו יחד כדי להצפין ולהחביא את הזהות היהודית, שמישהו בספר מתעקש לתקן ולקרוא לה ישראלית. כלומר, הזהות היהודית תוצפן ותהיה סודית, כדי שבראש ההר ימשיכו לחיות השב"זים. ההתפתחות ההשוואתית איפה מצביעה על כך שאצל יהושע התת מודע הפך למודע. הפלסטינים שוהים בלי זהות בישראל. זו הברקה, מפני שהמשפט מטפל בשב"חים – שוהים בלתי חוקיים, והמדינה מתייחסת אליהם בחומרה, מהפחד שמי מביניהם מתכוון לחבל. השב"זים מתחבאים תחת שמות עבריים, הפירוש האמיתי לשם האנאדי – חרב, מתחבא מאחורי פרח סגול, כדי לא להבהיל, והשם של צבי נשכח. הערבי הוא זה שמחזיר לו את שמו. איילה מתאימה לצבי. שתי השכבות בשמות הפרטיים של הפלסטינים הם כמו היער המחביא את שרידי הכפר הערבי במול היערות. )בחיפה למשל, מתחת לרוב השמות העבריים של הרחובות שוכנים השמות הערביים שלהם, והוותיקים שבחיפאים עוד זוכרים ומכירים את השמות המקוריים(.
תיאור הערבי במול היערות במול היערות הערבי אילם, לשונו כרותה, מדבר בלשון שאיננה, לא מבין עברית, לא מתקשר, עיניו אורות כשמזכירים את שם כפרו. המנהרה - הערבי הוא פלסטיני, שצריך להישאר בראש הגבעה, כי רק מכאן יש לו קליטה והוא יכול לדבר עם אחיו. הוא מדבר הרבה אפוא. גם ערבית וגם עברית. הוא מדבר עברית מצוין, רוצה להסגיר את עצמו כדי לא לחיות בלי זהות ובהסתר, רוצה לספר, איך מכר קרקע לא שלו ליהודים כדי להציל את אשתו בעזרת הכסף. החיים יותר חשובים לו מהקרקע, האהבה יותר חשובה מלאומיות.
51 I22גיליוןIשביליםI
