Page 87 - שבילים גיליון 21
P. 87
"הפעם אתה הוא הסיבה למצוקה, אני לא יכולה! האם אתה לא מתוכנת לציית לי? אני יכולה לפקוד עלך להשאר." "בלתי אפשרי. החברה הכניסה חוק בלתי ניתן לעקיפה המחייב להגיע לנקודת האיסוף." "ואם אני אגיד לך שאפגע בעצמי? אתה הרי חייב לשמור על חיי." "דליפה ממקור הכוח שלי עלולה לסכן חיים רבים, לכן עדיין אני חייב לעשות זאת." היא פלטה אנחה, בוהה בשמש, הגולשת לעבר האופק. "נוגה, היה לי הכבוד לעמוד לצדך הרגעים השמחים וברגעים העצובים, ברגעים הגדולים וברגעים הקטנים. אני הולך בידיעה שהגשמתי את יעודי. תודה לך על שאפשרת לי זאת." נשמע צפצוף ממערכת הכריזה, "זאת קריאה אחרונה, לכל יחידות י.א.ל.ב 2080 לרציף 46." הוא נעמד וחיבק אותה ארוכות, ולאחר מכן הוריד את ידיה בעדינות. הוא ניגש אל הקרון ונצמד לתפס שבלט בצדו. התפס קיבע את ראשו, ותפסים נוספים נשלחו אל רגליו וידיו. נוגה הושיטה את ידה לפיה ושלחה לעברו נשיקה באוויר. באור קרני השמש האחרונות היא ראתה דבר שילווה אותה עד יומה אחרון. בזמן שהרכבת החלה את גלישתה מהתחנה, היא ראתה נצנוץ של דמעת קריסטל גדולה זולגת מעינו.
85 I21גיליוןIשביליםI
