בית הסופר מודיעין והסביבה
  • אודות
  • אירועים ומפגשים
  • שבילים
    • שבילים 31 – הנצחה ונצחון הרוח
    • גליון 30 – בית אל-בית ותת-בית
    • גליון 29 – קנא קנאתי
    • גיליון 28 – קץ, קיץ ויקיצה
    • גיליון 27 – תבל ומלואה – ערים וארצות
    • גיליון 26 – חבלי הורות
    • גיליון 25 – זרימה התפשטות וקורונה
    • גיליון 24 – חריגה
    • גיליון 23 – מאויב לאוהב
    • גיליון 22 – ציוני דרך
    • גיליון 21 – מדיה, מדיום ותקשורת
    • גיליון 20 – אדם וחיה
    • גיליון 19 – אשת חיל
    • גיליון 18 – גוף ונפש
    • גיליון 17 – אדריכלות ויצירה
    • גיליון 16 – קולות וצלילים
    • גיליון 15 – זיכרון
    • גיליון 14 – מיתוסים ואגדות
    • גיליון 13 – הבית בצל המלחמה
    • גיליון 12 – חלום ומציאות
    • גיליון 11 – נס ואמונה
    • גיליון 10 – זמן
    • גיליון 9 – עץ השדה
    • גליון 8 – שבילי מחאה
    • גיליון 7 – שבילי משפחה
    • גיליון 6 – שבילי מים
    • גליון 5 – שבילי נשים
    • גליון 4 – שבילי רב תרבותיות
    • גליון 3 – שבילי מקום
    • גליון 2 – שבילי אורות
    • גליון 1 – שבילי קולות
  • כתבות ומאמרים
    • מאמרים על שבילים
    • מן העתונות
    • שבילים ספרותיים
  • קולות קוראים
    • קול קורא לגיליון 32 – אנתולוגיה בנושא "צמיחה"
    • קול קורא לגיליון 31 – קנֹא קנאתי
    • קול קורא להשתתפות בתערוכת "בשבילי הבית"
    • קול קורא לגיליון 30 – תת-בית ואל-בית.
    • קול קורא לגיליון 29 של שבילים: "קַנֹּא קִנֵּאתִי"
    • קול קורא לגיליון 28 – "קֵץ, קַיִץ וִיקִיצָה"
    • קול קורא לגיליון 27 – ערים וארצות
    • קול קורא לגיליון 26 – הורות בעתות משבר
    • קול קורא לגיליון 25 של שבילים
    • קול קורא לפרסום יצירות אמנות וספרות בגיליון מספר 24 של כתב העת שבילים
    • קול קורא לגיליון 23 של שבילים: "מאויב לאוהב"
    • קול קורא ליצירות בנושא: ציוני דרך לגיליון 22
    • קול קורא לגיליון 21 של שבילים – מדיה, מדיום ותקשורת
    • קול קורא – שבילים, גיליון 20 – אדם וחיה. עורך-אורח – דר' דן אלבו
  • גלריה
  • צור קשר
  • אודות
  • אירועים ומפגשים
  • שבילים
    • שבילים 31 – הנצחה ונצחון הרוח
    • גליון 30 – בית אל-בית ותת-בית
    • גליון 29 – קנא קנאתי
    • גיליון 28 – קץ, קיץ ויקיצה
    • גיליון 27 – תבל ומלואה – ערים וארצות
    • גיליון 26 – חבלי הורות
    • גיליון 25 – זרימה התפשטות וקורונה
    • גיליון 24 – חריגה
    • גיליון 23 – מאויב לאוהב
    • גיליון 22 – ציוני דרך
    • גיליון 21 – מדיה, מדיום ותקשורת
    • גיליון 20 – אדם וחיה
    • גיליון 19 – אשת חיל
    • גיליון 18 – גוף ונפש
    • גיליון 17 – אדריכלות ויצירה
    • גיליון 16 – קולות וצלילים
    • גיליון 15 – זיכרון
    • גיליון 14 – מיתוסים ואגדות
    • גיליון 13 – הבית בצל המלחמה
    • גיליון 12 – חלום ומציאות
    • גיליון 11 – נס ואמונה
    • גיליון 10 – זמן
    • גיליון 9 – עץ השדה
    • גליון 8 – שבילי מחאה
    • גיליון 7 – שבילי משפחה
    • גיליון 6 – שבילי מים
    • גליון 5 – שבילי נשים
    • גליון 4 – שבילי רב תרבותיות
    • גליון 3 – שבילי מקום
    • גליון 2 – שבילי אורות
    • גליון 1 – שבילי קולות
  • כתבות ומאמרים
    • מאמרים על שבילים
    • מן העתונות
    • שבילים ספרותיים
  • קולות קוראים
    • קול קורא לגיליון 32 – אנתולוגיה בנושא "צמיחה"
    • קול קורא לגיליון 31 – קנֹא קנאתי
    • קול קורא להשתתפות בתערוכת "בשבילי הבית"
    • קול קורא לגיליון 30 – תת-בית ואל-בית.
    • קול קורא לגיליון 29 של שבילים: "קַנֹּא קִנֵּאתִי"
    • קול קורא לגיליון 28 – "קֵץ, קַיִץ וִיקִיצָה"
    • קול קורא לגיליון 27 – ערים וארצות
    • קול קורא לגיליון 26 – הורות בעתות משבר
    • קול קורא לגיליון 25 של שבילים
    • קול קורא לפרסום יצירות אמנות וספרות בגיליון מספר 24 של כתב העת שבילים
    • קול קורא לגיליון 23 של שבילים: "מאויב לאוהב"
    • קול קורא ליצירות בנושא: ציוני דרך לגיליון 22
    • קול קורא לגיליון 21 של שבילים – מדיה, מדיום ותקשורת
    • קול קורא – שבילים, גיליון 20 – אדם וחיה. עורך-אורח – דר' דן אלבו
  • גלריה
  • צור קשר
ראשי » אמנים וסופרים (עמוד 7)

