בית הסופר מודיעין והסביבה
  • אודות
  • אירועים ומפגשים
  • שבילים
    • שבילים 31 – הנצחה ונצחון הרוח
    • גליון 30 – בית אל-בית ותת-בית
    • גליון 29 – קנא קנאתי
    • גיליון 28 – קץ, קיץ ויקיצה
    • גיליון 27 – תבל ומלואה – ערים וארצות
    • גיליון 26 – חבלי הורות
    • גיליון 25 – זרימה התפשטות וקורונה
    • גיליון 24 – חריגה
    • גיליון 23 – מאויב לאוהב
    • גיליון 22 – ציוני דרך
    • גיליון 21 – מדיה, מדיום ותקשורת
    • גיליון 20 – אדם וחיה
    • גיליון 19 – אשת חיל
    • גיליון 18 – גוף ונפש
    • גיליון 17 – אדריכלות ויצירה
    • גיליון 16 – קולות וצלילים
    • גיליון 15 – זיכרון
    • גיליון 14 – מיתוסים ואגדות
    • גיליון 13 – הבית בצל המלחמה
    • גיליון 12 – חלום ומציאות
    • גיליון 11 – נס ואמונה
    • גיליון 10 – זמן
    • גיליון 9 – עץ השדה
    • גליון 8 – שבילי מחאה
    • גיליון 7 – שבילי משפחה
    • גיליון 6 – שבילי מים
    • גליון 5 – שבילי נשים
    • גליון 4 – שבילי רב תרבותיות
    • גליון 3 – שבילי מקום
    • גליון 2 – שבילי אורות
    • גליון 1 – שבילי קולות
  • כתבות ומאמרים
    • מאמרים על שבילים
    • מן העתונות
    • שבילים ספרותיים
  • קולות קוראים
    • קול קורא לגיליון 32 – אנתולוגיה בנושא "צמיחה"
    • קול קורא לגיליון 31 – קנֹא קנאתי
    • קול קורא להשתתפות בתערוכת "בשבילי הבית"
    • קול קורא לגיליון 30 – תת-בית ואל-בית.
    • קול קורא לגיליון 29 של שבילים: "קַנֹּא קִנֵּאתִי"
    • קול קורא לגיליון 28 – "קֵץ, קַיִץ וִיקִיצָה"
    • קול קורא לגיליון 27 – ערים וארצות
    • קול קורא לגיליון 26 – הורות בעתות משבר
    • קול קורא לגיליון 25 של שבילים
    • קול קורא לפרסום יצירות אמנות וספרות בגיליון מספר 24 של כתב העת שבילים
    • קול קורא לגיליון 23 של שבילים: "מאויב לאוהב"
    • קול קורא ליצירות בנושא: ציוני דרך לגיליון 22
    • קול קורא לגיליון 21 של שבילים – מדיה, מדיום ותקשורת
    • קול קורא – שבילים, גיליון 20 – אדם וחיה. עורך-אורח – דר' דן אלבו
  • גלריה
  • צור קשר
  • אודות
  • אירועים ומפגשים
  • שבילים
    • שבילים 31 – הנצחה ונצחון הרוח
    • גליון 30 – בית אל-בית ותת-בית
    • גליון 29 – קנא קנאתי
    • גיליון 28 – קץ, קיץ ויקיצה
    • גיליון 27 – תבל ומלואה – ערים וארצות
    • גיליון 26 – חבלי הורות
    • גיליון 25 – זרימה התפשטות וקורונה
    • גיליון 24 – חריגה
    • גיליון 23 – מאויב לאוהב
    • גיליון 22 – ציוני דרך
    • גיליון 21 – מדיה, מדיום ותקשורת
    • גיליון 20 – אדם וחיה
    • גיליון 19 – אשת חיל
    • גיליון 18 – גוף ונפש
    • גיליון 17 – אדריכלות ויצירה
    • גיליון 16 – קולות וצלילים
    • גיליון 15 – זיכרון
    • גיליון 14 – מיתוסים ואגדות
    • גיליון 13 – הבית בצל המלחמה
    • גיליון 12 – חלום ומציאות
    • גיליון 11 – נס ואמונה
    • גיליון 10 – זמן
    • גיליון 9 – עץ השדה
    • גליון 8 – שבילי מחאה
    • גיליון 7 – שבילי משפחה
    • גיליון 6 – שבילי מים
    • גליון 5 – שבילי נשים
    • גליון 4 – שבילי רב תרבותיות
    • גליון 3 – שבילי מקום
    • גליון 2 – שבילי אורות
    • גליון 1 – שבילי קולות
  • כתבות ומאמרים
    • מאמרים על שבילים
    • מן העתונות
    • שבילים ספרותיים
  • קולות קוראים
    • קול קורא לגיליון 32 – אנתולוגיה בנושא "צמיחה"
    • קול קורא לגיליון 31 – קנֹא קנאתי
    • קול קורא להשתתפות בתערוכת "בשבילי הבית"
    • קול קורא לגיליון 30 – תת-בית ואל-בית.
    • קול קורא לגיליון 29 של שבילים: "קַנֹּא קִנֵּאתִי"
    • קול קורא לגיליון 28 – "קֵץ, קַיִץ וִיקִיצָה"
    • קול קורא לגיליון 27 – ערים וארצות
    • קול קורא לגיליון 26 – הורות בעתות משבר
    • קול קורא לגיליון 25 של שבילים
    • קול קורא לפרסום יצירות אמנות וספרות בגיליון מספר 24 של כתב העת שבילים
    • קול קורא לגיליון 23 של שבילים: "מאויב לאוהב"
    • קול קורא ליצירות בנושא: ציוני דרך לגיליון 22
    • קול קורא לגיליון 21 של שבילים – מדיה, מדיום ותקשורת
    • קול קורא – שבילים, גיליון 20 – אדם וחיה. עורך-אורח – דר' דן אלבו
  • גלריה
  • צור קשר
ראשי » מאמרים של: meira (עמוד 10)

מאמרים של: meira

ארפה יפה

עובדת סוציאלית ,פסיכותרפיסטית ויוצרת בתחומי הציור והכתיבה.

