Page 149 - שבילים גליון 29 - קנא קנאתי
P. 149

‫חמישים חמישים סיפור מים אל ים מאת אירית קדם כנרת־זמורה‬

                              ‫בני חמישים‪ ,‬בוגרי תנועת הצופים‪ ,‬עורכים מפגש‬
                              ‫נוסטלגי בן ‪ 3‬ימים בניסיון לשחזר את ה"מסע מים לים"‪,‬‬
                              ‫אליו יצאו בחופשת הפסח של כיתה ט'‪ ,‬לפני ‪ 35‬שנה‪.‬‬
                              ‫במהלך המסע נחשפים חלקים ממסע‪ ,‬משא חייהם ‪ -‬על‬
                              ‫הלבטים‪ ,‬המשברים‪ ,‬היצרים והאבדנים הקשורים‬
                              ‫ל"שלב האמצע"‪ ,‬והפגישה המחודשת גורמת לאנשים‬
                              ‫לקלף שכבות דקות כעבות‪ ,‬לשחרר רגשות ומחשבות‪,‬‬
                              ‫לחזור אל "הילדים שהיו"‪ ,‬לחדש קשרים ואהבות‪,‬‬
                              ‫בשכבה עצמה ובין השכבות‪ ,‬ואף מולידה מפגשים‬
                              ‫חדשים ומסעירים שלא נלקחו בחשבון‪ָ " .‬שם" ו"כאן"‪,‬‬
                              ‫"אז" ו"עכשיו"‪" ,‬מעשה" ו"מעשיה" חוברים בערבוביה ‪-‬‬
                              ‫ויוצרים סיפור חדש‪ ,‬מרגש‪ ,‬שמעמיד למבחן חברות‪,‬‬
                              ‫זוגיות‪ ,‬נאמנות‪ ,‬התמודדות או התמוטטות‪ ,‬באזור‬
‫הדמדומים שבין האמת לאגדה‪ ,‬המציאות וההמצאה‪ .‬גיבורת הסיפור‪ ,‬אלונה שדה‪,‬‬
‫אישה נמרצת‪ ,‬יצרית‪ ,‬יצירתית ויוצרת‪ ,‬חולה כרונית שמכנה את עצמה "בריאה עם‬
‫מחלה קשה"‪ ,‬לוקחת על עצמה לתעד את ה"נס" שאירע לה ול‪ 50-‬חבריה‪ ,‬אנשי‬
‫שכבת "להבה"‪ ,‬בזמן המסע‪ ,‬ומעט לפניו ולאחריו‪ ,‬ואף מתפתה להעלות על‬
‫הכתב את הקורות אותה במשך השנה שאחרי‪ ,‬בעקבות החיבור מחדש עם מדריכתה‬
                         ‫הנערצת‪ ,‬דפנה‪ ,‬עם איתי‪ ,‬מלך הכיתה‪ ,‬שהפך מאויב לאוהב‪...‬‬

                                               ‫אוספת לעצמי מאת אירית כהן נר־גאון‬

                                  ‫"אני יודעת לצייר במילים" כך אמרה אירית לאביה‬
                                  ‫בילדותה‪ .‬ואכן‪ ,‬אירית מציירת במילים‪ .‬בספרה היא‬
                                  ‫פורשת שירים קצרים עם מסרים חשובים על רגעים‬
                                  ‫בחיים שכולנו חווים‪ .‬השירים מלווים בצילומים‬

                                                                                ‫שיוצרת‪.‬‬
                                  ‫ד"ר אירית כהן נר־גאון‪ ,‬נשואה‪ ,‬אם וסבתא‪ .‬אשת‬
                                  ‫חינוך‪ ,‬מנחת קבוצות וסדנאות בנושא השיח‬
                                  ‫הדיאלוגי‪ .‬בנוסף מעבירה מפגשי שיח ויצירה סביב‬
                                  ‫השירים‪ ,‬הצילומים ומגוון מוצרים שפיתחה הנלווים‬
                                  ‫ליצירותיה‪ .‬אירית כהן נר־גאון שוזרת ברגישות רבה‬
                                  ‫פניני שירה למחרוזת מרהיבה ומזוקקת המשקיפה‬
                                  ‫באופטימיות על העולם שבחוץ ומתבוננת באומץ‬
                                  ‫פנימה‪ .‬פלאי הטבע לא רק נטמעים בטבע־האדם‪,‬‬
                                  ‫אלא מציבים בפניו מראה קריסטלית‪ ,‬ולקורא לא‬
‫נותר אלא להתוודע ולהזדהות עם חיבוק שמתגעגע‪ ,‬עם ׳לבד׳ כסוכן שינוי‪ ,‬ועם עננים‬
‫עיטוריה החזותיים‪ ,‬יכולה לשמש כלי השראה לחקר עצמי ‪ ,‬לגישה אופטימית לחיים‪,‬‬
         ‫לעידוד עשיה מקדמת ומיטיבה ואף כנקודת הכוון לאימוץ מיומנויות חיים‪.‬‬

   ‫(אורלי אדלר מייסדת ובעלים של ‪ BlueBird Academy‬האקדמיה למאמנים ומטפלים)‪.‬‬

                                                             ‫‪ | 148‬שבילים | גיליון ‪29‬‬
   144   145   146   147   148   149   150   151   152