אמנים וסופרים

אפשטיין חוה

חוה אפשטיין – ציירת, פסלת, כותבת פרוזה. ילידת ירושלים, בוגרת המחלקה לאמנות באקדמיה לאמנות ולעיצוב בצלאל, ירושלים (B.A.) חברה באגודת הציירים והפסלים משנת 1971. ערכה כ-40 תערוכות יחיד בארץ ובעולם, ביניהן שתי תערוכות במוזיאון ישראל, ירושלים: הכר אמן ישראלי 1985, תערוכה במשכן לאמנות, עין חרוד: הררי שפע גולש 1990. ארבע תערוכות בגלריה Space S בטוקיו, יפן, 1993, 1991, 1988 2001.

השתתפה בתערוכות קבוצתיות רבות בגלריות ובמוזיאונים בארץ ובחו"ל. יצירותיה נרכשו על ידי אספנים רבים.

בין הפרויקטים החשובים שביצעה:

המולת העיר 2 חיתוכי עץ 1.00X2.5 מטר, גן ארלוזורוב ירושלים

סיפורי חוחו וקישקיש 3 חיתוכי עץ 1.00X2.5 מטר, גן נווה יעקב ירושלים

משפחת פילברוש קבוצת פסלי ברונזה גן מעלות דפנה

שני ילדים מתחפשים לאריה פסל אריה לעירית ירושלים

ילדות משתעשעות פסל אריה לעירית ירושלים

ספרים שכתבה ואיירה:

לילדים:

1977 יום חרדל ויום דבש, הוצאת מוזיאון ישראל

1979 אל ארץ סיר הבשר, הוצאת ספרית הפועלים

1990 סיפור עם קרחת, משכן לאמנות עין חרוד

10 סיפורים ושירים עבור עיתוני הילדים 'דבר לילדים' ו'פילון'.

למבוגרים:

1990 נסיכת הצנצנת, הוצאת כמהין

2002 שמונת קלפי מפרקת הלב, הוצאת כנפיים

2002 מסע התם אל מקור העין, הוצאת כנפיים

2011 אם אין לו מקום הוא בוכה, הוצאת כנפיים

2002 ספר שירה חשבון עובר ושוא מאת אפרים פלאי. הוצאת כנפיים

2003 עיצוב, קולאז'ים וכתיבת אגדה לספר חוט של זהב הוצאת כנפיים

2003 עיצוב הספר אימהות שונאות מלחמה מאת הציירת גרטי רובינשטיין הוצאת כנפיים

קרא עוד ←

בלאו אורית (ד"ר)

אורית, בעלת תואר דוקטור במדעי החיים, עסקה שנים רבות בחקר הסרטן באונ' העברית בירושלים ובאונ' תל-אביב. כיום, עוסקת ברפוי גוף-נפש, מטפלת ומנחה קבוצות לימוד לצמיחה רוחנית והתמודדות מתוך זוית אמונית באמצעות תכנים מעולם הפסיכולוגיה והפילוסופיה היהודית. כותבת שירים וסיפורים קצרים

קרא עוד ←

בכרך רבינזון חדוה (ד"ר)

רזומה של ד"ר חדוה בכרך רבינזון חדוה בכרך רבינזון סיימה תואר שלישי באוניברסיטת בר-אילן. נולדה ברומניה ב – 1938. בתו של המשורר חיים רבינזון ורעייתו שלימה גרמן-רבינזון. עלתה ארצה ב – 1944 והתגוררה בכמה ארצות. עסקה בתחומי החינוך וההוראה, וכיום היא עוסקת בתרגום, בתקשורת ובנושאי ממשל וארצות מתפתחות. נושאי התעניינותה העיקריים פולקלור ואנתרופולוגיה. חברת מועצת מערכת "שבילים". שיריה וסיפוריה עוסקים בבעיות קיומיות ובמציאות העכשווית. נשואה לגד בכרך, אם לשלושה ילדים.

ספריה

רגע (תל-אביב : עקד, תשמ"ב 1982) נופי ארץ – ואני (תל אביב : עקד, תשנ"ב 1992)
אני אתה ואת : נופים של נגיעות (תל-אביב : ספרי עתון 77, תשס"ב)
על המחברת ויצירתה: על "נופי ארץ – ואני" עוזיאל-פרחי, רחל. על "נופי ארץ – ואני". אפיריון, גל' 48 (1997), עמ' 42.
על "אני אתה ואת" בן-שאול, משה. בעקבותיו של האב. מאזנים, כרך ע"ח, גל' 3 (ניסן תשס"ד, אפריל 2004), עמ' 30.

