Page 19 - שבילים גליון 29 - קנא קנאתי
P. 19
– 1922ראשון לציון
יהודה הביט במודד נרעש ונרגש ,זה היה השטח שלו שסומן ממש כרגע .חלקת
האדמה בארץ ישראל ,שעליה חלם ,תוחמה וסומנה ברגעים אלה ממש .סוף
סוף יש לו שטח משלו ,ומחר בבקר הוא יכול להתחיל להכשירו לייעודו.
"זה יהיה הפרדס הכי יפה בראשון לציון ",אמר לאביו שעמד לצידו" .חכה
ותראה .תהיה בו בריכה ,הוא יהיה מוקף ברושים ,ויהיה גם בית אריזה .מחר
אתחיל ליישר את השטח ,מייד אחר כך יבואו הברושים ,יחד איתם תבנה
הבריכה ובסוף יינטעו גם שתילי התפוז ".הוא לקח נשימה ארוכה" ,הבן שלך
יהיה פרדסן בארץ ישראל" .אביו חיבקו וטפח על שכמו ,מתקשה להסתיר את
התרגשותו.
הדרך לפרדס הייתה ארוכה וזרועה קשיים .יהודה עמל ימים ארוכים ליישר
את השטח ,לפעמים ,יום או יומיים של סופת חול החזירו אותו שבועות אחורה
בתהליך הכשרת הקרקע .מספר פעמים נגמר מעט הכסף שעמד לרשותו ,והוא
נאלץ לעזוב הכל ולעבוד כשכיר אצל פרדסנים אחרים בכדי לחסוך מעט.
כשקנה את הברושים הוציא את מטבעותיו האחרונות ,וכמעט שלא נותר לו
ולאשתו כסף לאוכל .אחת הסופות כסתה את הברושים הרכים בערמות חול,
והוא נדרש לנטוע את רובם מחדש .עברו כמעט שנתיים של עבודה מפרכת,
מבוקר עד ליל ,עד שסיים להכשיר את הפרדס ולנטוע לבסוף את עצי התפוז.
– 1934ראשון לציון
משפחת שאולסקי ישבה סביב שולחן השבת .כל המשפחה חוץ מאמא עליה
השלום ,בפעם הראשונה אחרי כעשר שנים .אבא מזג יין לכוסות וערך קידוש
ביד רמה ,ממש כמו בימים ההם בריגה.
"סוף סוף זה קורה" ,יהודה חיבק את אשתו יוכבד ,מאושר" ,כל האחים כאן,
כולם נשואים ,כולם מאושרים ,ואני השמח מכולם" ,אמר וקרן מאושר.
כשהודיע לאחיו שהוא נוסע לפלשתינה ,הם לגלגו ,פקפקו והעלו אינספור
ספקות ,גם אבא לא היה בטוח שזו הדרך הנכונה ,אולי בגלל השפעת האחים.
יהודה לא הקשיב להם .הוא נסע בהזדמנות הראשונה שנקרתה בפניו ,אבא
| 18שבילים | גיליון 29
