מאמרים של: meira

הטבע משנה את פניו וכך גם אנחנו. המקובלים נהגו מאז ומתמיד לפרוש אל הטבע ולהתבודד עם הרהורי לבם ועם הכוח הבורא שנגלהלהם בטבע הפתוח. יצחק אבינו יצא לשוח בשדה, וחז"ל דרשו, כי בהתייחדות זו עם הטבע ועם הבורא תיקן יצחק את תפילת מנחה.
האר"י הקדוש לימד את תלמידיו, כי לכל דבר ומאורע בחייו של האדם קיים שורש רוחני, שעל האדם להשיגו. צמיחתו של האילן, לפיהאר"י, מסמלת את צמיחתו של האדם בעולם הרוח, בבחינת "האדם הוא עץ השדה". פירות שנעניק היום לעצמנו ולזולתנו במובן הרוחנייהפכו לאילנות של המחר. ביום ט"ו בשבט לבשו המקובלים בגדי חג, למדו קטעים מיוחדים מתוך ספר הזוהר, אכלו מפירות הארץ, שתויין וחגגו את ט"ו בשבט באכילת הפירות הסימבוליים לעולמות רוחניים, ועסקו בלימוד.
אמנים, סופרים ומשוררים הנתונים בעולמה של יצירה מקבלים השראתם מהטבע ומעץ השדה. מגוון רחב של יצירות נקבצו בגיליון זה, שמרחיבות את הדעת ומעוררות השראה. האנלוגיה בין עץ השדה לאדם עולה, בדרך זו או אחרת, ברוב היצירות, אם במישרין ואם בעקיפין.

משוררים, מקדמא דנא, בדומה לנביאים בהיסטוריה הקדומה של עם ישראל הביעו מחאה נגד מוסדות השלטון, נגד עוולות חברתיות ונתנו ביטוי פואטי לנושאים קיומיים. שירי מולדת ושירי הלל למלכים מאכלסים את ספרות המופת מימי מסופוטמיה ועד למדינות הדיקטטוריות של ימינו. השירה היא אמצעי בידי השלטון בכדי להגיע להמונים, וההמון זקוק לשירה המעניקה משמעות לקיומו.

שירת המחאה בארץ ובעולם קיבלה תנופה במאה העשרים ובמאה העכשווית. המשוררים הלאומיים ביאליק, טשרניחובסקי, אצ"ג כתבו אף הם שירי מחאה לאומיים על רקע האנטישמיות ומאורעות הדמים שנועדו לפגוע בעם היהודי. בשנות החמישים והששים בעקבות העליות ההמוניות מארצות אסיה וצפון אפריקה רווחה בקרב המשוררים יוצאי ארצות האסלאם המחאה החברתית. לכך הוקדש ספר העיון והמחקר של רחלי אברהם-איתן: "כאב השורשים הכפולים" (עקד, 2000). שירה מחאתית חברתית זו ממשיכה לתת את ביטויה הנרחב עד היום, ובגיליון השמיני של "שבילים" ניתן מקום גם ליצירה הספרותית והאמנותית המחאתית הרווחת בקרב מגזרים שונים בחברה הישראלית.

   ד"ר  רחלי אברהם-איתן