קרא עוד ←

אשכנזי יעקב

ממייסדיו של מושב שילת, מהנדס אלקטרוניקה במקצועו. בוגר סדנת כתיבה יוצרת של המרכז הרב תחומי במודיעין (מתחילים ומתקדמים) בהנחיית ד"ר רחלי אברהם-איתן.

פרסם ספר ביכורים, שירים וסיפורים, "בנתיבי החיים" בהוצאת שבילי אור 2013. חבר בארגון יזמ"ה ובארגון חברותא.

נשוי למרים, אב לשלושה ילדים וסב לנכדים

קרא עוד ←

ארפה יפה

עובדת סוציאלית ,פסיכותרפיסטית ויוצרת בתחומי הציור והכתיבה.

בת 63 תושבת רעות מאז הקמתה. נשואה, אם וסבתא.

למדה תואר שני בעבודה סוציאלית ועבדה בתחום שיקום אנשים עם מוגבלויות בשירות הציבורי.

עומדת בראש עמותת "חומש"- עובדים סוציאליים בתחומי השיקום.

מציירת שנים רבות והציגה מספר תערוכות קבוצתיות ואישיות בארץ ובארצות הברית.

את הכתיבה החלה בשנים האחרונות בשנת 2014 הוציאה ספר ילדים ראשון -"כתם חברי החדש".

עובדת עצמאית כפסיכותרפיסטית ומנחת סדנאות וקבוצות, מנדבת בקהילה המקומית.

קרא עוד ←

אריאלי שאול

שאול אריאלי – אל"מ במיל. יליד אשקלון (1959), תושב רעות, חוקר את הסכסוך הישראלי- פלסטיני על כל סוגיותיו, ואחד המומחים המובילים בארץ בכל הקשור בתוואי הגבול וגדר ההפרדה. במסגרת שירותו הצבאי, עמד בראש מנהלת הסכם הביניים בתקופתם של ראשי הממשלה רבין, פרס ונתניהו וכראש מנהלת המו"מ להסדר קבע בממשלת ברק והיה אחראי על עבודת המטה למשא ומתן הרשמי עם הפלשתינאים.

פעילות ציבורית- אריאלי חוקר בכיר בקרן בקרן לשיתוף פעולה כלכלי, חבר הנהלת המועצה לשלום ולביטחון שבמסגרתה נהנה ממעמד "ידיד בית המשפט" העליון בעתירות שונות ביחס לגדר ההפרדה, והינו מיוזמי וממובילי "יוזמת ז'נבה". אריאלי מקיים הרצאות וסיורי שטח רבים בפני אנשים ממגזרים שונים בחברה הישראלית לרבות אנשי ציבור, אקדמיה, ביטחון ותקשורת, ומרבה להתראיין בתקשורת על נושאי הסכסוך הישראלי- פלסטיני.

השכלה- את לימודיו האקדמאים עשה אריאלי באוניברסיטת תל אביב: בעל תואר ראשון במדעי המדינה ותואר שני במדעי הניהול, את שניהם סיים בהצטיינות.

פרסומים–

פרסם מאות מאמרים אקדמאים בעברית ובאנגלית, בתחום הניהול והתהליך המדיני, ומאמרי דעה בעיתונות.
ב-1996 פרסם קובץ מאמרי ניהול בשם "איכות ומצוינות מתיאוריה למעשה", ניתוח אירועים שיושמו ביחידות השדה בצה"ל.
ב- 2004 פרסם יחד עם רון פונדקספר "ההיבט הטריטוריאלי במו"מ הישראלי- פלסטיני על הסדר הקבע" בהוצאתמרכז פרס לשלום.
במרץ 2006 פרסם יחד עם דובי שורץוהדס תגרי את הספר "עוון ואיוולת" העוסק בהצעה להעביר ישובים ערבים מישראל למדינה הפלסטינית בהוצאת מכון פלורסהיימר. (הספר תורגם לאנגלית, ערבית ורוסית)
ביוני 2006 יצא לאורספר הפרוזה שלו "מסעו של סולו" בהוצאת הספרים סער.
בספטמבר 2006 יצא לאורסיפרו העוסק בגישות שונות במאבק על גבולות ישראל בשם "תפשת מרובה לא תפשת" בהוצאת הספרים כרמל.
במרץ 2008 יצא ספרו "חומה ומחדל" בהוצאת ידיעות ספרים ועליית הגג, יחד עם מיכאל ספרד העוסק בגדר ההפרדה.
ב-2010, 2011, 2012 יצאו לאור שלוש אסופות מאמרים תחת השם "זכות החשיבה", בהוצאת קרן אברט.
ב-2010 וב-2011 יצאו שתי אסופות מאמרים באנגלית תחת השם "People & Borders", בהוצאת קרן אברט.
בינואר 2013 יצא לאור ספרו "גבול בינינו וביניכם, הסכסוך הישראלי- פלסטיני ודרכים ליישובו", בהוצאת ידיעות ספרים ועליית הגג.
שירות צבאי – במהלך שירותו הצבאי היה בתפקידי פיקוד שונים בחטיבת הצנחנים, מפקד החטיבה הצפונית בעזה. שימש כסגן המזכיר הצבאי לשר הביטחון ולראש הממשלה.

אישי – שאול בן שביעי ואחרון להורים יוצאי אירן. נשוי לאור, ואב ללכת, לאשד ואופק המתגוררים ברעות.

