Page 125 - שבילים גיליון 22 | ציוני דרך
P. 125
סלפי מתוך מבוכי החיים
יערה בן דוד
על ספר השירים 'סלפי' מאת גד קינר קיסינגר, הוצאת ספרא, עמ' 118, 2018 המאה ה- 21 היא המאה של הסלפי. לצוד את הרף הרגע שבו אתה נתון מתוך זרם החיים התוסס, המשתנה ומשנה דברים, ואז לעבור הלאה, למחוק ולצלם שוב, לשמור במאגר הזיכרונות הטובים, או כאבן שאין לה הופכין. צילום מעצמי אל עצמי אינו זקוק למתווך בינו לבין העולם. שלל פנים לסלפי בשרשרת הרגעיםשלהנפש.וֶסלפיהואהשםהמיוחדוההולםלספרוהחדששלגדקינר, שעל עטיפתו מתנוסס מסך תצוגה של טלפון סלולרי )צילום מעשה ידיו(,
המהווה את תמצית דיוקנה של תפיסתו השירית.
הסלפי של גד קינר הוא אחד מתוך רבבות הסלפי שבהם הוא וכולנו מוקפים. המשורר מצליח לתת לו נוכחות, להוציאו מן האנונימיות שלו ולבנות לו קיום. הסלפי הזה מעמיד את ה"אני" הטוטאלי במרכז, כשהמבט ממוקד בכל דבר: ברגש האנושי, בבני אדם ובמצבים ואפילו ביתושו של טיטוס ובנפלאות השווא הנח. והמבט כולל גם את הבחירה הסלקטיבית. כך, למשל, הכורח שבכתיבת שיר כבר אינו מדומה,דרך משל,ל"אש המדבירים אותה בידיים הלובשות כפפות של היגיון", אלא דווקא ללחצים ומטרדים שונים מענייני דיומא, כגון מכתב רשום מעורך / דין המתריע על חוב / שעוד לא סולק. וכך מחליפים ההומור והדימוי המוחץ את הנימה הרצינית שהייתה נסוכה בעבר, ועדיין גם כיום, על מרבית האמרות וההיגדים על שירה. איך מדמה גד קינר את ההשראה השירית, שטרדה מאז ומתמיד את מנוחתם והגיגיהם של המשוררים? – לא פחות ולא יותר מאשר למחזור החודשי של אישה שנעלם וחוזר: "ואחרי שכבר נטשהאותוָׁשָבההשירה/כאורחנשים/ששוכחותעלמנתלחזורוחוזרותעל/
מנת לנטוש ולאסוף בבהילות גדולה."
כבספריו הקודמים של גד קינר, גם כאן נמצא שילוב מעניין של ביטוי אקספרסיוניסטינוקבומפוכח,קורעצעיפיםוסיוִטיבצדביטויליריעדין
123 I 22 גיליון I שבילים I
