
מאמרים של: meira

זכרונות

סוסים

למידע נוסף ראה אומנים וסופרים
מבגדאד לישראל
הספר מבגדאד לישראל – עיון משווה בטרילוגיה של אלי עמיר: יסמין מול 'מפריח היונים' ו'תרנגול כפרות' מאת ד"ר רחלי אברהם-איתן (עם-עובד, קיץ 2011) מיועד למורים, לסטודנטים, לחוקרים צעירים ולתלמידי בתי ספר תיכוניים.
המחברת שרטטה קווים תמטיים וקווים אסתטיים בין שלושת ספרי הטרילוגיה, המתארים ומתעדים את דרכה של קהילת היהודים עתיקת היומין בבבל, עיראק של היום, אל ארץ-ישראל ואת תהליך התאקלמותה של קהילה זו ואחרות בארץ. המחברת דנה בנושאים מרכזיים: קונפליקטים בולטים בטרילוגיה (קונפליקט בין-דורי, דו-שורש, דו-קיום, בינו-ובינה), הרקע התרבותי, הגיאוגרפי החברתי של הדמויות המשקף בינתרבותיות בחברה הפלורליסטית הישראלית, דיון נרחב בדמויות המייצגות מגזרים רחבים בחברה, מבנה ופואטיקה.
תהליך קליטת העלייה לא תם והוא רלוונטי בכל עת. חוויות המעבר מארץ ההולדת לארץ המולדת – ישראל, העולות מן הטרילוגיה משליכות על חוויות העולים גם בעת שלנו. כמשוררת אורחת במוסדות חינוך רחלי למדה מההזדהות העמוקה של התלמידים (ביניהם עולים מרוסיה ומאתיופיה), עם שירהּ "יוליה", המעודד שיח פתוח ופורה בקונפליקטים מרכזיים, כי ראוי להקדיש לנושא זה. אחת ממטרות הספר לעודד את קריאת ספרי הטרילוגיה ולעודד את השיח על "כאב השורשים הכפולים" נושא הנחקר בהרחבה על-ידי המחברת.
סימפונית אביב
ספר השירים "סימפוניית אביב" (שבילי אור, מודיעין, קיץ 2011) מכיל שירים בעברית ותרגומם לאנגלית. המקור מופיע מול התרגום. השירים הנבחרים מבטאים את אחד ממאפייני שירתה של רחלי אברהם-איתן – "שירה אופטימית" כהגדרתה של דנה יופה עורכת "חדשות מודיעין" (ובעבר עורכת "זמן מודיעין"). השיר "סימפוניית אביב" שעל שמו נקרא הספר, מתאר את נופי החוץ של גבעות מודיעין הפורחות באביב ומהוות מקור משיכה למבקרים רבים, באנלוגיה לנופי הפנים, לנופי הנפש העֵרָה ותוססת עם בוא האביב. מול שירי האביב מופיעים בספר באנלוגיה ניגודית שירי כיליון, שירי כאב, שירי מחלה, שהם חלק ממעגל החיים על כל הרע והטוב שבו.
גשם
הָאַהֲבָה הִיא כַּפִּית סְעָרָה
הַנִּנְעֶצֶת בְּשַׁמֶּנֶת בִּטְנוֹ שֶׁל עָנָן.
גֶּשֶׁם,
גֶּשֶׁם, בּוֹא.
אלמון הודי
אַלְמוֹן הוֹדִי נִכְרָךְ עַל קִיר מִרְפֶּסֶת,
גּוֹנֵב מֵהַיָּרֹק אֶת כָּל מָה שֶׁעָלֶה
חוֹלֵם לִהְיוֹת.
עִם שֵׁם כָּזֶה, אֲנִי אוֹמֵר לוֹ,
יָכֹלְתָּ לְהַגִּיד שֶׁאַתָּה
הַנַּהָג שֶׁל מַלְכַּת אַנְגְּלִיָּה, שַׂחְקַן קְרִיקֶט
אוֹ חַדְרָן רָאשִׁי בִּסְוִיטָה הַצּוֹפָה לַיָּם בְּקוֹמָה
עֶלְיוֹנָה שֶׁל אֵיזֶה אִינְטֶרְקוֹנְטִינֶנְטַל.
וְהוּא מוֹשִׁיט עָנָף, מַרְכִּין גִּבְעוֹל וּמַפִּיל פֶּרַח
עַל הַשֻּׁלְחָן בּוֹ חֲרוּתִים אֲפִיקֵי נְהָרוֹת לְטִפּוֹת
הַנִּשְׁפָּכוֹת מִקָּפֶה הַבֹּקֶר.
(מתוך: שבילים, גיליון 3)
אלג'יר
אִם הָיְתָה לִי עוֹד יַלְדָּה
הָיִיתִי קוֹרֵא לָהּ אַלְגִּ'יר,
וְאַתֶּם הֱיִיתֶם מְסִירִים בְּפָנַי אֶת הַכּוֹבָעִים הַקּוֹלוֹנְיָאלִיִּים
וְקוֹרְאִים לִי אַבּוּ אַלְגִּ'יר.
בַּבֹּקֶר, כְּשֶׁהָיְתָה פּוֹקַחַת עֵינֵי שׁוֹקוֹלָד,
הָיִיתִי אוֹמֵר: "הִנֵּה אַפְרִיקָה מִתְעוֹרֶרֶת",
וְהִיא הָיְתָה מְלַטֶּפֶת אֶת הַבְּלוֹנְד בְּרֹאשׁ אֲחוֹתָהּ
וּבְטוּחָה שֶׁגִּלְּתָה מֵחָדָשׁ אֶת הַזָּהָב.
הַגַּרְגְּרִים עַל שְׂפַת הַיָּם הָיוּ אַרְגַּז הַחוֹל שֶׁלָּהּ,
וּבִטְבִיעַת הָרֶגֶל שֶׁל הַצָּרְפָתִים שֶׁבָּרְחוּ מִשָּׁם
הָיְתָה מַחְבִּיאָה אֶת הַתְּמָרִים שֶׁנָּשְׁרוּ מֵהָעֵצִים.
"אַלְגִּ'יר", הָיִיתִי מְהַדֵּק יָדַיִם עַל מַעֲקֵה הַמִּרְפֶּסֶת וְקוֹרֵא לָהּ:
"אַלְגִּ'יר, בּוֹאִי הַבַּיְתָה, וְתִרְאִי אֵיךְ אֲנִי צוֹבֵעַ אֶת קִיר הַמִּזְרָח
בְּמִבְרֶשֶׁת הַשֶּׁמֶשׁ".