קרא עוד ←

אופיר דניאל

דניאל אופיר נולד בתל-אביב (1941). למד בבית ספר תחכמוני, דבר שהשפיע על עבודתו כאמן וכצייר. דניאל שומר בקפדנות על הייחוד שבו, ומגשר בכישרון רב בין יכולת מקצועית רבת-ניסיון בכל הקשור בציור מגוון-נושאים, לבין ציור חושני, נושא חותם אישי, אשר שורשיו נעוצים במורשת שייכות למראות ילדות.
דניאל למד במכונים הישראליים לטכנולוגיה גראפיקה וציור ובמכון אבני לציור ופיסול. נימנה עם מייסדי ההוצאה לאור של משרד הביטחון. כעשר שנים היה אחראי לפרסומים מגוונים, אלבומים על מלחמת ששת הימים ביוני 1967.
מונה כמנהל ההוצאה לאור של האוניברסיטה הפתוחה בשנת 1977 בתפקיד זה שימש 10 שנים. תרם מאישיותו כאמן וצייר לעיצוב חומר הלימוד של האוניברסיטה, בה כלולה מחלקה גראפית נרחבת, המעצבת את החומר הלימודי רב- הנושאים שבתחומה.
בשל סממני פיוט ושאר רוח באישיותו, הוא נימשך בחבלי קסם אל הציור הטהור. ציורי הנוף של מראות ארץ ישראל הנושאים עליהן חותם מובהק של ים תיכון בחופי המזרח, אך אינן סותרות נטייה ועניין בציור של מופשט אינטלקטואלי.
דניאל עסק בציור התנ"ך במשך 7 שנים, פיתח טכניקה מיוחדת המאפשרת לצייר את סיפורי האירועים הכלולים בו, למרות האיסור – לא תעשה לך פסל וכל תמונה.
במשך השנים האחרונות משקיע דניאל את מכחולו בציורים צבעוניים על זכוכית, בטכניקה מיוחדת. רובם של הציורים מוקדשים לנופי ארץ ישראל. בניגוד לעקרון ציורי הויטראז' שהם חלקי תמונה בשלמותה, מהוות תמונות-זכוכית אלו יצירות דקורטיביות, בהן מוחשים היטב מראות ונופי ארץ ישראל.
יצירתו האמנותית של דניאל מעוגנת במרכיבים דקורטיביים, מורגשת בה עיין חומדת והתרפקות רגשית על מראות הארץ בה נולד. ציוריו אינן נצמדים לריאליה ארצית, אך ניתן בהחלט לזהות את שייכותן המהותית,השייכות הפיסית והרוחנית, המזינה את כל אשר בא לידי ביטוי-וגילוי בעולמו הרגשי. הציור משמש לו אתגר, הוא משקיע בו ידע וניסיון מעולה יחד עם דמיון של אדם השלם עם תפיסתו האמנותית. במשך השנים הציג דניאל תערוכות יחיד רבות בארץ ובחו"ל, השתתף בתערוכות קבוצתיות בחסות ראשי ערים. הציג תערוכות יחיד, בארצות הברית ובדרום אפריקה.
דניאל היה מבין יוזמי ארגון "אורביס" ושימש כמזכירו. בתקופתו נעשו פעולות עבור ציירים ואמנים, שהציגו את עבודותיהם בתערוכות קבוצתיות בחסות ראשי ערים בגוש דן.
הוצאת מסדה בע"מ, בתמיכתה של גב' ברכה פלאי מייסדת ההוצאה, הוציאה לאור אלבום מעבודותיו בנושא "ישראל בציורי דן אופיר". האלבום הופיע בשנת 1982 לרגל תערוכת האמן שהתקיימה באוניברסיטה הפתוחה בנוכחות מנכ"ל משרד החינוך והתרבות מר אליעזר שמואלי.
בשנת 1995 יצא לאור אלבום מהודר של אוסף מציוריו בשם "פנים חדשות לתנ"ך", 114 ציורים מספר "בראשית" ועד ספר "דברי הימים", האלבום הופק במסגרת חגיגות אירועי 3000 שנה לירושלים וניתן לנשיא המדינה מר עזר ויצמן, פרופ' אמנון רובינשטיין- שר החינוך והתרבות,
יצירה
דניאל אופיר-אמן וצייר, במשך 50 שנה מצייר רק את ההיסטוריה של העם היהודי לדורות הבאים.
עוד בנעוריו, כשטייל בשכונות הדרומיות של תל אביב הישנה היה במוחו חלום של נער שנולד בשכונת שבזי, אין כסף, הכול קשה, אבל יש הרבה, להגשים חלום. להעביר לדורות הבאים מסר באמצעות טכניקה מיוחדת, את שעבר על העם היהודי לפני 3300 שנים, את התחושות, את ההרגשות שעברו על עמנו והכול דרך ציור.
לפני 30 שנים התחיל בפרויקט מיוחד, לצייר את ההיסטוריה היהודית כפי שהיא משתקפת בתנ"ך, מבריאת העולם בספר "בראשית" ועד לספר "דברי הימים". היסטוריה מפוארת, מנהיגים בעלי שעור קומה ואירועים שהשאירו את חותמם בעברנו.
בכדי להעביר מסר בציור, היה עליו לחשוב על שיטה וסגנון מיוחדים, כדי שהמתבונן יבין את הספור מאחורי הציור למרות המגבלה – לא תעשה לך פסל וכל תמונה.
דניאל צייר את ארץ ישראל המתחדשת, מהצפון ועד הדרום, מקומות מההיסטוריה היהודית, ישן, עתיק, חדש, היסטוריה שלמה על גבי בדים וזכוכית, בשמן, באקוורל ובצבעי זכוכית.
לאחר שסיים פרויקט זה, מפנה דניאל את עבודתו לדור הצעיר. התמזל מזלו לצייר לדורות הבאים את ההיסטוריה של עם ישראל.
אין עתיד לעם בלי לדעת את עברו המפואר, דרך הציורים הרבים שצייר, פונה לדור הצעיר בכדי שיתחבר ויבין את המורשת היפה והחשובה שלנו במדינתנו המתחדשת.
אנו חוגגים את חג הפסח, חג החרות, חג עם סמלים רבים ומסר מאוד חשוב, היינו עם של עבדים ויצאנו לחופשי, עברנו תלאות, הגענו לארץ המובטחת, נלחמנו בעבורה, עברו אלפי שנים, הקמנו מדינה ועד היום אנחנו נלחמים בעבורה.
אלבום – ישראל בציורי דן אופיר- בהוצאת מסדה 1982

