Page 40 - שבילים גיליון 21
P. 40
אבא: "החלטת לשגע אותי?" אני: אבא: "מה זה כל הציורים הילדותיים האלה. תכתבי לי. או תתקשרי. כמו פעם." אני: "כמו פעם שהראית לי את המחלף החדש של כביש שמונה, כשחזרתי הביתה אחרי חצי שנה בהודו, וכל מה שרציתי היה סלט ירקות וריח של מרכך כביסה?" אבא: "אני תמיד הייתי שם בשבילך." אני: אבא: "למה את לא צועקת?" אני: "כבר הראית לעלמה את הכביש החדש שנסלל? כביש 88? אני זוכרת את המספרים נכון?" אבא: "נסענו לכל אורכו של כביש שש, והסתעפנו בכל הסעיפים שיוצאים ממנו. ילדה נהדרת עלמה. מבינה הכל. כל כך יפה." אני: "עלמה היא נהדרת. נפלאה. חכמה. טובה. עדינה. יפה. בדיוק כל מה שאני לא הייתי." אבא: "אל תגזימי." אני: אבא: "שוב התחלת?" אני: אבא: "החלטת לשגע אותי?" אני: אבא: "מתי את באה לקחת אותה? עוד מעט מתחיל בית ספר. איפה את מסתובבת?" אני: "אני לא יכולה לקחת אותה." אבא: "למה?" אני: "היא מתה לי בבטן בשבוע 26. רק אתה יכול לראות אותה. כמו את הילדים ההם. ידעתי שתמיד תהייה שם בשבילי." 0% סוללה. אין קליטה.
מתוך רומן ראשון העומד לראות אור בהוצאת זמורה ביתן מודן.
I 21 גיליון I שבילים I 38
