Uncategorized

הספר פני המים קצף (שבילי־אור, 2023) הוא ספרהּ השלישי של המחברת, תמי לדרמן ירבלום ארבל.

שורשי משפחתה של תמי בפולין הטביעו חותם על חלק ניכר מהשירים אף ביתר שאת בהשוואה לספרי שירתה הקודמים. גילוי קרוב משפחה, מרק ירבלום מנהיג ציוני בצרפת וניצול שואה, על ידי הגניאולוג, אביעד בן יצחק, נתן אותותיו באישיותה ובשיריה. מרק קיבל את אות המציל היהודי על הצלת אלפי יהודים בשואה במסגרת הרזיסטנס היהודי בצרפת. את האות קיבל אבי המשוררת, ד"ר צבי ירבלום.

שהות משפחתה בארגנטינה בילדותה הצמיחה את השירים כפולי השורשים, הנופים והשפות, והשפעתה נכרת גם בספר זה.

נמצא בספר שירי אהבה וגעגועים, צמיחה והתחדשות, משפחה וזוגיות.

 

תמי לדרמן ירבלום ארבל – בעלת תואר שני בספרות משווה מאוניברסיטת בר־­אילן ותעודת ספרן מורשה מהמכללה האקדמית לחינוך ע"ש דוד ילין.

ספרנית וחברה בבית הסופר מודיעין והסביבה.

נשואה ואם לשלושה.

ספרה השני קמה מהחולות יצא לאור ב – 2016 בהוצאת שבילי־אור.

ספרה הראשון באתי במעמקי מים יצא לאור ב – 2012 בהוצאת שבילי־אור.

 

הספר "כמעט בית" מבטא את השתוקקות המשוררת לבית בטוח על כל משמעויותיו ברובד האישי וברובד החברתי־הלאומי־המדיני.

הבית, על כל משמעויותיו הליריות והקולקטיביות־הלאומיות, הוא לייט מוטיב גם בספריה הקודמים של רחלי אברהם־איתן (ובפרט "נופי הבית"  2003 ו"מחזור אור, שיר ואישה" 2009, מהדורה 2 2011) והוא רווח בכל שירי הספר החדש הכולל שירים גם מאז השבת השחורה.

שבעה מדורים בספר: שערי בית, שערי בתים חרוכים, חבלי אישה, חבלי ארץ, שערי שמיים, שערי שיר ואפילוג.

פרופ' ניצה בן־דב, כלת פרס ישראל תשפ"ב: "מאורעות לאומיים, אסונות ושברונים שפקדו לאחרונה את העולם והמדינה נמהלים עם חוויותיה האינטימיים ביותר והופכים בנפשה של המשוררת, רחלי אברהם־איתן, למקשה אחת. את כל אלה היא מכילה בתוכה ונותנת להם מבע שירי אישי מרגש.

שירה שבה התנסויותיה היומיומיות של המשוררת מתערבבות עם מחשבות מטאפיזיות והופכות למכלול אחד."

נשיא המדינה יצחק הרצוג:

"…עיינתי בספרייך ('כמעט בית' ו'דעסא־קרקוביאק ומחול הקורונה') ומצאתי בין שורותיהם חיבור עדין ואינטיליגנטי בין האישי ללאומי, בין הפרטי לכללי – חיבור אשר מאתגר אותנו, יותר מתמיד, גם בחודשיים האחרונים.

אשרייך שהתברכת בכשרון המאפשר לך לבטא בצורה רהוטה וייחודית את אשר משקף בוודאי תחושותיהם של רבות ורבים.

מאחל לך עוד שנים רבות של וטובות של יצירה ועשייה".

פרופ' נורית גוברין, חוקרת ספרות ומרצה:                                                                                          "…יש בשירים גם שילוב של ההיסטוריה היהודית רבת "בתים חרוכים" (67) עם זכר השואה: "אותו סרט על הצג / רק הצורר החלף." (66).

