Page 10 - שבילים גיליון 21
P. 10
בחוברת שבילים 21, השתדלתי להביא ולרכז לבמה אחת את המחשבה על התופעה ואת הקולות השונים המביעים אותה. את הרב־קוליות ואת הרב־דוריות. נועה שקארג'י המשוררת, העורכת והחוקרת פותחת את החוברת במחקר וניסוח התופעה, במונח שהיא משתמשת: אינטרנטיקה. היא בוחנת את השפעת הרשת החברתית על השירה. דומני שהיא מהראשונים המנסחים
ומבטאים את מה שכולנו מרגישים. עקבתי בעניין רב אחרי שירים של משוררים כאמיר אור או בסיפורה של הילה טימור אשור, איך המרחב הדיגיטלי, הופך לחלק מהחיים האינטימיים, ובעיקר איך הופך להיות חלק משפה אומנותית, עכשווית שיש בה גורם הפתעה ומצד שני נכנס לרצף יצירה. השתדלתי להביא בחוברת גם את תנועת הנגד של התופעה כמו שביטא אותה ראלף יעקבסן בצורה אירונית ומתומצתת: ַמהֶּׁשּלֹאַנֲעֶׂשה/ ַהְּמכֹונֹות/ַרק ַמֲעִבירֹות ֶאת ָהָרָעב/ ְלקֹוָמהְּגבֹוָההיֹוֵתר,/ ַעְכָׁשוהּואׁשֹוֵכן ַּבֵּלב. או כמו שמגדירה סבינה מסג את המציאות שלה שבאמצעות נוכחות או העדר הסלולרי: ָּכאן ַהֶּסלּוָלִרילֹאקֹוֵלטטֹוב/ ִמְטִרַּית ֶסְלקֹום/ לֹא ַמִּגיָעה ַעד ֵהָּנה/ ַהִּׁשיר ַּדְוָקא ֵּכן. מרים נייגר פליישמן נוגעת באומץ רב באחת החוויות הפרדוכסליות של עידן המחשב, הריחוק הגיאוגרפי והקרבה המדומה, יחסים המתקיימים מתוך מרחקים בזכות המחשב:
ְ ּבֹוִאיַוֲאַחְּבֵקךֲאהּוַבתְרחֹוִקים/ִּתינֶֹקתִעםֻּכְמַתתִּתּתֶֹרתְוֻרָדה/
ְ ַמְחִליָקהַּכףָידְקַטְנַטָּנהַעלַמַסךַהַּמְחֵׁשב/ְמַצֶחֶקתֶאלַהֶּנַצחַהַּמְגֵנִטי/
ְּבאֹור ְמֻפְקָסל, ִמֵּביןאֹותֹותְזִעיִרים./ַיְלַּדת ֶמָגה־ַּבְייִטים.
הצורך לשמור על מקומות בחיים וביצירה בהם המגע הראשוני נשמר, והחיים באים לידי ביטוי, כפי שהיו לפני כניסת הטכנולוגיה לעולם האינטימי שלנו, ויהיו גם אחריה. המילים תמיד ידעו להלחים עולמות בכשף, שהיום אנו מוצאים
בקולנוע או בסרטי מדע בדיוני. וכך זלדה כותבת:
I 21 גיליון I שבילים I 8
