Page 137 - שבילים גיליון 22 | ציוני דרך
P. 137
בגרסהפנטסטיתזוהעדיףהמחברלאלכנותאתה'בשמואלאבשם"ָהֱאלִֹהים" או"ֱאלֵֹהיִיְׂשָרֵאל",אבללאמןהנמנעגםשעורךשינהאתשמו.הסופרהדגיש שמשה, אהרון, נדב, אביהוא והאצולה הישראלית, המכונה גם זקני ישראל, ראו כולםשובושובאתה':"ַוִּיְראּו ֵאת ֱאלֵֹהיִיְׂשָרֵאלַוֶּיֱחזּו ֶאת ָהֱאלִֹהים".הסופרידע, על פי מסורות נפוצות, שמפגש בין ה' לבני אדם מסכן אותם ומביא למותם, לכן צייןשה'לאהרגאותםוהםנותרוחיים:"ְוֶאלֲאִציֵליְּבֵניִיְׂשָרֵאללֹאָׁשַלחָידֹו". המפגש אינו רק הזדמנות לצפות באלוהות אלא הזדמנות לקיים סעודה ומשתה בהשתתפותהֵאל.4התיאורקצר,וייתכןשהסיפורהמיתולוגיהיהארוךיותר ונקטע בידי עורך שהתנהגותו הסוציומורפית של ה' הפריעה לו. המתרגמים ליוונית באלכסנדריה של המאה ה-2 לפני הספירה לא הרגישו נוח עם הנוסח "ַוִּיְראּו ֵאת ֱאלֵֹהיִיְׂשָרֵאלַוֶּיֱחזּו ֶאת ָהֱאלִֹהים"ותיקנואותול"ויראואתמקום אלוהי ישראל, ויחזו את מקום אלוהי ישראל". יש לציין ששני בניו האחרים של
אהרון, אלעזר ואיתמר, נעדרים מהסיפור. סופר אחר לא שבע נחת מהמרכיבים המיתולוגיים והסוציומורפיים שבסיפור והוסיף תיקון לטקסט מבלי למחוק את דברי קודמו. בגרסתו הוא מתפלמס עם קודמו וסותר את דבריו כאילו היו דבר שקר. טון דבריו וקצבם חד-משמעי: "ְוִנַּגׁש ֹמֶׁשהְלַבּדֹוֶאלה',ְוֵהםלֹאִיָּגׁשּו,ְוָהָעםלֹאַיֲעלּוִעּמֹו")פסוקב(.כלומר,כל מה שאמר קודמי, בשקר יסודו. סופר שלישי הרחיב את תיאור העלייה להר, עם הדגשה נוספת שמשה עלה להר לבדו. גם גרסתו מכחישה את נוכחות פמליית משה בהר, אבל הוסיפה לנוכחים את יהושע משרתו של משה. כמו כן, ציינה גרסה זו שזקני העם, אהרון וחור המתינו לתלונות מצד העם לרגלי ההר
4. סצנות של סעודות ומשתה בהשתתפות דנ ֵאל מצויות גם בעלילות אוגרית. שמריהו טלמון, "רפאים שבמקרא ו- RPU-IM בספרות אוגרית", בית מקרא 30, א )ק(, תשמ"ה, עמ׳ 27-16.
135 I 22 גיליון I שבילים I