בת 63 תושבת רעות מאז הקמתה. נשואה, אם וסבתא.

למדה תואר שני בעבודה סוציאלית ועבדה בתחום שיקום אנשים עם מוגבלויות בשירות הציבורי.

עומדת בראש עמותת "חומש"- עובדים סוציאליים בתחומי השיקום.

מציירת שנים רבות והציגה מספר תערוכות קבוצתיות ואישיות בארץ ובארצות הברית.

את הכתיבה החלה בשנים האחרונות בשנת 2014 הוציאה ספר ילדים ראשון -"כתם חברי החדש".

עובדת עצמאית כפסיכותרפיסטית ומנחת סדנאות וקבוצות, מנדבת בקהילה המקומית.

קרא עוד ←

אריאלי שאול

שאול אריאלי – אל"מ במיל. יליד אשקלון (1959), תושב רעות, חוקר את הסכסוך הישראלי- פלסטיני על כל סוגיותיו, ואחד המומחים המובילים בארץ בכל הקשור בתוואי הגבול וגדר ההפרדה. במסגרת שירותו הצבאי, עמד בראש מנהלת הסכם הביניים בתקופתם של ראשי הממשלה רבין, פרס ונתניהו וכראש מנהלת המו"מ להסדר קבע בממשלת ברק והיה אחראי על עבודת המטה למשא ומתן הרשמי עם הפלשתינאים.

פעילות ציבורית- אריאלי חוקר בכיר בקרן בקרן לשיתוף פעולה כלכלי, חבר הנהלת המועצה לשלום ולביטחון שבמסגרתה נהנה ממעמד "ידיד בית המשפט" העליון בעתירות שונות ביחס לגדר ההפרדה, והינו מיוזמי וממובילי "יוזמת ז'נבה". אריאלי מקיים הרצאות וסיורי שטח רבים בפני אנשים ממגזרים שונים בחברה הישראלית לרבות אנשי ציבור, אקדמיה, ביטחון ותקשורת, ומרבה להתראיין בתקשורת על נושאי הסכסוך הישראלי- פלסטיני.

השכלה- את לימודיו האקדמאים עשה אריאלי באוניברסיטת תל אביב: בעל תואר ראשון במדעי המדינה ותואר שני במדעי הניהול, את שניהם סיים בהצטיינות.

פרסומים–

פרסם מאות מאמרים אקדמאים בעברית ובאנגלית, בתחום הניהול והתהליך המדיני, ומאמרי דעה בעיתונות.
ב-1996 פרסם קובץ מאמרי ניהול בשם "איכות ומצוינות מתיאוריה למעשה", ניתוח אירועים שיושמו ביחידות השדה בצה"ל.
ב- 2004 פרסם יחד עם רון פונדקספר "ההיבט הטריטוריאלי במו"מ הישראלי- פלסטיני על הסדר הקבע" בהוצאתמרכז פרס לשלום.
במרץ 2006 פרסם יחד עם דובי שורץוהדס תגרי את הספר "עוון ואיוולת" העוסק בהצעה להעביר ישובים ערבים מישראל למדינה הפלסטינית בהוצאת מכון פלורסהיימר. (הספר תורגם לאנגלית, ערבית ורוסית)
ביוני 2006 יצא לאורספר הפרוזה שלו "מסעו של סולו" בהוצאת הספרים סער.
בספטמבר 2006 יצא לאורסיפרו העוסק בגישות שונות במאבק על גבולות ישראל בשם "תפשת מרובה לא תפשת" בהוצאת הספרים כרמל.
במרץ 2008 יצא ספרו "חומה ומחדל" בהוצאת ידיעות ספרים ועליית הגג, יחד עם מיכאל ספרד העוסק בגדר ההפרדה.
ב-2010, 2011, 2012 יצאו לאור שלוש אסופות מאמרים תחת השם "זכות החשיבה", בהוצאת קרן אברט.
ב-2010 וב-2011 יצאו שתי אסופות מאמרים באנגלית תחת השם "People & Borders", בהוצאת קרן אברט.
בינואר 2013 יצא לאור ספרו "גבול בינינו וביניכם, הסכסוך הישראלי- פלסטיני ודרכים ליישובו", בהוצאת ידיעות ספרים ועליית הגג.
שירות צבאי – במהלך שירותו הצבאי היה בתפקידי פיקוד שונים בחטיבת הצנחנים, מפקד החטיבה הצפונית בעזה. שימש כסגן המזכיר הצבאי לשר הביטחון ולראש הממשלה.

אישי – שאול בן שביעי ואחרון להורים יוצאי אירן. נשוי לאור, ואב ללכת, לאשד ואופק המתגוררים ברעות.

קרא עוד ←

ארד איתי

למד עיצוב המוצר במכון הטכנולוגי בחולון ואנימציה קלאסית בשרידן קולג', קנדה ובחוגי ציור במסגרות שונות, כגון בבית-הלוחם. שנים רבות עסק בתחום האנימציה בתלת-מימד בחברות שונות בארץ ובחו"ל, כאנימטור, ארט דירקטור, מנהל מקצועי ומנהל כללי. בשנים האחרונות הסב את חייו המקצועיים לתחומים שאין להם נגיעה ישירה לאומנות.

איתי אוהב להתנסות במגוון טכניקות וסגנונות ומצייר נושאים שונים, אך נמשך במיוחד לגעת בציוריו בתפישת מהות קיומית ברגע מחיי אנשים אותם פגש או שדמותם סקרנה אותו. ב- 2010 השתתף בתערוכות קבוצתיות בליגד סנטר, מודיעין, בבית הטכסטיל בת"א ובקסטרא בחיפה. ב- 2011 הציג בתערוכת עם פסלת באולם עינן, מודיעין, ובתערוכת יחיד בתיאטרון ירושלים. ב-2012 הוצגו עבודותיו בבנק הבינלאומי במודיעין.

