Page 142 - שבילים גיליון 22 | ציוני דרך
P. 142
התגלהלישראליםבהר,והעםראהאתפסלו:"ַוִּיְקָרא ֹמֶׁשה ֶאל ָּכלִיְׂשָרֵאלַוֹּיאֶמר
ְ
ֲאֵלֶהם]...[: ָּפִנים ְּבָפִנים ִּדֶּברה' ִעָּמֶכם ָּבָהר ִמּתֹוך ָהֵאׁש")דבריםה,ד(.בעניין
התגלות מראהו של ה', לא מדובר בשתי מסורת אלא במסורת אחת עתיקה אשר לפיה העם ראה את דמותו של ה' פנים אל פנים. כל זאת לעומת עמדתו של הסופר הדברימי שרצה למחוק מסורת זו ולהמיר אותה באלוהות לא-נראית, אך משמיעה קול. במסורת כוהנית, משה אכן ראה את תמונת ה' לעומת שאר העם:
"ּוְתֻמַנתה'] ֹמֶׁשה[ַיִּביט")במדבריב,ו-ז(. גרסות כה רבות סביב גרעין של סיפור התגלות הן דוגמה לצורת הפצתן של אגדות המשתנות ממחבר אחד לשני ומתקופה לתקופה.8 כל זמן שהאגדה נפוצה רק בעל-פה, לא נוצר אנטגוניזם בין גרסותיה וכל מספר היה יכול להוסיף או לגרוע מהגרסה שהגיעה לאוזניו ולשפרה כאוות נפשו, על פי דמיונו ותפיסת עולמו. אך כאשר האגדה נרשמת על פפירוס או על קלף, הנוסח הכתוב מקבל משנה תוקף. מחבר נוסף שקורא את הכתוב ודעתו לא נוחה ממנו, אינו מוחק בדרך כלל את הכתוב, בגלל פחד קמאי ממחיקת דברים כתובים, אלא מוסיף את דבריו בהמשך, או משלב את הסבריו בתוך הטקסט המקורי ומתעלם מהסתירות הנוצרות. ריבוי הגרסות בסיפור התאופניה של ה' על ההר הן הוכחה להשפעה הרבה של אגדה זו על אוכלוסיית שתי הממלכות. 9 דוגמה נוספת להתערבות סופרים נמצאת בסיפורים על עמלק. היחס לעמלק כאב-טיפוס של אויב מהווה גם דוגמה לסוגיית הציות הבלתי מתפשר לה'. לצורך זה מחברים דאגו לחבר בין סיפורים אחדים במקרא הנפרשים על פני ספרים שונים ודאגו ליצור רצף לוגי ביניהם. האזכור הראשון מתחיל במלחמת רפידים בספר שמות. המלחמה לא הוכרעה בזכות מפקדה יהושע אלא הודות לאקטמאגישביצעמשהבראשגבעהבסיועאהרוןוחור:"ְוָהָיהַּכֲאֶׁשרָיִרים ֹמֶׁשהָידֹוְוָגַברִיְׂשָרֵאלְוַכֲאֶׁשרָיִניַחָידֹוְוָגַבר ֲעָמֵלק.ִויֵדי ֹמֶׁשה ְּכֵבִדיםַוִּיְקחּו ֶאֶבן ַוָּיִׂשימּו ַתְחָּתיוַוֵּיֶׁשב ָעֶליָהְוַאֲה ֹרןְוחּור ָּתְמכּו ְבָיָדיו ִמֶּזה ֶאָחד ּוִמֶּזה ֶאָחדַוְיִהיָיָדיו ֱאמּוָנהַעדֹּבאַהָּׁשֶמׁש")שמותיז,יא-יב(.למרותהפעולההמאגית,לאבמקרה
Bernard Renaud, La théophanie du Sinaï. Ex. 19-24. Exégèse et théologie, .8 Cahiers de la Revue biblique 30,1991
9. ויליאם האלו, "ספרות המקרא וספרות המזרח הקדום ,הקדמה כללית", ספרות המקרא מבואות ומחקרים, כרך שני, ספרות המקרא וספרות המזרח הקדום, עמ' 470-457.
I 22 גיליון I שבילים I 140
