Page 57 - שבילים גיליון 21
P. 57
אותה עם העיתון, הוא הביט במיצב דקות ארוכות בשתיקה, ולהפתעתנו פרץ בצחוק מתגלגל, כזה שלא שמענו ממנו מעולם." הפלאפון צפצף, והתזכורת קראה זמן ללכת לאזכרה. בנסיעה לבית הקברות הישן נהג המונית אמר, שהעיר אינה עוד כפי שהייתה; האנשים השתנו, כאילו התרוקנו. שתקתי, והוא המשיך לסחרר עם כנפי דמיונו: "אתה יודע מה זה קליפה? אנשים מקולפים? זה גרעין פצצה אטומית, ובאטום אין כלום, כמעט כולו ריק, אתה מבין?" הבנתי, אך לא אמרתי דבר. הגענו ליעד והנהג שאל: "מי מת?" אז עניתי בלי מחשבה: "אלוהים מת".
תומר ספיר, פרט מתוך חרקה, 2006, "מתחת לאף שלך", מוזיאון תל-אביב, אוצרת: מאירה יגיד, צילום: אוהד מטלון
55 I21גיליוןIשביליםI