אתר: www.itaiarad.com

קרא עוד ←

אפשטיין חוה

חוה אפשטיין – ציירת, פסלת, כותבת פרוזה. ילידת ירושלים, בוגרת המחלקה לאמנות באקדמיה לאמנות ולעיצוב בצלאל, ירושלים (B.A.) חברה באגודת הציירים והפסלים משנת 1971. ערכה כ-40 תערוכות יחיד בארץ ובעולם, ביניהן שתי תערוכות במוזיאון ישראל, ירושלים: הכר אמן ישראלי 1985, תערוכה במשכן לאמנות, עין חרוד: הררי שפע גולש 1990. ארבע תערוכות בגלריה Space S בטוקיו, יפן, 1993, 1991, 1988 2001.

השתתפה בתערוכות קבוצתיות רבות בגלריות ובמוזיאונים בארץ ובחו"ל. יצירותיה נרכשו על ידי אספנים רבים.

בין הפרויקטים החשובים שביצעה:

המולת העיר 2 חיתוכי עץ 1.00X2.5 מטר, גן ארלוזורוב ירושלים

סיפורי חוחו וקישקיש 3 חיתוכי עץ 1.00X2.5 מטר, גן נווה יעקב ירושלים

משפחת פילברוש קבוצת פסלי ברונזה גן מעלות דפנה

שני ילדים מתחפשים לאריה פסל אריה לעירית ירושלים

ילדות משתעשעות פסל אריה לעירית ירושלים

ספרים שכתבה ואיירה:

לילדים:

1977 יום חרדל ויום דבש, הוצאת מוזיאון ישראל

1979 אל ארץ סיר הבשר, הוצאת ספרית הפועלים

1990 סיפור עם קרחת, משכן לאמנות עין חרוד

10 סיפורים ושירים עבור עיתוני הילדים 'דבר לילדים' ו'פילון'.

למבוגרים:

1990 נסיכת הצנצנת, הוצאת כמהין

2002 שמונת קלפי מפרקת הלב, הוצאת כנפיים

2002 מסע התם אל מקור העין, הוצאת כנפיים

2011 אם אין לו מקום הוא בוכה, הוצאת כנפיים

2002 ספר שירה חשבון עובר ושוא מאת אפרים פלאי. הוצאת כנפיים

2003 עיצוב, קולאז'ים וכתיבת אגדה לספר חוט של זהב הוצאת כנפיים

2003 עיצוב הספר אימהות שונאות מלחמה מאת הציירת גרטי רובינשטיין הוצאת כנפיים

קרא עוד ←

אפיק שירז

תושבת מודיעין. נולדה בתל-אביב בשנת 1974. בעלת תואר שני בפסיכולוגיה, עבדה בארץ ובחו"ל עם מכורים לסמים, ניצולי שואה, חולים כרוניים ועוד.
כיום עוסקת בטיפול לצד כתיבת ביוגרפיות כסופרת צללים. נשואה באושר ואם לבן. מתגעגעת ליפו, שבה התגוררה במשך שנה מופלאה אחת.

קרא עוד ←

אניקסט ענת תמי

נולדה בברית המועצות. בשנת 1979 בהיותה בת 15 עלתה לישראל עם הוריה ואחיה. מתגוררת כיום ברעות. נשואה ואם לשלוש בנות. כותבת שירה, פיתחה שיטה ייחודית המבוססת על כוח התודעה לגילוי עוצמות הנפש, ועושה שימוש בשיריה כאחד מכלי שיטתה. מרצה, מנחה סדנאות ומטפלת באופן פרטני בנושאי מודעות וצמיחה אישית.
בעלת תארים בתעשייה וניהול ומנהל עסקים. לאחר 22 שנות עבודה בהיי-טק בתחומי ייצור, ניתוח מערכות וניהול פרויקטי תוכנה.
בשנת 2008 התפטרה ממקום העבודה והחלה בעשייה – יישום שיטתה.
בעלת תואר שני במדעים מטפיזיים – Master of Metaphysical Science (University of Metaphysics, Arizona, USA), לקראת סיום לימודי דוקטורט בתחום, מרחיבה ומעמיקה את התובנות והשיטה.

כתובת האתר: www.lightbeing.co.il
כתובת המייל: anikst@gmail.com

קרא עוד ←

אלעזר דליה

מתגוררת ברעות, נשואה ואם לשלושה, מדריכה רוחנית, מטפלת בשיטת "אהבה רבה". לאחר שניצלה בנס מתאונת רחפן, החלה להנחות סדנאות למודעות עצמית ולהרצות בנושאים טיפוליים ובשיקום. פרסמה לראשונה פרוזה בכתב-העת "שבילים", לאחר שעברה סדנת כתיבה יוצרת בהנחייתה של ד"ר חלי אברהם-איתן במרכז הרב תחומי במודיעין. משתתפת במפגשים לבוגרי סדנאות של בית הסופר מודיעין.

קרא עוד ←

אלוני טובה

פסלת. למדה במכון אבני ובאופן פרטי אצל המורים: ברוך סקיצאר ודרורה בן דורי ובסדנת הפיסול בסנטה פיטרה שבאיטליה. למדה את תורת החציבה באבנים שונות ומגוונות. שולטת בסוגי חומרים שונים: יציקות שיש ואבן, שעווה וברונזה. יצירתה מושפעת מפסלים בני המאה ה- 20 כמו הנרי מור וברנקוזי וסגנון פיסולהּ מודרני. הזוגיות היא המוטיב המרכזי ביצירתה של טובה. שכן בעולמנו התובעני היחיד זקוק ביותר: לחום, לתמיכה ולאהבה.
לאלוני קו ייחודי, מקורי, הבא לידי ביטוי בכל יצירותיה, הן בפיסול חפצים שימושיים המשמשים את הפרט בחיי היומיום והן בפיסול יצורים חיים ודמויות אנוש.

