Page 9 - שבילים גיליון 21
P. 9
איבד את ערכו, כי אין לבקר אדם שהכתיבה או הציור עבורו הם תראפיה או הוכחה לנוכחותו בעולם. למדתי בדרך הקשה שבפייסבוק וברשתות החברתיות צומח דור חדש של כותבים, שאין לו שומרי סף בדמותם של עורכים או לקטורים, הם נוכחים בזכות החופש לכתוב והיכולת ליצור מעגל תמיכה וחברים. אהבתי מאד את הקשר הישיר, את הדינמיות שבפרסום ובתגובה המהירה, אך הבנתי, שאנו בעידן שהזמן היחיד הוא הווה, שמשא וידע העבר אינו מחייב עוד את הכותבים, ואיש כבר לא כותב אל הנצח ולא מצפה לגילוי או התגלות בחייו או לאחר מותו. היצירה מאבדת את הקשר אל התרבות כערך שיש בו עבר ועבר רחוק, שיש בה רבדים ושכבות של לשון ועוברת אל הסיפורי והביוגרפי. והנה כמה שורות של צביקה סלע הבוחר בלשון ביקורתית על תופעת הריבוי לטובת הבינוניות:
ְּבָכל ִּפָּנהִנְפַקַחת ָאז ְּבֶחְמָּדהעֹוד ַסְדַנת־ְיִציָרה ַחָּמה ְוִלְגיֹונֹות ַּכְתָבִניםְנׁשּוִכיםׁשּוב ִעם ֶעֶרב ְמִגיִחים
טכנולוגיה ונוכחותם של מכשירים אינם דבר חדש. הם ליוו את חייו של האדם ואת האמן כעד של זמנו, תקופתו ומקומו. האם לא נכתבה האודיסאה בידי מי שהכיר היטב איך בונים ספינות ואיך מכוונים מפרשים לרוח, איזה סוג עץ נבחר
לקרקעית ואילו לוחות לירכתיים? אולם, השינוי הוא בבחירת החומרים ובמהירות בה דברים מתרחשים וכלים. החל משנות השמונים אנו בתוכה של מהפכה תעשייתית מרשימה שהחוויה האנושית בה השתנתה. המחשב על צאצאיו הטכנולוגיים שינה את חיינו ואת לשוננו, ובדרך כלל אנו חיים בתוך עולם דו לשוני ובמקרים רבים גם רב לשוני החודר גם לתוך היצירה. אך בינתיים, שום טכנולוגיה לא שינתה את עולם הנפש, את העולם הרגשי של האדם, את הצורך האינסופי באהבה, בחברות, בתשוקה את קיומו של הפחד והכאב. קיומו של המחשב לא המעיט את הצורך ביצירה, אלא הגביר את הכותבים ומביעים עצמם בכל צורות ההבעה.
7 I 21 גיליון I שבילים I