מצאתי בשיריך שורות רבות, יפות, תמציתיות ומביעות מערכות ניגודים של עולם ומלואו, בצליליות מרשימה. כגון: ""שׂרועה על סף הסוף" (35); "השירה – חִסון למוטציות-הבדידות" (43); "גבעות-הלב המפֻיָּחות" (97). אלה שלוש דוגמאות מתוך רבות יותר, בשבח הביטוי התמציתי חובק־העולם שבשורות שיריך.

רחלי, ספר עצוב, שעקבות הזמן ניכרים בו היטב ובה בעת חדור תקווה ואופטימיות, הוא חוליה חשובה ומגוונת  במכלול יצירתך: מחקר, ספרות ילדים ובעיקר שירה. אני מאחלת לך המשך יצירה פורייה כמשוררת, כחוקרת, כעורכת, כמו"לית! ועיני אוהביך רואות ושמחות."

 

ד"ר רחלי אברהם–איתן – משוררת  ועורכת.

סיימה בהצטיינות לימודי תואר שני במחלקה לספרות עם ישראל של אוניברסיטת בר־אילן, ובעלת תואר דוקטור מטעם אותה אוניברסיטה. קיבלה את פרס המחלקה ע"ש ישראל אפרת על עבודת הדוקטורט. עסקה בחינוך ובהוראה. משוררת־אורחת ומרצה במוסדות חינוך ותרבות ומנחה סדנאות לכתיבה יוצרת. ייסדה את בית הסופר מודיעין והסביבה ואת כתב העת לספרות ולאמנות – "שבילים".

פרסמה שבעה־עשר ספרים: שני ספרי מחקר, ספר ילדים אחד־עשר ספרי שירה ושלושה ספרי שירה באנגלית, שזיכו אותה בפרסים ותעודות הוקרה ארציים ובינלאומיים. פרס שר החינוך לספרי ביכורים, פרס אדלר; פרס ישראל אפרת אוניברסיטת בר־אילן (על עבודת המסטר  1998 ועל עבודת הדוקטורט 2006); פרס אח"י, 2005. בספטמבר 2016 זכתה במקום שני בתחרות שירה בינלאומית של הקונגרס הבינלאומי למשוררים ה – 36 בפראג ובמקום ראשון בקונגרס השירה הבינלאומי ה – 38 באוקטובר 2018 בסין. קיבלה כמה תעודות כבוד ודוקטורט של כבוד מהאקדמיה הבינלאומית לאומנות והקונגרס העולמי לשירה, כלת פרס ראש הממשלה לשנת תשע"ז 2017. שיריה תורגמו לסינית, לאנגלית, לספרדית, לרוסית, לצרפתית, לערבית, לתורכית, לרומנית, לטאמילית ולמונגולית ופורסמו בכתבי עת בינלאומיים. ספר השירה באנגלית: Tomorrow the Tangles will Unravel, אמאזון, מאי 2018 הפך לרב מכר באמאזון.

 

סודות קבורים וזיכרונות נשכחים ממלאים את ספרו החדש של דן קורדובה לילה וערפל (שבילי־אור 2023) ובו ארבע נובלות שונות: שיחה חברית בין שני סטודנטים בחוג לספרות מתגלה במהרה כצוהר לסוד רחוק ומביש בעברו של אחד מהם; גבר שתקן חווה הארה מטלטלת ושב במהירות אל אסון גדול שקבר בלִבו; מדריך רוחני חסר מנוחה כורע באוהלו בעת סערה, כאשר זכרון רחוק מענה את נפשו; אדם מבוגר נזכר בערב רחוק, מלוכלך וקסום, של נעורים פרועים, של חיים אחרים שהיו ואבדו; וצעיר כואב המבקש למנוע את הפרידה הבלתי־נמנעת מבת־זוגו ומספר לה אנקדוטה מוזרה על פושע נאצי ועל סוד נורא הקבור בעבר משפחתו.