קרא עוד ←

אופיר דניאל

דניאל אופיר נולד בתל-אביב (1941). למד בבית ספר תחכמוני, דבר שהשפיע על עבודתו כאמן וכצייר. דניאל שומר בקפדנות על הייחוד שבו, ומגשר בכישרון רב בין יכולת מקצועית רבת-ניסיון בכל הקשור בציור מגוון-נושאים, לבין ציור חושני, נושא חותם אישי, אשר שורשיו נעוצים במורשת שייכות למראות ילדות.
דניאל למד במכונים הישראליים לטכנולוגיה גראפיקה וציור ובמכון אבני לציור ופיסול. נימנה עם מייסדי ההוצאה לאור של משרד הביטחון. כעשר שנים היה אחראי לפרסומים מגוונים, אלבומים על מלחמת ששת הימים ביוני 1967.
מונה כמנהל ההוצאה לאור של האוניברסיטה הפתוחה בשנת 1977 בתפקיד זה שימש 10 שנים. תרם מאישיותו כאמן וצייר לעיצוב חומר הלימוד של האוניברסיטה, בה כלולה מחלקה גראפית נרחבת, המעצבת את החומר הלימודי רב- הנושאים שבתחומה.
בשל סממני פיוט ושאר רוח באישיותו, הוא נימשך בחבלי קסם אל הציור הטהור. ציורי הנוף של מראות ארץ ישראל הנושאים עליהן חותם מובהק של ים תיכון בחופי המזרח, אך אינן סותרות נטייה ועניין בציור של מופשט אינטלקטואלי.
דניאל עסק בציור התנ"ך במשך 7 שנים, פיתח טכניקה מיוחדת המאפשרת לצייר את סיפורי האירועים הכלולים בו, למרות האיסור – לא תעשה לך פסל וכל תמונה.
במשך השנים האחרונות משקיע דניאל את מכחולו בציורים צבעוניים על זכוכית, בטכניקה מיוחדת. רובם של הציורים מוקדשים לנופי ארץ ישראל. בניגוד לעקרון ציורי הויטראז' שהם חלקי תמונה בשלמותה, מהוות תמונות-זכוכית אלו יצירות דקורטיביות, בהן מוחשים היטב מראות ונופי ארץ ישראל.
יצירתו האמנותית של דניאל מעוגנת במרכיבים דקורטיביים, מורגשת בה עיין חומדת והתרפקות רגשית על מראות הארץ בה נולד. ציוריו אינן נצמדים לריאליה ארצית, אך ניתן בהחלט לזהות את שייכותן המהותית,השייכות הפיסית והרוחנית, המזינה את כל אשר בא לידי ביטוי-וגילוי בעולמו הרגשי. הציור משמש לו אתגר, הוא משקיע בו ידע וניסיון מעולה יחד עם דמיון של אדם השלם עם תפיסתו האמנותית. במשך השנים הציג דניאל תערוכות יחיד רבות בארץ ובחו"ל, השתתף בתערוכות קבוצתיות בחסות ראשי ערים. הציג תערוכות יחיד, בארצות הברית ובדרום אפריקה.
דניאל היה מבין יוזמי ארגון "אורביס" ושימש כמזכירו. בתקופתו נעשו פעולות עבור ציירים ואמנים, שהציגו את עבודותיהם בתערוכות קבוצתיות בחסות ראשי ערים בגוש דן.
הוצאת מסדה בע"מ, בתמיכתה של גב' ברכה פלאי מייסדת ההוצאה, הוציאה לאור אלבום מעבודותיו בנושא "ישראל בציורי דן אופיר". האלבום הופיע בשנת 1982 לרגל תערוכת האמן שהתקיימה באוניברסיטה הפתוחה בנוכחות מנכ"ל משרד החינוך והתרבות מר אליעזר שמואלי.
בשנת 1995 יצא לאור אלבום מהודר של אוסף מציוריו בשם "פנים חדשות לתנ"ך", 114 ציורים מספר "בראשית" ועד ספר "דברי הימים", האלבום הופק במסגרת חגיגות אירועי 3000 שנה לירושלים וניתן לנשיא המדינה מר עזר ויצמן, פרופ' אמנון רובינשטיין- שר החינוך והתרבות,
יצירה
דניאל אופיר-אמן וצייר, במשך 50 שנה מצייר רק את ההיסטוריה של העם היהודי לדורות הבאים.
עוד בנעוריו, כשטייל בשכונות הדרומיות של תל אביב הישנה היה במוחו חלום של נער שנולד בשכונת שבזי, אין כסף, הכול קשה, אבל יש הרבה, להגשים חלום. להעביר לדורות הבאים מסר באמצעות טכניקה מיוחדת, את שעבר על העם היהודי לפני 3300 שנים, את התחושות, את ההרגשות שעברו על עמנו והכול דרך ציור.
לפני 30 שנים התחיל בפרויקט מיוחד, לצייר את ההיסטוריה היהודית כפי שהיא משתקפת בתנ"ך, מבריאת העולם בספר "בראשית" ועד לספר "דברי הימים". היסטוריה מפוארת, מנהיגים בעלי שעור קומה ואירועים שהשאירו את חותמם בעברנו.
בכדי להעביר מסר בציור, היה עליו לחשוב על שיטה וסגנון מיוחדים, כדי שהמתבונן יבין את הספור מאחורי הציור למרות המגבלה – לא תעשה לך פסל וכל תמונה.
דניאל צייר את ארץ ישראל המתחדשת, מהצפון ועד הדרום, מקומות מההיסטוריה היהודית, ישן, עתיק, חדש, היסטוריה שלמה על גבי בדים וזכוכית, בשמן, באקוורל ובצבעי זכוכית.
לאחר שסיים פרויקט זה, מפנה דניאל את עבודתו לדור הצעיר. התמזל מזלו לצייר לדורות הבאים את ההיסטוריה של עם ישראל.
אין עתיד לעם בלי לדעת את עברו המפואר, דרך הציורים הרבים שצייר, פונה לדור הצעיר בכדי שיתחבר ויבין את המורשת היפה והחשובה שלנו במדינתנו המתחדשת.
אנו חוגגים את חג הפסח, חג החרות, חג עם סמלים רבים ומסר מאוד חשוב, היינו עם של עבדים ויצאנו לחופשי, עברנו תלאות, הגענו לארץ המובטחת, נלחמנו בעבורה, עברו אלפי שנים, הקמנו מדינה ועד היום אנחנו נלחמים בעבורה.
אלבום – ישראל בציורי דן אופיר- בהוצאת מסדה 1982