הקדמה לאלבום שנכתבה ע"י גב' רבקה כצנלסון

ff

אמנות הציור של שנות ה-80 משאירה מאחוריה בישראל זרמים ואופנות שהיו כתכתיב בלעדי בעשור הקודם, ורובם אף רמזו על נטע של- יבוא מנופים וחיים רחוקים ממראות וחוויות שייכים לארץ ישראל. כבר בראשית העשור הנוכחי גוברת "חירות האמן" לבחור לעצמו נתיב-יחיד, עונה לכישוריו ומעוגן בעולמו האישי.
דניאל אופיר שומר בקפדנות על הייחוד שבו, ומגשר בכישרון בין יכולת מקצועית רבת-ניסיון בכל הקשור בגראפיקה מגוונת-נושאים, לבין ציור חושני, נושא חותם אישי, אשר שורשיו נעוצים במורשת שייכות למראות ילדות, יתכן גם בזיקה בלתי- מודעת למוצא ועדה, ובהשקפת עולם ברורה ומפורשת.
דניאל אופיר נולד בשכונת שבזי הצבעונית על גבול תל אביב הקטנה ויפו הקדומה, והייתה יתכן גם היא כגשר רופף בין מראות וריחות של יפו הנושאת חותם ים-תיכוני מזרחי מובהק, לבין הוויה צעירה ורעננה של תל אביב בראשית התהוותה. אביו עלה לארץ ישראל מאיסטנבול שבתורכיה,
דניאל אופיר למד גראפיקה וציור במכונים הישראליים לטכנולוגיה ובמכון אבני לציור ופיסול. ב-1962 נימנה עם המייסדים של ההוצאה לאור בבעלות משרד הביטחון במדינת ישראל, וכעשר שנים היה אחראי לפרסומים מגוונים, ביניהם האלבומים המרשימים שתיעדו בצילומים וערכים גראפיים מוחשיים את מלחמת ששת הימים הנודעת ביוני 1967.
כעשר שנים ניהל דניאל אופיר את בית ההוצאה לאור שבמסגרת "האוניברסיטה הפתוחה", ברמת אביב. במחלקה זו כלולה גם מחלקה גראפית נרחבת, הקשורה לחומר הלימודי רב-הנושאים שבתחומי אוניברסיטה מיוחדת זו. ברם, כל אלה שייכים ל"חולין", אף כי דניאל אופיר שייך באופיו ל"דבקים" בכל עבודה השייכת לתחומי עיסוקיו.
בשל סממני פיוט ושאר רוח באישיותו הענווה, הוא נימשך בחבלי קסם אל הציור הטהור. קוסמים לו נושאים שונים, אך כולם כשייכים למורשת ולנופים מאז ילדותו ועד היום: ארץ ישראל. זו השוכנת לחוף הים התיכון המזרחי, והיא חטיבה מיוחדת לעצמה.
מכאן הנהייה החוזרת להעלות במכחול אמן, לרוב בצבעי שמן ספוגי אור וחום את ירושלים, חברון ובית לחם: יפו, עכו, קיסריה וטבריה: וגם מצדה, מפרץ סיני וכנרת. בתמונותיו אלו בולטים כ"רמזור סמלי" מגדלים דמויי צריחי מסגדים, וקו רצוף של מבנים צפופים, שהם יוצרים במלוכד מראה של חומה בצורה ומגינה. מעבר לחומה, רוחצת בשמש עזה, נרמזת שלמות של עולם צבעוני מלבר, סגור ומכונס מלגו, שהוא מעבר לחומת "המעגל הסגור".
קורצים הרבה לדניאל אופיר קטעי חוף צרים, רחוצי ים ועדיין שומרים על מראה היולי בשטח הפקר הולך ונעלם שבין תל אביב לנמל יפו, נוף חוזר לעיניו בדרכו אל מקום עבודתו. לחוויה נופית זו נוכחות בולטת בתמונותיו.
תמונות הנוף של מראות ארץ ישראל עדיין נושאים עליהן חותם מובהק של ים תיכון בחופי המזרח, אך אינן סותרות נטייה ועניין בציור של מופשט אינטלקטואלי. מבחינה זו מעניינת סידרה של שש תמונות מוקדשות ל"בריאת העולם" בעקבות שורות מתחילות בספר "בראשית": והארץ הייתה תוהו ובהו: חושך על פני תהום… ויהי אור… ויבדל אלוהים בין האור והחושך ויקרא אלוהים לאור יום ולחושך קרא לילה…ויהי מבדיל בין מים למים: אל סידרה מופשטת, צבעונית-גראפית זו, הוסיף דניאל אופיר סידרה מעניינת של קטעי "יער היולי"- כרמז להמשך בריאת העולם: ויאמר אלוהים תדשא הארץ דשא עשב מזריע זרע… הגישה והביצוע בנושאים אלה מעידים על התמודדות של האמן עם מחשבה שמורה יתכן מימי ילדות וראשית קריאה, ורצונו להמחיש נושא קשה ומגרה. לסדרה זו שייכות שלוש תמונות נוספות במופשט מרומז: הן שאובות מראשוני סיפורי התורה: יציאת מצרים: נס קריאת ים סוף – הניתנת בשער.
לאחרונה משקיע דניאל אופיר את מכחולו בציורים צבעוניים על זכוכית בטכניקה מיוחדת. רובם של הציורים מוקדשים גם הם לנופי ארץ ישראל. מעל ללוחות קטנים-עגולים של זכוכית מקומרת בגודל אחיד, ניתנת תמונת נוף בשלמותו, בניגוד לעקרון ציורי הויטראז' שהם חלקי תמונה בשלמותה. תוך מגבלות שטח וניצול מרבי של צבעוניות שקופה, מהוות תמונות-זכוכית עגולות יצירות דקורטיביות- דינאמיות בהן מוחש היטב מראה – עיניים מהיר וחזק. יצירתו האמנותית כולה של דניאל אופיר מעוגנת במרכיבים דקורטיביים, ומורגשת בה עין חומדת והתרפקות רגשית על מראות הארץ בה נולד, גדל, למד, ספג ונספג.
תמונותיו אינן נצמדות לריאליה ארצית, עם זאת ניתן בהחלט לזהות את שייכותן המהותית. השייכות הפיסית והרוחנית של דניאל אופיר, היא גם המזינה כל אשר בא לידי ביטוי וגילוי בעולמו הרגשי האסטטי. מלאכת הציור משמשת לו אתגר ופורקן, תוך שהוא משקיע בה ידע וניסיון גראפי מעולה יחד עם דמיון טבוע בחותם "מזרח" של אדם שלם עם עצמו..
אלבום – פנים חדשות לתנ"ך-
בהוצאת המרכז לתודעה יהודית- שירה תודעה בע"מ 1995