 

"ורק לרגעים, בהיסח הדעת ממש, בפנייה חטופה או הבהוב של פנס, נחשפות לפתע סמטאות העבר, נדלקות באור יקרות וכבות מיד… כאילו קורצות לו לפתע בחושך או טורדות לחיים זיכרון שנשכח… סודות ישנים שחשב שקבר…"

 

הזיכרונות והסודות המתעוררים לחיים נמסרים בשפה פיוטית ומעוררת השתאות. העלילות הליליות המשורטטות ביד אוֹמן מתרחשות על רקע מועדונים תל־אביביים רועשים, או עמוק בתוך קרביו האפלים של מוצב צבאי בדרום לבנון, ואף הרחק משם, מבעד לסופת השלגים שירדה על העיר זאגרב שבקרואטיה, בחורף הנורא של שנת 1942. בדיאלוגים קולחים ומשכנעים מועלות סוגיות כואבות הנוגעות לפוסט־טראומה, לזוגיות בעייתית ולבגידה אכזרית ובלתי־נמנעת בין חברים. כל אלה נכרכים בהנחה הדטרמיניסטית הכואבת, כי לא ניתן באמת לאדם "למחוק את עברו" ולהתחיל את חייו מחדש.

 

דן קורדובה, יליד 1982, הוא ד"ר לספרות כללית. עבודת הדוקטורט שלו עסקה ביצירתו של הסופר האמריקאי קורמאק מקארת'י ובפילוסופיה הקודרת של היוצר בכל הנוגע לאלימות ולרשע האנושיים. בשנת 2021 פורסם ספרו הראשון חמישה טפסים ואישה  בהוצאת פרדס. לאורך השנים פרסם מספר מאמרי דעה עיתונאיים, אשר נגעו בסוגיות של תרבות, היסטוריה ואקטואליה, וכמה משיריו ומסיפוריו התפרסמו בכתבי־עת ספרותיים.

 

 

 

 

 

 

הספר ארבע פינות (שבילי־אור 2024) הוא ספר שירים מיוחד של משורר שהוא גם איש מדע. פרופסור דב בהט הוא גיאולוג ששר את שיריו לברואי הטבע. חלקים מסיוריו ברחבי העולם, כמו בקורו באגם קיוו באפריקה, מקבלים את תיאורו השירי. הוא מלווה בדאגה את הצבי קל הרגליים שניצל מטורפיו בסוואנות של יבשת זו, ומקבל בחיבה את השבלול המופיע אחרי הגשם על קיר ביתו. במיוחד הוא מתיחס לבני אדם טובים וגם לכאלה שאינם טובים, שהעמדת פנים היא שקר שמלווה אותם לאורך חייהם.

עיסוקיו המגוונים מעבר לצפונות הגיאולוגיה, כמו טכנולוגיה של זכוכית, כוללים פתוח עבור רפא״ל זכוכית מיוחדת ששמשה ככיפה המורכבת בראשו של טיל אוויר־אוויר לצרכיו של חיל האוויר בשנות השבעים. בכך נמנה דב אל חלוצי ההי טק הישראלי.

 

 

העץ מתגעגע לפרי (שבילי־אור, 2024) הוא ספר הביכורים של אלי פוקס, שבלט בכשרונו בסדנת הכתיבה בהנחיית ד"ר רחלי אברהם־איתן.

אנו חיים במציאות בה העולם משתנה ללא הרף, וכל הזמן מחפשים להיאחז במוכר ובידוע להישען עליו ולאסוף כוחות ממנו למחר. אתם מוזמנים לטיול בין געגועים לעבר, תקווה בהווה וחלומות לעתיד. דרך מלים ושירים, בין רגשות אנושיים הבסיסים ביותר: אהבה, אובדן, געגוע, ותקווה. הצצה אל המסע האישי של המחבר: הורים אהובים ומשפחה יקרה, חוויות ילדות, צבא, חלומות המחר, תשוקה, שברון הלב ואהבה. בזמנים שבירים כמו בימים אלו, זו העת לזכור שהמקום והמקור לכוח ונחמה הוא ראשית בפנים בתוכנו, ומשם כשורשי העץ אל הענפים, אל האהובים העוטפים אותנו.

בין אם אתם מחפשים נחמה, השראה או מקום להניח בו את המחשבות והרגשות שלכם, ספר שירים זה הוא עבורכם. הצטרפו למסע המרגש דרך השירים ונחפש יחד את האור בתוך החשכה.

