Page 104 - שבילים גיליון 22 | ציוני דרך
P. 104
שיר לאילן
גריגורי גורדון
ְְ
ֶזה ָּברּורֶׁשְּכָברלֹא ֶאְתַקֵּׁשר, ַאך ַאְמִׁשיך ְלַדֵּבר ַלִּקירֹות
ַהַּלִחים ַּבִּדיָרה ַהָּקָרה ְּבָחְדֵׁשי ַהָּׁשָנה ַהַחִּמים ֲאַכֶּבה ֶאתאֹורֹות ַהִּדיָרהְוַאְדִליק ַּבַּמִּציתְׁשֵניֵנרֹות,
ְ
ֶאָּמַתח ַעל ְסִדיִנים ְלָבִנים: ָּכך ֶאְחֶיה ַּבֵּלילֹות
ְוִאָּׁשן ַּבָּיִמים.
ֶזה ָּברּור ֶׁשְּכָברלֹא ְנַדֵּבר, ְוָעִטינּו ָּפִנים ֲאֵחרֹות
ְ ַאך ֲאִנילֹא ֲחַסרִנָּסיֹון,ְוַאָּתהְיִדיִדילֹא ָּתִמים
ָּכל ֶאָחד ִהְתַאֵּמץ ּוָבָנה ְׁשֵּתיחֹומֹות ֶׁשֵאיָנן ִנְׁשָּברֹות
ָ
ַעד ָמַתי ִּתָּמַתח ַּבִּמָּטה ְלַבְּדך,
ְוִכי ָלָּמה ֵאיֶנּנּו ָקִמים?
ְואּוַליֶּבָעִתידַהָּקרֹובָהָרחֹוקַנֲעזֹבֶאתֲחַדרַהִּמּטֹות, ַהִּקירֹות ַהְּגדּוִׁשיםִיְרֲעדּו ִמִּמְכלֹול ַהִּמִּליםֶׁשָּצְברּו
ָהאֹורֹותִיָּדְלקּו, ֶהָעָׁשןִיְתַנֵּדף ָהְראּות ִּתְהֶיהׁשּוב ְּברּוָרה
ְואּוַלי ֶּבָעִתיד ַהָּקרֹוב ָהָרחֹוק ִנְתַאֵּזר ַּבִּמִּלים ַהְּפׁשּוטֹות ִנְתָקֵרבְוַנֲחלֹק ָּכלִׁשּנּויֶׁשָּקָרה ַּבָּׁשִניםֶׁשָעְברּו
ְואּוַלילֹא ְּכַדאי, ֶּבֱאֶמתלֹא ְּכַדאי ִּכי ַהּכֹלִיָּגֵמר ְּבִכיַרע
I 22 גיליון I שבילים I 102
