Page 73 - שבילים גיליון 21

על הספרים ולפעמים אפילו פתחה אחד מהם, אבל מוחה כבר לא הצליח לקרוא את המילים. היא הייתה טיפשה ומבולבלת, נזקקת למראות מהירים. המחקר איבד ממשמעותו, אם כולם טיפשים מסביב, אז איש לא יקרא את מה שאכתוב, היא חשבה. היא רק שכבה במיטה וצחקה מבדיחות על נשים דתיות ולסביות, וצפתה ברודפים להגשים את חלומותיהם על תהילה. "העולם כבר לא מתעניין באמנות," היא הייתה בטוחה. "עדיף שפשוט אשכב כאן ואנוח, שלא
אבזבז את כוחותיי לשווא." היא אפילו שקלה לקנות טלוויזיה, למרות שהמחשב היה מסך טלוויזיה בזכות עצמו. היא פיתחה אתו מערכת יחסים אינטימית, ותמיד שכבה לישון כאשר הוא שוכב לצידה. הבטרייה שלו נטענת וכבר מלאה, אך היא לא מנתקת אותו מן החשמל. ברגע שפקחה את עיניה בבוקר, מיד הדליקה את המחשב להתעדכן בחדשות שתמיד הגעילו אותה. אבל גם לכך התרגלה במהרה. היא צפתה באסונות וליבה כבר לא המה. היא הייתה קרה וריקה. לעתים קרובות רצתה להציל את עצמה. לפעמים אפילו צעקה עליו וקיללה את המסך בכל כוחה. היא חלמה לחיות בעולם נטול רשתות שלוכדות את המחשבה. הכמיהה לחופש התחזקה ולפתה את גרונה. היא רצתה להתנתק מהאינטרנט ולא לבהות עוד, אלא לשקוע שוב בעולם העשייה. לנשום ולחיות, למצוא רוח חדשה, להתבונן בציורים. אך השאננות והרעש כבשו את חייה והיו חזקים מן הדחף ליצירה. המחשב החל לשנות את מוחה וליצור בו חללים שחורים של חושך ושכחה. מכיוון שנטש אותה הזיכרון היא נחלשה והתפזרה. מכיוון שנטש אותה הזיכרון קבעה העצלנות את בחירותיה. "למה לקום מן המיטה ולטרוח להתבונן בציורים, כאשר כל האחרים מתרגלים לשקרים והבלים? לזמרים שמחריבים יצירות ושוברים שירים, ששרים בית אחד ומיד פזמון, שמוחקים בתים שלמים מיצירות מופת? וכל זאת כדי לקצר את הזמן ולהצטמצם בכדי להספיק את מכסת השעה המוקצבת לשעשועון? וכל זה למטרת רווחים של מישהו?" לפעמים חשבה שבמוחה הולך וצומח גידול קטלני, והוא זה שמכביד על עיניה ושורף אותן ומחליש. היא חשבה, שהבהייה במסך מגדלת יצור פנימי בתוך ראשה, והוא זה שייקח ממנה את חייה. בינתיים ניסיונות המחקר נרקבו במעי המחשב. היא שקלה להוציא אותם מבטנו בכדי לשמור עליהם לזמן שתגאל מהתמכרותה, ואולי תשוב אל חייה
71 I21גיליוןIשביליםI