 

אלי פוקס, יליד רמת גן ותושב קריית אונו בהווה. נשוי לחגית ואבא לתומר, שקד ויעלי. מסלול רמת גני טיפוסי: צופים (ראשג"ד במיל), תיכון 'בליך', צבא משמעותי וטיול ארוך במזרח. בוגר אוניברסיטת בר אילן בגאוגרפיה ולימודי ארץ־ישראל, החוג לעיתונאות ותקשורת, ותואר שני במנהל עסקים ובניהול ידע במחלקה למידענות (בבר־אילן). ארכיאולוג בעבר, יוצר בחומר וכותב שירה בהווה. 'העץ מתגעגע אל הפרי', הוא ספר הביכורים שלי.

 

 

 

 

 

מַה כְּבָר יְכוׄלָה

לַעֲשׂוׄת סְנוּנִית אַחַת

בִּכְנַפַיִם שְׁמוּטוׄת

חוּץ מִלְּצַפְצֵף

שֶׁהֲרֵי אֵין לָהּ

בְּשׂוׄרָה בַּמַּקּוׄר

בְּכֵנוּת

אֵין הַרְבֶּה סִכּוּי לְהַבִיא

אָבִיב עַכְשָיו.

 

"באחד משיריה כותבת אביבית לוי: 'מחשבותייך נוקבות בי כמו / שתיקת אקדח שלוף'. הרווח הזה שבין השתיקה ובין האלימות שיש במילה 'אקדח' יוצר שדה מגנטי שבו בולט השריר השירי הייחודי של המשוררת, שבשירתה מעתיקה רגעים מחייה ומעצימה אותם. הכל חשוף, הכל נעלם, ויש גם הומור. משיר לשיר נרקם לנגד עיני הקורא כתב-יד שאי-אפשר לטעות במקוריותו."

מתוך נימוקי הענקת ציון לשבח בתחרות עידוד היצירה בין מדענים 2019

ועדת השיפוט: בני גיגר, רפי וייכרט, אגי משעול, רוני סומק, אירית סלע, חנה ריינשרייבר

 

 

אביבית לוי היא משוררת, מלחינה, ופרופסור למדעי-המחשב. הוציאה את האלבום "מילים שקופות" הכולל לחנים שלה לשיריה. יוצרת המופע המוסיקלי "רוק בעזרת נשים" עמו הופיעה ברחבי הארץ. חברת אגודת הסופרים העברים ואקו"ם. שיריה התפרסמו בבמות שונות. ספריה הקודמים: "זכות השתיקה" (עקד, 2002), "קולות מן התיבה" (עקד, 2006), "פנים באבן" (ספרי עתון 77, 2013), והמונוגרפיה "הולך תמים" (יד מהר"י, 2003) – על מורשתו, חייו ופועלו של סבה, הרב יוסף קאפח.

על הספר, פרופ' ניצה בן–דב:

 

השיר הפותח את הספר, דעסא–קרקוביאק ומחול הקורונה, "קורונה ב'מלכות' ו'בינה'" והמוטו מדברי אלברט איינשטיין שהוצב בראשו – "כולנו מחוללים לצלילי מנגינה מסתורית מנוגנת על-ידי חלילן בלתי נראה" – כמו גם תיאור מעשיו של החלילן הקטלני הפועל במסתרים (מְכַרְסֵם בְּכָל אוֹצָר, עָלוּם וְנֶעֱלָם / מִתְרַבֶּה מְהֵרָה מִן הַסַּרְטָן / מְהָרֵס הַס כָּל שֶׁבָּנָה אָדָם), שגורם לנו, בני אנוש, להתרוצץ באי ודאות – מכנס אל תוכו את כל מה שנאמר עד כה על הפואטיקה והתמטיקה של הקובץ כולו: המבט החודרני, הממושך והבלתי מתפשר של הדוברת השירית אל צפונות הקיום, התנועתיות שהיא ספק מחול ספק רעידת אדמה, ההעזה לשיר את האקטואליה, והיכולת למתוח גזירה שווה לכל באי עולם, גם דעסא (ריקוד תימני כסימבול לעולם המזרח האוניברסלי) וגם קרקוביאק (ריקוד פולני כסימבול לעולם המערבי האוניברסלי).

