Page 150 - שבילים גליון 29 - קנא קנאתי

‫נפש משתוקקת ליום חדש מאת יורם רומם‪,‬‬

‫ֶ‪/‬ש ִלמ ְאת יק ֲ ֶהשפהְך‬ ‫ֲא ִני שוב מו ֵּצא ֶאת ע ְצ ִמי ‪ /‬כו ֵּתב ְלאחר ָאסון‬
‫ְל ִה ְשת ְח ֵּרר ‪ֵּ /‬מה ְתחו ָשה ֶש ֶזה ְממ ֵּכר‪ְ / .‬מק ֶוה‬
‫ְל ִש ְג ָרה‪ / .‬לא רו ֶצה ְל ִה ָז ֵּכר ‪ִ /‬כ ְמשו ֵּרר ֲאסונות‪ַ //.‬מ ֲע ִדיף‬
‫ְל ִה ָק ֵּרא‬
‫ְמשו ֵּרר ִש ְמ ָחה‪ / ,‬לא ְכמו ג ְר ִס ָיה לו ְר ָקה ‪ֶ /‬ש ָכתב ֵּבינות‬
‫ל ְק ָב ִרים ‪ /‬או פ ְבלו ֶנרו ָדה – ְב ֵּצל ָה ְר ִציחות‪ / .‬לא ְכמו המ ִים‬
‫הזו ְר ִמים ‪ְ /‬בנ ֲח ֵּלי ה ָדרום‪ֵּ //.‬יש ְד ָב ִרים ֶש ֵּאין ָל ֶהם ֶנ ָח ָמה ‪/‬‬
‫ו ְב ָכל זאת ְמח ֶכה ְלשחר ָח ָדש‪.‬‬
‫כתיבתו של יורם רומם בהירה‪ ,‬אסוציאטיבית‪ ,‬נעה בין עבר‬

‫להווה‪ ,‬מרחפת על זמנים ועל מקומות‪ .‬היא מדגישה את‬

‫"הרגעים הקטנים"‪ -‬המטבח הביתי והנוף הנשקף ממנו‪,‬‬

‫מערכות יחסים עם בני משפחה ועם חברים‪ ,‬אך מביאה גם‬

‫רגעים גדולים‪ -‬היסטוריים‪ ,‬חברתיים וקהילתיים‪.‬‬

‫מתוך אובדן התמימות יורם בוחן את העולם היהודי על טקסיו המסורתיים‪,‬‬

‫כמו עליה לתורה והלוויה‪ ,‬ומעלה הסתייגויות‪' .‬נפש משתוקקת ליום חדש' – יצירה‬

‫ארספואטית של מסע נפלא השואף לאופטימיות‪ ,‬לתקווה ולשמחה‪ ,‬ומתובל בטוב‬

‫טעם של אמירה ייחודית‪ ,‬כי "מה צריך האדם כדי שחייו יהפכו לחלום" (מתוך השיר‬

‫ארוחה טובה (שוקי גוטמן)‪.‬‬

‫ריבת שושנים מאת שוש־סוזן בן־עזרא‪ ,‬קתרזיס ‪2023‬‬

‫בסיפרה השלישי של סוזן־שוש בן־עזרא‪ ,‬יש נינוחות‬

‫פואטית‪ ,‬גם אם הדברים קשים‪ .‬זו שירת עדות‪ .‬הכתיבה‬

‫פתוחה‪ ,‬דיבורית‪ ,‬חשופה כמו שהובילו וולך‪ ,‬ויזלטיר‬

‫והורוביץ‪ .‬כיום במידה רבה כמו אגי משעול ורוני סומק‪.‬‬

‫לדוגמא‪ :‬הראשון כהייקו מורחב‪' ,‬עכשיו דומה לך' ‪-‬‬

‫מדברת ישירות אל אמה שאינה קיימת אך השירה משמרת‬
‫ְולֵּאךי‪ְ/‬ךל ְאל ִהנ ְותל ְאד ִֵּפתיר‪ִ .‬אהָשאה‪,‬קדִממֵּימ ְךה‬
‫עכשיו דומה‬ ‫אותה חיה בתוכה‪.‬‬
‫ָכל ה ְמצ ֵּער‪/‬‬ ‫ָר ִאי ִתי‪ /‬רק ִמ ֵּמ ְך‪/‬‬
‫דנה בימים אלה האם אנחנו מדברים עברית או ישראלית‪.‬‬

‫לאם המשוררת היתה אינטואיציה וכבר אז דיברה‬

‫ישראלית עם עשבי בר‪ ,‬כמו בשיר‪ :‬עמרי מה ננסק יא‬

‫מאמא ִא ִמי ָש ָרה ָה ְי ָתה ְבת ְש ְל ִחית‪ִ ,‬ניב ְיהו ִדי ע ִתיק‪ְ /‬ו ֵּג ָוה‬

‫ָרכון ֶאל ִע ְש ֵּבי בר דו ְב ֵּרי ִי ְש ְר ֵּא ִלית‪ִ /‬מפעם ְלפעם ֵּה ִרי ָמה רא ָשה‪ /,‬אולי מ ָש ִאית ה ְי ָל ִדים‬
‫ְכ ָבר ִה ִגי ָעה‪ִ /‬נ ֲע ָרה נאד עור רב ֲח ֵּלב ִע ִזים‪ְ ,‬ו ִה ִני ָחה לו‪ָ /‬לנוח ְב ִט ְפטוף מונוטו ִני‪ָ ,‬ב ֶע ֶרב‬
‫ת ִגיש ֶח ְמ ָאה ְו ֶל ֶבן‪ָ /‬ח ְל ָטה ְק ִלפות ִרמון‪ ,‬הו ִסי ָפה ִחי ָנה‪ִ /‬ע ְש ֵּבי ֶתה ְו ֶח ְלבון‪ֶ ,‬צבע ִל ְש ָע ָרה‬
‫המ ְק ִדים ִגי ָלה‪ /‬כף ָי ָדה ִג ְל ְג ָלה ֶקמח ְוס ֶלת‪ָ ,‬ב ֲח ָנה ע ִבי הג ְר ִגי ִרים‪ /‬קו ְסקוס לו ֵּהט‪ ,‬ג ֶח ֶלת‬
‫ְט ָע ִמים‪ְ ,‬ל ִש ְב ָעה ְי ָל ִדים‪ֶ /‬ה ֱע ִבי ָרה ִע ָפרון ָשחר ְב ֵּעי ֶני ָה‪ֶ ,‬ה ְא ִדי ָמה ְש ָפ ֶתי ָה‪ָ /‬נ ְג ָעה ָב ֵּהן‪,‬‬
‫תו ְפ ָפה ס ֶמק‪ ,‬עוד ְמעט ָיבוא‪ /‬ב ֲערב היום‪ִ ,‬כ ֵּסא ֵּעץ‪ֶ ,‬ר ֶגל על ֶר ֶגל‪ֲ /‬ח ָצ ִאית ָצ ָרה‪ֶ ,‬שסע‬
‫ִח ָנ ִני‪ְ /‬ו ֶש ֶמש אחת ְמ ִצי ָצ ִנית‪ָ /‬כמו ִני‪" .‬התרגשתי משירתה של בן־עזרא שהיא כלל‬
‫ישראלית ואפילו אוניברסלית" (צביקה ניר)‪.‬‬

‫גיליון ‪ | 29‬שבילים | ‪149‬‬