הקדמה לאלבום שנכתבה ע"י גב' רבקה כצנלסון

ff

אמנות הציור של שנות ה-80 משאירה מאחוריה בישראל זרמים ואופנות שהיו כתכתיב בלעדי בעשור הקודם, ורובם אף רמזו על נטע של- יבוא מנופים וחיים רחוקים ממראות וחוויות שייכים לארץ ישראל. כבר בראשית העשור הנוכחי גוברת "חירות האמן" לבחור לעצמו נתיב-יחיד, עונה לכישוריו ומעוגן בעולמו האישי.
דניאל אופיר שומר בקפדנות על הייחוד שבו, ומגשר בכישרון בין יכולת מקצועית רבת-ניסיון בכל הקשור בגראפיקה מגוונת-נושאים, לבין ציור חושני, נושא חותם אישי, אשר שורשיו נעוצים במורשת שייכות למראות ילדות, יתכן גם בזיקה בלתי- מודעת למוצא ועדה, ובהשקפת עולם ברורה ומפורשת.
דניאל אופיר נולד בשכונת שבזי הצבעונית על גבול תל אביב הקטנה ויפו הקדומה, והייתה יתכן גם היא כגשר רופף בין מראות וריחות של יפו הנושאת חותם ים-תיכוני מזרחי מובהק, לבין הוויה צעירה ורעננה של תל אביב בראשית התהוותה. אביו עלה לארץ ישראל מאיסטנבול שבתורכיה,
דניאל אופיר למד גראפיקה וציור במכונים הישראליים לטכנולוגיה ובמכון אבני לציור ופיסול. ב-1962 נימנה עם המייסדים של ההוצאה לאור בבעלות משרד הביטחון במדינת ישראל, וכעשר שנים היה אחראי לפרסומים מגוונים, ביניהם האלבומים המרשימים שתיעדו בצילומים וערכים גראפיים מוחשיים את מלחמת ששת הימים הנודעת ביוני 1967.
כעשר שנים ניהל דניאל אופיר את בית ההוצאה לאור שבמסגרת "האוניברסיטה הפתוחה", ברמת אביב. במחלקה זו כלולה גם מחלקה גראפית נרחבת, הקשורה לחומר הלימודי רב-הנושאים שבתחומי אוניברסיטה מיוחדת זו. ברם, כל אלה שייכים ל"חולין", אף כי דניאל אופיר שייך באופיו ל"דבקים" בכל עבודה השייכת לתחומי עיסוקיו.
בשל סממני פיוט ושאר רוח באישיותו הענווה, הוא נימשך בחבלי קסם אל הציור הטהור. קוסמים לו נושאים שונים, אך כולם כשייכים למורשת ולנופים מאז ילדותו ועד היום: ארץ ישראל. זו השוכנת לחוף הים התיכון המזרחי, והיא חטיבה מיוחדת לעצמה.
מכאן הנהייה החוזרת להעלות במכחול אמן, לרוב בצבעי שמן ספוגי אור וחום את ירושלים, חברון ובית לחם: יפו, עכו, קיסריה וטבריה: וגם מצדה, מפרץ סיני וכנרת. בתמונותיו אלו בולטים כ"רמזור סמלי" מגדלים דמויי צריחי מסגדים, וקו רצוף של מבנים צפופים, שהם יוצרים במלוכד מראה של חומה בצורה ומגינה. מעבר לחומה, רוחצת בשמש עזה, נרמזת שלמות של עולם צבעוני מלבר, סגור ומכונס מלגו, שהוא מעבר לחומת "המעגל הסגור".
קורצים הרבה לדניאל אופיר קטעי חוף צרים, רחוצי ים ועדיין שומרים על מראה היולי בשטח הפקר הולך ונעלם שבין תל אביב לנמל יפו, נוף חוזר לעיניו בדרכו אל מקום עבודתו. לחוויה נופית זו נוכחות בולטת בתמונותיו.
תמונות הנוף של מראות ארץ ישראל עדיין נושאים עליהן חותם מובהק של ים תיכון בחופי המזרח, אך אינן סותרות נטייה ועניין בציור של מופשט אינטלקטואלי. מבחינה זו מעניינת סידרה של שש תמונות מוקדשות ל"בריאת העולם" בעקבות שורות מתחילות בספר "בראשית": והארץ הייתה תוהו ובהו: חושך על פני תהום… ויהי אור… ויבדל אלוהים בין האור והחושך ויקרא אלוהים לאור יום ולחושך קרא לילה…ויהי מבדיל בין מים למים: אל סידרה מופשטת, צבעונית-גראפית זו, הוסיף דניאל אופיר סידרה מעניינת של קטעי "יער היולי"- כרמז להמשך בריאת העולם: ויאמר אלוהים תדשא הארץ דשא עשב מזריע זרע… הגישה והביצוע בנושאים אלה מעידים על התמודדות של האמן עם מחשבה שמורה יתכן מימי ילדות וראשית קריאה, ורצונו להמחיש נושא קשה ומגרה. לסדרה זו שייכות שלוש תמונות נוספות במופשט מרומז: הן שאובות מראשוני סיפורי התורה: יציאת מצרים: נס קריאת ים סוף – הניתנת בשער.
לאחרונה משקיע דניאל אופיר את מכחולו בציורים צבעוניים על זכוכית בטכניקה מיוחדת. רובם של הציורים מוקדשים גם הם לנופי ארץ ישראל. מעל ללוחות קטנים-עגולים של זכוכית מקומרת בגודל אחיד, ניתנת תמונת נוף בשלמותו, בניגוד לעקרון ציורי הויטראז' שהם חלקי תמונה בשלמותה. תוך מגבלות שטח וניצול מרבי של צבעוניות שקופה, מהוות תמונות-זכוכית עגולות יצירות דקורטיביות- דינאמיות בהן מוחש היטב מראה – עיניים מהיר וחזק. יצירתו האמנותית כולה של דניאל אופיר מעוגנת במרכיבים דקורטיביים, ומורגשת בה עין חומדת והתרפקות רגשית על מראות הארץ בה נולד, גדל, למד, ספג ונספג.
תמונותיו אינן נצמדות לריאליה ארצית, עם זאת ניתן בהחלט לזהות את שייכותן המהותית. השייכות הפיסית והרוחנית של דניאל אופיר, היא גם המזינה כל אשר בא לידי ביטוי וגילוי בעולמו הרגשי האסטטי. מלאכת הציור משמשת לו אתגר ופורקן, תוך שהוא משקיע בה ידע וניסיון גראפי מעולה יחד עם דמיון טבוע בחותם "מזרח" של אדם שלם עם עצמו..
אלבום – פנים חדשות לתנ"ך-
בהוצאת המרכז לתודעה יהודית- שירה תודעה בע"מ 1995