"מאורעות לאומיים, אסונות ושברונים שפקדו לאחרונה את העולם והמדינה נמהלים עם חוויותיה האינטימיים ביותר והופכים בנפשה של המשוררת, רחלי אברהם-איתן, למקשה אחת. את כל אלה היא מכילה בתוכה ונותנת להם מבע שירי אישי מרגש."

שירה שבה התנסויותיה היומיומיות של המשוררת מתערבבות עם מחשבות מטאפיזיות והופכות למכלול אחד. כך בשיר הנקרא "רחל האם – רגע מכונן". הקשר של המשוררת לרחל האם הוא כמובן דרך השם, שהרי שמו של אדם גורם, אבל גם דרך החיים והמוות.

רחל האם מתה בדרך אפרתה ויעקב מאן להתנחם, "לְרָחֵלִי נֵצֶר לָאֵם / שִׂחֵק מַזָּל, / 75 מְנוֹת דָּם / הֵשִׁיבוּ נֶפֶשׁ / לְעֹרֶק עוֹלָם".

היא אתנו וגם שירתה.

 

על המשוררת ד"ר יאיר קורן מימון:

 

"ד"ר רחלי אברהם-איתן היא אחת המשוררות החשובות שפועלות כיום בנוף השירה העברית והישראלית. רחלי שהחלה את כתיבתה הספרותית עם צאת ספרה הראשון "בוקר ירוק" ב-1997 בהוצאת ספריית פועלים בעריכתו של המשורר נתן יונתן הוכתרה כבר אז על ידו בתואר- "משוררת", ואכן הספר זכה בפרס שר החינוך לספרי ביכורים, בפרס אדלר ובפרסים אחרים.

מאז ממשיכה רחלי לכתוב ולהוציא לאור ספרי שירה, שאף הם זכו להערכה ולהוקרה וכן בפרסים.

כתיבתה הלירית של רחלי מחוברת לסובב אותה במעגלי משפחה, חברה ולאום. ובלשונה של פרופ'

ניצה בן-דב: "מאורעות לאומיים, אסונות ושברונים שפקדו לאחרונה את הארץ והמדינה נמהלים עם חוויותיה האינטימיים ביותר והופכים בנפשה למקשה אחת. את כל אלה היא מכילה בתוכה ונותנת

להם מבע שירי אישי מרגש."

שיריה של רחלי נוגעים ללב ומרגשים, אלה שירים שיש בהם כאב, אובדן ומוות לצד חיים ושמחה,

חירות ואהבה. השירים מעמידים עולם שמשיבים את הראייה הנכונה והאופטימית לחיים, יוצרים כוח ומעניקים עוצמה. שירתה של רחלי קשובה לטבע, לאדם ולזולת ומבקשת להשיב להם את הקשר

ההרמוני שהופר.

לרחלי יש את הכישרון המיוחד ליטול את היומיומי והפרוזאי ולהפוך אותו להתרחשות מפעימה ורבת עוצמה בממלכת הרגש והדמיון. רבים משיריה בעלי ניחוח מיסטי שמעוררים התרוממות רוח ומשיבים את האמונה ביכולת לשנות. שירים שמעודדים להוסיף ולעשות מעשים טובים.
אני נוהג מדי פעם להפנות חברים לשיריה לא רק כמחווה להערכתי ואהבתי אליהם, אלא גם מתוך אמונה אמתית שהשירים עשויים לשנות את חייהם."

 

 

ד"ר רחלי אברהם–איתן

נתן יונתן שראה את שיריה היפים והבשלים הראשונים של רחלי א.איתן המליץ להוציאם בספר. ספר הבכורים "בוקר ירוק" עתיר הפרסים יצא בעריכתו בספריית פועלים.

סיימה בהצטיינות לימודי תואר שני במחלקה לספרות עם ישראל של אוניברסיטת בר-אילן, קיבלה את פרס המחלקה ע"ש ישראל אפרת על עבודת הדוקטורט. עסקה בחינוך ובהוראה. ממשיכה במחקר הספרות העברית, משוררת-אורחת במוסדות חינוך ותרבות ומנחה סדנאות כתיבה. ייסדה את כתב העת לספרות ולאמנות – "שבילים" ועורכת כתב העת.