הקדמה לאלבום: פנים חדשות לתנ"ך: שנכתבה ע"י פרופסור חיים גבריהו.

vv
פנים הרבה לספר הספרים העברי- התנ"ך; פנים לאומיות מיועדות לעם ישראל, ופנים אוניברסאליות כביטוי וגילוי לכל משפחות האדם עלי אדמות. רבבות פירושים נכתבו על ספר הספרים, דור ופירושיו, וכל דור חיפש ומצא בתנ"ך העברי מקורות לאשראה רוחנית ומוסרית.
המפרשים בני העם היהודי שונים בגישתם ובתפישתם מן המפרשים הנוצרים, שגם הם היו רבים לאין ספור, וכן מן המפרשים המוסלמים שראו אף הם בתנ"ך ספר היסוד לאמונה המונותיאיסטית. על החוקרים נוספו עוד סופרים ואמנים, בני אומות רבות, שגילו בתנ"ך אוצרות-רוח כבסיס ליצירותיהם בתחומים של ספרות, מוסיקה, ציור ופיסול, תוך גיווני נוסח וסגנון, אך תוך דביקות בנושא השאוב מן התנ"ך על סיפוריו, גיבוריו ועלילותיו. לא מיצו ראשונים את אשר באו ליצור אחרונים, בני ימינו אלה.
הצייר דניאל אופיר חיפש ומצא מבע מקורי משל- עצמו לדמויות לעלילות מתוך ספר הספרים העברי. הוא אף גילה יחוד מרשים בטכניקה שיצר לצורך המחשת סיפורי התנ"ך שלו ב-114 ציוריו החדישים והמרתקים, שבהם לא פסח על שום ספר והעלה גם דמויות ופרשיות כאלה אשר בעבר לא הדליקו כמעט את דמיונם של אמנים. בשיטתו הייחודית, תוך עמל שקדני משך שנים, צייר את פרי רוחו במכחול רב צבעים וגוונים, בעיקר על זכוכית; וזו – בשקיפותה, בקשיותה ובמשחקי אור וצל – החזירה במימד ציורי-אמנותי את הדמות והסיפור התנכי מזווית ראייה חדשה: כביכול באותו חיבור שבין "ירושלים של מטה" ו"ירושלים של מעלה" לפי תפיסת חכמי המדרש.
תורת ישראל אמנם מטיפה להכרה אלוקית מופשטת: "כי לא ראיתם כל תמונה". ברם, התורה התירה את מלאכת-המחשבת של מנורת שבעת הקנים ואת עיצוב דמות הכרובים, ואלה סמלים מקודשים השייכים למשכן השכינה בבית המקדש. דניאל אופיר בחר גם הוא בדרך של תפיסה מופשטת-למחצה, כדי להעביר את ההתרחשות החבויה בין השיטין בפרקי התנ"ך, ולעצב מעין שילוב של "מראה עיניים" עם "הלך נפש". רואים אנו את הציור הפותח: בראשית הימים, "תוהו ובהו". לכאורה – עולמות של אין…אך ב"אין" זה טמונה אנרגיה אלוקית, שעוצמתה לאין שיעור. זהו פירוש אמנותי מקורי למושג התנכי הקדום של האין: הבריאה הולכת ומקבלת צורה ממשית של ארץ ושמים, צומח וחי.
כן מרשים הציור של העולם המוצף במבול עקב החטא: הקיים שוקע מטה, יורד אל מצולות, ומעליו כבר ניכרים ניצני עולם חדש, זה שלאחר המבול; עולם חרב ועולם ניבנה. בציור, "הסנה הבוער", הצליח דניאל אופיר לבטא את יצירת הברית בין ה' לעם ישראל, וזאת על-ידי המחשת הסמל של "הסנה בוער באש והסנה איננו אוכל". התמונה מעוררת מחשבה, כי אכן עם ישראל הריהו בבחינת עם-עולם, אשר אש – התמיד שלו לא תכבה לעד.
ציור אחר בסדרה, קבלת התורה במעמד הר סיני, מציג תמונה דינאמית של כוחות-טבע היוליים מתפרצים, ואילו דבר האל מאזן ומרסן את העצמה והגעש. האור הקדושה צוררת בצרור אחד את כוחות הטבע ואת הניצוץ האלוהי שבאדם.