הקדמה לאלבום: פנים חדשות לתנ"ך: שנכתבה ע"י פרופסור חיים גבריהו.

vv
פנים הרבה לספר הספרים העברי- התנ"ך; פנים לאומיות מיועדות לעם ישראל, ופנים אוניברסאליות כביטוי וגילוי לכל משפחות האדם עלי אדמות. רבבות פירושים נכתבו על ספר הספרים, דור ופירושיו, וכל דור חיפש ומצא בתנ"ך העברי מקורות לאשראה רוחנית ומוסרית.
המפרשים בני העם היהודי שונים בגישתם ובתפישתם מן המפרשים הנוצרים, שגם הם היו רבים לאין ספור, וכן מן המפרשים המוסלמים שראו אף הם בתנ"ך ספר היסוד לאמונה המונותיאיסטית. על החוקרים נוספו עוד סופרים ואמנים, בני אומות רבות, שגילו בתנ"ך אוצרות-רוח כבסיס ליצירותיהם בתחומים של ספרות, מוסיקה, ציור ופיסול, תוך גיווני נוסח וסגנון, אך תוך דביקות בנושא השאוב מן התנ"ך על סיפוריו, גיבוריו ועלילותיו. לא מיצו ראשונים את אשר באו ליצור אחרונים, בני ימינו אלה.
הצייר דניאל אופיר חיפש ומצא מבע מקורי משל- עצמו לדמויות לעלילות מתוך ספר הספרים העברי. הוא אף גילה יחוד מרשים בטכניקה שיצר לצורך המחשת סיפורי התנ"ך שלו ב-114 ציוריו החדישים והמרתקים, שבהם לא פסח על שום ספר והעלה גם דמויות ופרשיות כאלה אשר בעבר לא הדליקו כמעט את דמיונם של אמנים. בשיטתו הייחודית, תוך עמל שקדני משך שנים, צייר את פרי רוחו במכחול רב צבעים וגוונים, בעיקר על זכוכית; וזו – בשקיפותה, בקשיותה ובמשחקי אור וצל – החזירה במימד ציורי-אמנותי את הדמות והסיפור התנכי מזווית ראייה חדשה: כביכול באותו חיבור שבין "ירושלים של מטה" ו"ירושלים של מעלה" לפי תפיסת חכמי המדרש.
תורת ישראל אמנם מטיפה להכרה אלוקית מופשטת: "כי לא ראיתם כל תמונה". ברם, התורה התירה את מלאכת-המחשבת של מנורת שבעת הקנים ואת עיצוב דמות הכרובים, ואלה סמלים מקודשים השייכים למשכן השכינה בבית המקדש. דניאל אופיר בחר גם הוא בדרך של תפיסה מופשטת-למחצה, כדי להעביר את ההתרחשות החבויה בין השיטין בפרקי התנ"ך, ולעצב מעין שילוב של "מראה עיניים" עם "הלך נפש". רואים אנו את הציור הפותח: בראשית הימים, "תוהו ובהו". לכאורה – עולמות של אין…אך ב"אין" זה טמונה אנרגיה אלוקית, שעוצמתה לאין שיעור. זהו פירוש אמנותי מקורי למושג התנכי הקדום של האין: הבריאה הולכת ומקבלת צורה ממשית של ארץ ושמים, צומח וחי.
כן מרשים הציור של העולם המוצף במבול עקב החטא: הקיים שוקע מטה, יורד אל מצולות, ומעליו כבר ניכרים ניצני עולם חדש, זה שלאחר המבול; עולם חרב ועולם ניבנה. בציור, "הסנה הבוער", הצליח דניאל אופיר לבטא את יצירת הברית בין ה' לעם ישראל, וזאת על-ידי המחשת הסמל של "הסנה בוער באש והסנה איננו אוכל". התמונה מעוררת מחשבה, כי אכן עם ישראל הריהו בבחינת עם-עולם, אשר אש – התמיד שלו לא תכבה לעד.
ציור אחר בסדרה, קבלת התורה במעמד הר סיני, מציג תמונה דינאמית של כוחות-טבע היוליים מתפרצים, ואילו דבר האל מאזן ומרסן את העצמה והגעש. האור הקדושה צוררת בצרור אחד את כוחות הטבע ואת הניצוץ האלוהי שבאדם.
בציור חזון אחרית הימים נותן דניאל אופיר מבע אמנותי רב-חן לשלום האוניברסאלי המיוחל בעולם מתוקן – בין אדם לאדם ובין עם לעם, ואף בין האדם למערכת החי עלי אדמות. וכך מיזג הצייר את ראשית-הימים האגדית שלפני חטא האדם, עם אחרית-הימים האידיאלית.
דומה שהותווה כאן לפנינו נתיב אופטימי לגורל הבריאה: אמונה באדם ובנצח רוחו. ההיסטוריה האנושית הולכת לקראת הטוב, "כי מלאה הארץ דעה את ה'". (ישעיהו, יא, ט)
אמרו חז"ל: "שבעים פנים לתורה", והוסיף ר' חיים ויטאל בספרו "הגלגולים": "ששים ריבוא פנים לתורה". חלק משבעים או משישים ריבוא הפנים מתגלות בסדרת הציורים החדשה-חדישה של הצייר דניאל אופיר, המציע נתיבות לתפיסה לא-שגרתית של פרקי ספר הספרים.
בנוסף לסגולות הפשט והדרש שחברו בה יחדיו, מגישה הסדרה ציורים מרהיבי-עין כשלעצמם, המעניקים הנאה אסתטית וחוויה רגשית לכל המסתכל בהם. אכן יבול נאה לאמן לאחר שנים ארוכות של חיפושים, ניסויים ויצירה רצינית.
יהי רצון שיצירה זו יפוצו מעינותיה, בישראל ובקרב עמים אחרים, ויעמוד היוצר על הברכה.
פרופסור חיים גבריהו יו"ר החברה לחקר המקרא בישראל והחברה היהודית העולמית לתנ"ך

