Page 127 - שבילים גליון 29 - קנא קנאתי
P. 127
היקרות בחופש הגדול .מנעו ממני את חופש התנועה .אני לא יכול לצאת
במהלך שנת הלימודים לאן שאני רוצה .לקנאה זאת מתווספת הקנאה
בתלמידים שלי שמגיעים אלי עם אישורים לטיסה לחו"ל ,ואילו ילדיי לא יוכלו
לחוות את היציאה לנופש על ימי הלימודים ,כי אני מחויב לעבודתי כמורה.
יתר על כן ,אני מקנא על כך שעובדי הייטק וגם עובדי מדינה לא צריכים לשלם
על הקפה והתה שלהם במקום העבודה ,ואילו אנחנו משלמים על זה ,אם זה
מתשלומים לועד המורים או מתשלומים לארגון המורים ,שלא לדבר על אוכל
או כיבוד שאין לנו בחדר מורים וגם אם היה ,מה זה משנה? כי זמן לאכול
בהפסקות אין ,כשכל הפסקה היא פחות מחצי שעה ובה צריך לשמור ,לשוחח
עם תלמידים ,לאסוף מבחנים ולהתכונן לשיעור הבא.
אני מקנא בכל אלו שיש להם ראש שקט ,שיכולים להגיע לעבודה ,לעשות
אותה וללכת הביתה ,ושבין לבין אין להם אחריות לכמה עשרות אם לא מאות
תלמידים ושאחרי יום העבודה שלהם הורים ותלמידים לא מתקשרים אליהם.
אני מקנא באלו שהיקף המשרה שלהם הוא בדיוק מה שהם מקבלים עליו
תשלום ולא מעבר לכך ,או בכאלו שיש להם כנסים או טיולים מהעבודה
לחו"ל ,במלונות טובים ולא כמו מורים שיש טיול שנתי של שלושה או ארבעה
ימים וישנים באוהלים או איפשהו בטבע בלי תנאים מינימאליים ושבמהלך
הטיול צריכים לעמוד על המשמר ולהשגיח בכל עת על התלמידים.
עם זאת ,כל פעם שאני מגיע לבית הספר ,אני מגיע בשמחה .התלמידים שלי
הם האור של יומי .לראות את הכייף והשמחה שלהם בבית הספר ,לשמוע את
השאלות הנבונות שלהם ,לראות איך בנוסף לחומר הם לומדים איך להתנהג,
לומדים ש"דרך ארץ קדמה לתורה ,לכל תורה" .זאת בנוסף ללמוד חומר
ושהתלמידים לומדים מיומנויות חברתיות ולקרוא את הסביבה בצורה טובה
יותר .אני מתרגש לראות את התלמידים גדלים ומתפתחים ומתרגש לראות
אותם תורמים לחברה ,לראות אותם מפתחים מערכות יחסים אחד עם השני
ומקבלים החלטות לחיים משמעותיות בחיים שלהם.
למרות כל הקנאה שיש כלפי מי שלא עוסק בחינוך ויכול לחיות יותר טוב
ממשלח ידו ,החינוך זאת עדיין אחת העבודות הטובות בעולם .אחת העבודות
בה אתה משפיע על הכי הרבה אנשים בכל כרגע נתון ,עבודה בה יש לך
אפשרות לעצב את התפיסות של התלמידים כדי שיתרמו לחברה וכדי שיהיו
אנשים טובים יותר .עם כל הקנאה ,חינוך זאת עדיין העבודה הטובה ביותר
בעיני.
| 126שבילים | גיליון 29
