Page 124 - שבילים גיליון 21
P. 124
יוסי שריד: 'לפיכך נתכנסנו'
נורית גוברין
א. גילוי נאות בהקדשה האישית על הספר: 'לפיכך נתכנסנו" )2008(, כתב לי יוסי שריד: "לנוריתגוברין,באהבהמשותפת ִלספרים,שמעטממנהשמורגם ְלסופרים. שלך – יוסי שריד." למעשה, אנחנו "דור שני" לידידות. אביו, יעקב שריד, שהיה מנכ"ל משרד החינוך בשנים 1967 – 1970, היה ידידו של אבי, ישראל כהן, העורך, המסאי והמבקר. יש גם המשך: ישי הבן למד יחד עם בני ענר באותה כיתה. עוד חשוב לי לציין, שגם שמו של אבי, ישראל כהן, נזכר בספר, במונולוג של שנת 1965, שדוברו הוא יוסי שריד, שבו הוא מספר על פגישתו עם זלמן ארן, שהתוודה לפניו שהוא כותב שירים ומפרסם אותם "ב'הפועל הצעיר' אצל ידידי העורך, ישראל כהן" )172 – 173(. הדובר, כלומר יוסי שריד, הגיב: "כל שבוע אני קורא את 'הפועל הצעיר', ומעולם לא ראיתי שיר שלך" )173(.
ב. הדרך שלא נבחרה כותרתהִמשנהשלהספרהיא:"היסטוריהאלטרנטיבית".כלומר:בדיקת "הדרך שלא נבחרה"; מה היה קורה אילו? מה היה קורה לו נבחרה דרך אחרת במקום זו שנבחרה? אם אדם אחר היה זה שמחליט החלטות? – האם אז היו פני הדברים אחרים? איך אחרים? באיזו מציאות היינו חיים "אילו"? - מכיוון שאי אפשר להוכיח "אילו" זה, הרי כאן המקום לשעשועי הדמיון והפנטזיה. הכול אפשרי והכול מ ּותר. הדרך שלא נבחרה היא דרכם של "היונים" במפא"י, שבראשם משה שרת ולוי אשכול, שהיא לדעתו, דרך התבונה והמתינות ואפילו ההססנות. בניגוד לדרכם של "הניצים" במפא"י, ובראשם דוד בן גוריון, וההולכים בעקבותיו: דיין, שרון ופרס, שהיא דרך הכוחנות וההתלהמות. 1 זוהי הדרך למי שנענה לצו "המבוכה", של ברל כצנלסון בשעתו )קיץ 1940( שאמר וכתב: "טובה לי נפש נבוכה ותועה ובלתי נרגעת מנפש אשר מ ּום אין בה, והיא שוקטת גם היום, על אמת ּותה" וההמשך: "בזכות המבוכה ובגנות הטיח" –
1. אריק גלסנר: "אני מאשים", 'מעריב', 9.5.2008.
I 21 גיליון I שבילים I 122