תקליטור "מבראשית לקוממיות" – 60 שנה למדינת ישראל

cbx

סידרה היסטורית מבריאת העולם ועד מלחמת לבנון השנייה, המבוססת על ציורי הצייר דניאל אופיר
1. בריאת העולם ותקופת האבות. 2.יציאת מצרים, תקופת המלכים:שאול,דוד ושלמה.3.הנביאים בנבואות הזעם,לעומת החזון לאחרית הימים.4.הגדה של פסח והמשמעות ההיסטורית.5. מלחמת העצמאות 1948,קליטת העלייה ופיתוח הארץ. 6. מלחמת סיני 1956,כיבוש סיני,רצועת עזה ושרם א-שיח. 7. מלחמת ששת הימים 1967, שחרור ירושלים העתיקה וחברון. 8. מלחמת יום הכיפורים 1973, כיבוש רמת הגולן,סיני,צליחת תעלת סואץ. 9. מלחמת לבנון הראשונה 1982. 10. מלחמת לבנון השנייה 2006.
תקליטור "מבראשית לקוממיות" – מהדורה בעברית ותרגום לאנגלית

aaa

סידרה היסטורית מבריאת העולם ועד מבצע "עופרת יצוקה", המבוססת על ציורי הצייר והאמן דניאל אופיר דברי קישור באדיבות: תא"ל מיל' אביגדור קהלני-יו"ר האגודה למען החייל. הרב דוד לאו – הרב הראשי למודיעין. ציורים,תסריט,בימוי: דניאל אופיר צילום ציורים ,ראיונות , צילומי אוויר,מוסיקת רקע,עריכה והפקה דיגיטלית: אורי הפקות-שירותי צילום. הפקה בחסות האתר ליודאיקה מודרנית ומורשת ישראל.
אתר למורשת ישראל – מבראשית לקוממיות
http://www.danielofir.com
בשנת 2006 הקים האמן דניאל אופיר אתר באינטרנט בנושא התנ"ך, הגדה של פסח, ציורי ארץ ישראל, מלחמת העצמאות, מלחמת סיני, מלחמת ששת הימים, מלחמת יום הכיפורים, מלחמת לבנון הראשונה, מלחמת לבנון השנייה, מבצע "עופרת יצוקה", חגי ומועדי ישראל, מרכזי יהדות בעולם, בית כנסת ואתר זיכרון . מטרת האתר לתת ידע בסיסי לקשר בין עם ישראל לארץ ישראל, לכל אדם בישראל ובעולם. האתר בעברית ובאנגלית.

קרא עוד ←

אדלר דוד (ד"ר)

ד"ר דוד אדלר  
יליד ירושלים (1945), בוגר בית הספר התיכון הדתי "מעלה" בירושלים, בוגר הטכניון (אלקטרוניקה) ועורך עיתון הסטודנטים "אפסילון". תואר שני (בהצטיינות) ושלישי באוניברסיטה העברית (מדעי הרפואה). השתלם במחקר לב בקנדה (שנה)  ובארה"ב (שנתיים, מלגת פולברייט בביה"ס לרפואה ע"ש אלברט איינשטיין בניו-יורק). עבודות המחקר שלו, שהתפרסמו בכ-50 מאמרים, במיטב כתבי העת המדעיים, התמקדו במודלים לפעולת הלב ובמכשור והנדסה רפואית. על עבודותיו קבל מלגות, פרסים (בן גוריון) וקרנות מחקר. עד לשנת 2006 מנהל האגף למכשור, הנדסה רפואית ותקשורת, וחבר "פורום ההנהלה" של המרכז הרפואי "הדסה". פירוט תולדות החיים המדעיים ורשימת הפרסומים https://docs.google.com/document/d/1uXsQ_alUrRpU9KFJ6PmlODIfqPhSwzz5kgovDER_ONA/edit?hl=en_US
בנוסף מחברם של מאמרים רבים בנושאי חברה וכן במדע פופולרי.
אף שהוא כותב שירים שנים רבות הוא החל בפרסומם רק לאחרונה. ספר שיריו "סקיצות לתמונה בלתי שלמה" התפרסם בתחילת 2012 בהוצאת "אבן חושן". זכה בתחרות "שירה חדשה" מטעם "צומת ספרים" (2010). שיריו התפרסמו בשלוש השנים ההאחרונות ב"כרמל","מטעם", "כתובת", "שבו", "גג", "עיתון 77", "מאזניים", "אפיריון", "שבילים" "עבריתון", "מקף", "תו +", "עיין ערך שירה" ועוד. מאמריו הספרותיים התפרסמו ב"גג", "הליקון", "מאזניים", "אפיריון", "מקום לשירה", ה"אייל הקורא" ועוד.
מצגת על הספר "סקיצות לתמונה בלתי שלמה" http://on-the-left-side.org.il/wp-content/uploads/mazeget.ppt
אתר הספר "סקיצות לתמונה בלתי שלמה" בהוצאת "אבן חושן": http://www.evenhoshen.co.il/?CategoryID=156&ArticleID=520
ראיון רדיופוני על הספר "סקיצות לתמונה בלתי שלמה" בהוצאת "אבן חושן" http://pod.icast.co.il/292f2488-9fe6-42de-9911-6781b6b3d26a.icast.mp3
בהודעה שתתקבל לחצו שוב על הלינק. ייתכן ויהיה צורך להמתין מעט להעלאת הראיון. הוא מתחיל אוטומטית.
פרסומים: ספר שירה.  "סקיצות לתמונה בלתי שלמה",  2012, הוצאת "אבן חושן
מאמרים ספרותיים (מצורפת בנוסף גם הגרסה הרשתית, בהסכמת כתבי העת):
1. בין חיים באר לפליני : נקודות השקה בין  לפני המקום לחיים באר לסרטו של פליני  שמונה וחצי.  אפיריון, גל' 110 (קיץ התשס"ט 2009), עמ' 37־39. http://library.osu.edu/projects/hebrew-lexicon/00415_files/00415001.htm

