Page 11 - שבילים גיליון 21
P. 11
ְ
ִאםַנְפִׁשי ַעל ִצָּדּה ִּתְׁשַּכב/ ֲחפּוָרה ְּבתֹוך ַצַער/ְוִנְרַּתַעת ֵמַאִּלימּות/
ֶׁשַּבֲאָנִׁשים, ִּבְמכֹונֹות,ּוִבְנָחִׁשים,/ְולֹא ָּתׁשּוט ַּבחּוץ ְּבֵסֶתר ַהַּלְיָלה/
ְ
ְולֹא ָּתעּוף ִעםרּוַחֶּדֶרך ָעִלים/ ְקרּוָעה ִמִּטְקֵסי ַחג/ ְּבִליְׁשִביל ֶאלקֹול ַחי
אותה בדידות אנושית קיומית חרדה מאלימות ומכוניות ונחשים, קיימת סביב ומוציאה את האנשים לעבר כישוף הצ'אט הבין מסכי, לעבר הוואטסאפ המחבר אנשים וקהילות. געגוע למגע ושייכות שבלעדיהם החיים הם ייסורים. וכך היא כותבת בהמשך: ִאםַנְפִׁשי ַעל ִצָּדּה ִּתְׁשַּכב/ְולֹא ִּתְׁשַמעקֹול ַחם/ ֶאתְׁשָמּהלֹוֵחׁש,/-ִהיאִּתְׁשַּכחַרֲחֵמיַהֶּׁשֶמׁש/ ְוחֹומֹות ֶהָהִריםְואֹותֹו ַמְעָין ָחבּוי/ֶׁשְּׁשמֹו ּדּו־ִׂשיַח/)ַמְעָין ֵהִאיר ַּב ֹחֶׁשך(
כמעט ניבאה את המסך המאיר בחדר חשוך, ובו שנים משוחחים, מבודדים מהעולם ומצויים בעולמם המשותף, כל עוד האנרגיה בסוללה לא כלתה. המציאות ממציאה לנו עוד שלב ועוד קומה בדרך להבין ולהביע את הפרדוכס הקיומי של האדם, את הכלים השונים שהוא ממציא כדי להיחלץ מפחד המוות והבדידות הקיומית; ולבסוף הוא מוצא עצמו חמוש באותן מילים ואותם
ספרים. העולם נברא במילה, והיא ממשיכה לשוטט ולשטות בנו בכל דרכיה.
אסיים את פתח הדבר בסיפור קטן שהביא מיכה אנקורי ובתמצית רבה מנסח את הדיאלקטיקה של האדם וההתפתחות הטכנולוגית שמשפרת ומקלה על חייו, אך נפשו נשארת כמו שהייתה ביום בריאתה.
הסיפור הוא על ר' לוי יצחק, סניגורם של ישראל מברדיצ'ב. בישרו לרבי לוי יצחק מברדיצ'ב סניגורם של ישראל את פלאי הטכנולוגיה: ענה להם הרבי בקולו הנעים, ינעם המרחץ לעורכם, אבל, פעם היה מקווה קר ויהודים חמים. עכשיו יש מקווה חם ויהודים קרים.
חוה פנחס-כהן
9 I 21 גיליון I שבילים I
ְ
