Page 107 - שבילים גיליון 21
P. 107
בערב בחדשות שידרו את הסיפור שלנו, מההתחלה, משלב הרעיון ועד הסוף, עד הלידה של ממותי. למזלי רק באפיזודה אחת, הפרשנים ראיינו אותי בשידור חי, אבל רוב הזמן במסך הטלוויזיה הראו את יוני ומירי. משקיעים רבים הביעו
את רצונם להשקיע כסף בפרויקט.
2 ממותי גדלה בלי שום בעיות, פיזיולוגים ווטרינרים היו מרוצים מהתפתחותה. אנחנו חתמנו על מספר הסכמים, וקיבלנו השקעות בסכום של כמעט מאה מיליון דולר. אחרי האופוריה של הימים הראשונים הגיעו ימים של עבודה שחורה ושגרתית. אנשי העסקים היו במשא ומתן עם כל העולם. המדענים תכננו ניסויים חדשים. אני התרוצצתי מהבוקר עד הערב וחשבתי שבתקופה הזאת תפקידי בפרויקט בכלל לא חשוב. בביתי נמשך משבר היחסים שלי עם אשתי. הילדים נשארו אצלה, לכן היה לי קצת יותר זמן וכל יום מוקדם בבוקר ביקרתי את ממותי הילדה שלי, החדשה. הבאתי לה כל מיני סוגי מזון שלפי המדענים אסור לה לאכול. למשל, היא מאוד אוהבת אננס. אני קניתי בסופר קרטון שלם של שימורי אננס. היה יום אחד לפני סוף השבוע. תכננתי לעשות הרבה דברים ביום הזה במיוחד דברים קשים ולא נעימים. בבוקר פגישה עם עורך הדין שלנו. הוא בחור מאוד קפדן ונודניק גדול שמוציא ממני בדרך כלל את כל הכוחות. אחרי הפגישות שלנו הרגשתי שאני עבריין. מעבר לזה המשרד שלו בקצה השני של העיר, והנסיעות בפקקים בשעות הבוקר גם דורשות זמן וכוח. אחרי הפגישה הזאת, מתוכננת פגישה נוספת עם עורך פטנטים. אבל שם אני אהיה ביחד עם יוני וזה מקל על הפגישה, יוני אוהב לדבר ונכנס לעומק העניינים, אני אוכל מעט לנוח. אבל זה לא הסוף. הפגישה השלישית והאחרונה מתוכננת להיות עם אנשי הנהלת הבנק שחושבים להשקיע כסף בפרויקט שלנו. ככה, החלטתי לרכז את כל הדברים הלא נעימים ליום אחד, לפני סוף השבוע. התחלתי את היום מוקדם, ובשעה שש כבר יצאתי מהבית, נסעתי עם שימורי האננס לעבודה. קודם כל נכנסתי למשרד שלי, בדקתי דואר אלקטרוני ופקסים חדשים, ויצאתי לשטח לפגישה הראשונה והכי נעימה בעולם עם ממותי. הפילה חיצצרה. הוצאתי את פחית האננסים. בינתיים לא ראיתי את ממותי. היה חשוך
105 I 21 גיליון I שבילים I