2. אמנון דנקנר ניסה להלך הפעם בגדולות – האם עלה הדבר בידו? על ספרו של אמנון דנקנר "ימיו ולילותיו של הדודה אווה". http://www.e-mago.co.il/Editor/literature-2649.htm

3. לא גאון, וירטואוז, על ספרו של אמנון דנקנר "ימיו ולילותיו של הדודה אווה". האייל הקורא. (נוסח מקוצר יותר).
http://www.haayal.co.il/story_3070
4. זו מול זו.  על שירו של אריה סיון "לאה הייתה" מתוך ספרו "ארבעים פנים". הליקון, גל' 87 (חורף תש"ע 2009), עמ'  88־91.
http://library.osu.edu/projects/hebrew-lexicon/00262_files/davidadler.htm
5. שמונים למשורר אריה סיון: שיר אחד – שתי גרסאות. מאזניים, כרך פ"ג, גיליון 4, 2009 עמ' 30-32.
6. ממקום למקום: ברלין ולהאסה לא היו מעולם קרובות יותר. על "אל מקום שהרוח הולך" מאת חיים באר. "גג" גיליון 23, עמ' 57-63, 2010.
http://www.nuritha.co.il/a348295
-אל-מקום-שהרוח-הולך-חיים-באר-ספר-מקור
7. משורר בשל נולד. הלידה מאוחרת. על ספר שיריו של איליה בר-זאב, "מעל קווי המתח", מאזניים, כרך פ"ה, גיליון מס' 6, עמ' 48-49, דצמבר 2011.
http://www.nuritha.co.il/a350112
8. המרחק הסביר מן האמת. על "מגע הקסם של הבל גאגין" מאת אמנון דנקנר. עיתון 77, גיליון 359, עמ' 22-23, ינואר-פברואר, 2012. http://www.yekum.org/2012/05/%D7%9E%D7%92%D7%A2-%D7%A9%D7%9C-%D7%A7%D7%A1%D7%9D-%D7%91%D7%93%D7%9E%D7%95%D7%99%D7%95%D7%AA-%D7%9E%D7%92%D7%A2-%D7%9E%D7%95%D7%A4%D7%A8%D7%96-%D7%91%D7%AA%D7%94%D7%A4%D7%95%D7%9B%D7%95%D7%AA-%D7%94/
9. קליידוסקופ ביוגרפי – האמת בשקר והשקר באמת. על "סוס טרויאני מבטן התודעה" מאת יערה בן דוד.  מקום לשירה, גיליון 46- דצמבר 2012.
http://www.poetryplace.org/index.php/online-magazine/-2012/-46-2012/item/72-קליידוסקופ-ביוגרפי-–-האמת-בשקר-והשקר-באמת-על-סוס-טרויאני-מבטן-התודעה-מאת-יערה-בן-דוד-מאת-דוד-אדלר
10. הנה הוא בא. המשורר הגדול הבא. על ספר שיריו של שלמה לאופר "חלומות סגורים". גג, בדפוס.
מאמרים בנושאי חברה ומדע פופולרי (מתוך רבים):
1. מה הוא "מודל"? מדוע מודלים הם כה פופולרים במחקר המדעי. "הידען", 3 ביוני 2010. http://www.hayadan.org.il/why-are-models-so-popular-in-science-0306101/
2. אשמת העם. "מעריב" – דעות. מיום 5.11.2007
3. השמאל הציוני – נחוצה תשתית אידיאולוגית. אולי מרטין בובר יעזור? "עיתון 77", גיליון 349, אוגוסט-ספטמבר, 2010.
4. יום העצמאות והנכבה. Common Ground News 15 באפריל 2010. תורגם לאנגלית, ערבית ועוד שפות. פורסם בבמות שונות (אלאח'בר ועוד).

קרא עוד ←
  • 7
  • 8
  • 9
  • 10
  • 11
  • 12
  • 13
שיר החודש
logo-no-txt
ניהול ואחסון האתר evolutionvip.co.il
גלילה לראש העמוד
דילוג לתוכן
פתח סרגל נגישות כלי נגישות

כלי נגישות

  • הגדל טקסטהגדל טקסט
  • הקטן טקסטהקטן טקסט
  • גווני אפורגווני אפור
  • ניגודיות גבוההניגודיות גבוהה
  • ניגודיות הפוכהניגודיות הפוכה
  • רקע בהיררקע בהיר
  • הדגשת קישוריםהדגשת קישורים
  • פונט קריאפונט קריא
  • איפוס איפוס