בציור חזון אחרית הימים נותן דניאל אופיר מבע אמנותי רב-חן לשלום האוניברסאלי המיוחל בעולם מתוקן – בין אדם לאדם ובין עם לעם, ואף בין האדם למערכת החי עלי אדמות. וכך מיזג הצייר את ראשית-הימים האגדית שלפני חטא האדם, עם אחרית-הימים האידיאלית.
דומה שהותווה כאן לפנינו נתיב אופטימי לגורל הבריאה: אמונה באדם ובנצח רוחו. ההיסטוריה האנושית הולכת לקראת הטוב, "כי מלאה הארץ דעה את ה'". (ישעיהו, יא, ט)
אמרו חז"ל: "שבעים פנים לתורה", והוסיף ר' חיים ויטאל בספרו "הגלגולים": "ששים ריבוא פנים לתורה". חלק משבעים או משישים ריבוא הפנים מתגלות בסדרת הציורים החדשה-חדישה של הצייר דניאל אופיר, המציע נתיבות לתפיסה לא-שגרתית של פרקי ספר הספרים.
בנוסף לסגולות הפשט והדרש שחברו בה יחדיו, מגישה הסדרה ציורים מרהיבי-עין כשלעצמם, המעניקים הנאה אסתטית וחוויה רגשית לכל המסתכל בהם. אכן יבול נאה לאמן לאחר שנים ארוכות של חיפושים, ניסויים ויצירה רצינית.
יהי רצון שיצירה זו יפוצו מעינותיה, בישראל ובקרב עמים אחרים, ויעמוד היוצר על הברכה.
פרופסור חיים גבריהו יו"ר החברה לחקר המקרא בישראל והחברה היהודית העולמית לתנ"ך

תקליטור "מבראשית לקוממיות" – 60 שנה למדינת ישראל

cbx

סידרה היסטורית מבריאת העולם ועד מלחמת לבנון השנייה, המבוססת על ציורי הצייר דניאל אופיר
1. בריאת העולם ותקופת האבות. 2.יציאת מצרים, תקופת המלכים:שאול,דוד ושלמה.3.הנביאים בנבואות הזעם,לעומת החזון לאחרית הימים.4.הגדה של פסח והמשמעות ההיסטורית.5. מלחמת העצמאות 1948,קליטת העלייה ופיתוח הארץ. 6. מלחמת סיני 1956,כיבוש סיני,רצועת עזה ושרם א-שיח. 7. מלחמת ששת הימים 1967, שחרור ירושלים העתיקה וחברון. 8. מלחמת יום הכיפורים 1973, כיבוש רמת הגולן,סיני,צליחת תעלת סואץ. 9. מלחמת לבנון הראשונה 1982. 10. מלחמת לבנון השנייה 2006.
תקליטור "מבראשית לקוממיות" – מהדורה בעברית ותרגום לאנגלית

aaa

סידרה היסטורית מבריאת העולם ועד מבצע "עופרת יצוקה", המבוססת על ציורי הצייר והאמן דניאל אופיר דברי קישור באדיבות: תא"ל מיל' אביגדור קהלני-יו"ר האגודה למען החייל. הרב דוד לאו – הרב הראשי למודיעין. ציורים,תסריט,בימוי: דניאל אופיר צילום ציורים ,ראיונות , צילומי אוויר,מוסיקת רקע,עריכה והפקה דיגיטלית: אורי הפקות-שירותי צילום. הפקה בחסות האתר ליודאיקה מודרנית ומורשת ישראל.
אתר למורשת ישראל – מבראשית לקוממיות
http://www.danielofir.com
בשנת 2006 הקים האמן דניאל אופיר אתר באינטרנט בנושא התנ"ך, הגדה של פסח, ציורי ארץ ישראל, מלחמת העצמאות, מלחמת סיני, מלחמת ששת הימים, מלחמת יום הכיפורים, מלחמת לבנון הראשונה, מלחמת לבנון השנייה, מבצע "עופרת יצוקה", חגי ומועדי ישראל, מרכזי יהדות בעולם, בית כנסת ואתר זיכרון . מטרת האתר לתת ידע בסיסי לקשר בין עם ישראל לארץ ישראל, לכל אדם בישראל ובעולם. האתר בעברית ובאנגלית.