פרסמה שלושה–עשר ספרים: שני ספרי מחקר, ספר ילדים וועשרה ספרי שירה, שזיכו אותה בפרסים: פרס שר החינוך לספרי ביכורים, פרס אדלר; פרס ישראל אפרת מאוניברסיטת בר-אילן, תעודות כבוד ודוקטורט של כבוד מהאקדמיה הבינלאומית לאומנות והקונגרס העולמי לשירה, כלת פרס ראש הממשלה לשנת תשע"ז 2017 ותעודת הוקרה על היותה מתנדבת מצטיינת בעיר מודיעין מראש העיר מודיעין וראש מטה מרכז השלטון המקומי, מר חיים ביבס.

שיריה תורגמו לסינית, לאנגלית, לספרדית, לרוסית, לצרפתית, לערבית, לתורכית, לרומנית, לטאמילית, להינדית ולמונגולית ופורסמו בכתבי עת בינלאומיים.

ספר השירה באנגלית:

Tomorrow The Tangles Will Unravel, מאי 2018 הפך לרב מכר באמאזון.

 

rachelly.a.eitan@gmail.com

 

 

 

(בטאון, 2019) הוא ספר הבכורים של מיכאל זץ שנולד ברוסיה והיגר עם משפחתו לישראל. העברית, לפי ספר השירים שלפנינו, משקפת את יכולתו ליצור ולצייר במלים את הגיגי לבו כמשורר שזוהי לו שפת אם. אך לא כך הדבר. שפת האם שלו היא רוסית. מיכאל זץ מעלה בשיר הספר התמציתיים "סיפור חובק עולם, הגיגים ומחשבות, עולם שלם של מציאות או דמיון, רוחניות, סאטירה, משל, מסרים, אקטואליזציה  ועוד. לפעמים השירים מורכבים, כתובים בשפת עבר, רבים בדימויים…" (זהבה חן טוריאל). קל להזדהות עם שיריו האותנטיים המספרים סיפור משפחתי וחברתי הנוגע ברבים מאתנו.  איור הכריכה: יעקב גוטרמן. מיכאל זץ, יליד 1983, נשוי ואבא לשלושה, עו"ד בוגר תואר שני במשפטים, עוסק בניהול וחינוך.

על דעת המקום והזמן מאת בינה ברזל, הקיבוץ המאוחד 2018.

דברי הפתיחה של הספר על דעת המקום והזמן הם למעשה, שיר ארס-פואטי פרוזאי, לעילא ולעילא."
"לפעמים את חושבת ששום דבר לא ייבצר ממך. שהנה, ברגע הבא תזרום מפיך שפה חדשה, שפת כוכבים ותנינים, אולי שפת ידידים ומדורות. גם זו שירה, ואז את מהרהרת באפשרות לפרסם ספר שירים. מתרפקת על חסד המלים ואדישות הזמן."
שירי הטבע הם מהיפים בשירי הספר. הקול הלירי בהם צרוף והחוויה של המפגש עם הנופים שנטבעו בזכרונה מחלחל לקורא שמצייר במכחול דמיוני את התיאורים היפים.
שירי הזמן עתירים בתובנות וצבועים בקול האישי העמוק של המשוררת. יש ביניהם שירים מפתיעים באמירותיהם, כגון: "אין לי שם וגם הסיסמה נשכחה". הקורא נסחף ביפי המבע של מרבית שירי הספר כחבל ההולך אחר הדלי.

בינה ברזל, עיתונאית ומשוררת ילידת העיר תל אביב. רעיתו של חוקר הספרות פרופסור הלל ברזל, חבר מועצת מערכת "שבילים" במהלך שנות עבודתה, בינה עבדה ככתבת צבאית ב"במחנה נחל", ככתבת לענייני העיר תל אביב בעיתונים "הדור", "הבוקר" וככתבת פוליטית בעיתון "ידיעות אחרונות". שיריה התפרסמו בבטאונים ספרותיים:  "שבילים", "פסיפס", "מאזנים", "טרקלין" ו"המסדרון".