קרא עוד ←

אדלר דוד (ד"ר)

ד"ר דוד אדלר  
יליד ירושלים (1945), בוגר בית הספר התיכון הדתי "מעלה" בירושלים, בוגר הטכניון (אלקטרוניקה) ועורך עיתון הסטודנטים "אפסילון". תואר שני (בהצטיינות) ושלישי באוניברסיטה העברית (מדעי הרפואה). השתלם במחקר לב בקנדה (שנה)  ובארה"ב (שנתיים, מלגת פולברייט בביה"ס לרפואה ע"ש אלברט איינשטיין בניו-יורק). עבודות המחקר שלו, שהתפרסמו בכ-50 מאמרים, במיטב כתבי העת המדעיים, התמקדו במודלים לפעולת הלב ובמכשור והנדסה רפואית. על עבודותיו קבל מלגות, פרסים (בן גוריון) וקרנות מחקר. עד לשנת 2006 מנהל האגף למכשור, הנדסה רפואית ותקשורת, וחבר "פורום ההנהלה" של המרכז הרפואי "הדסה". פירוט תולדות החיים המדעיים ורשימת הפרסומים https://docs.google.com/document/d/1uXsQ_alUrRpU9KFJ6PmlODIfqPhSwzz5kgovDER_ONA/edit?hl=en_US
בנוסף מחברם של מאמרים רבים בנושאי חברה וכן במדע פופולרי.
אף שהוא כותב שירים שנים רבות הוא החל בפרסומם רק לאחרונה. ספר שיריו "סקיצות לתמונה בלתי שלמה" התפרסם בתחילת 2012 בהוצאת "אבן חושן". זכה בתחרות "שירה חדשה" מטעם "צומת ספרים" (2010). שיריו התפרסמו בשלוש השנים ההאחרונות ב"כרמל","מטעם", "כתובת", "שבו", "גג", "עיתון 77", "מאזניים", "אפיריון", "שבילים" "עבריתון", "מקף", "תו +", "עיין ערך שירה" ועוד. מאמריו הספרותיים התפרסמו ב"גג", "הליקון", "מאזניים", "אפיריון", "מקום לשירה", ה"אייל הקורא" ועוד.
מצגת על הספר "סקיצות לתמונה בלתי שלמה" http://on-the-left-side.org.il/wp-content/uploads/mazeget.ppt
אתר הספר "סקיצות לתמונה בלתי שלמה" בהוצאת "אבן חושן": http://www.evenhoshen.co.il/?CategoryID=156&ArticleID=520
ראיון רדיופוני על הספר "סקיצות לתמונה בלתי שלמה" בהוצאת "אבן חושן" http://pod.icast.co.il/292f2488-9fe6-42de-9911-6781b6b3d26a.icast.mp3
בהודעה שתתקבל לחצו שוב על הלינק. ייתכן ויהיה צורך להמתין מעט להעלאת הראיון. הוא מתחיל אוטומטית.
פרסומים: ספר שירה.  "סקיצות לתמונה בלתי שלמה",  2012, הוצאת "אבן חושן
מאמרים ספרותיים (מצורפת בנוסף גם הגרסה הרשתית, בהסכמת כתבי העת):
1. בין חיים באר לפליני : נקודות השקה בין  לפני המקום לחיים באר לסרטו של פליני  שמונה וחצי.  אפיריון, גל' 110 (קיץ התשס"ט 2009), עמ' 37־39. http://library.osu.edu/projects/hebrew-lexicon/00415_files/00415001.htm

2. אמנון דנקנר ניסה להלך הפעם בגדולות – האם עלה הדבר בידו? על ספרו של אמנון דנקנר "ימיו ולילותיו של הדודה אווה". http://www.e-mago.co.il/Editor/literature-2649.htm

3. לא גאון, וירטואוז, על ספרו של אמנון דנקנר "ימיו ולילותיו של הדודה אווה". האייל הקורא. (נוסח מקוצר יותר).
http://www.haayal.co.il/story_3070
4. זו מול זו.  על שירו של אריה סיון "לאה הייתה" מתוך ספרו "ארבעים פנים". הליקון, גל' 87 (חורף תש"ע 2009), עמ'  88־91.
http://library.osu.edu/projects/hebrew-lexicon/00262_files/davidadler.htm
5. שמונים למשורר אריה סיון: שיר אחד – שתי גרסאות. מאזניים, כרך פ"ג, גיליון 4, 2009 עמ' 30-32.
6. ממקום למקום: ברלין ולהאסה לא היו מעולם קרובות יותר. על "אל מקום שהרוח הולך" מאת חיים באר. "גג" גיליון 23, עמ' 57-63, 2010.
http://www.nuritha.co.il/a348295
-אל-מקום-שהרוח-הולך-חיים-באר-ספר-מקור
7. משורר בשל נולד. הלידה מאוחרת. על ספר שיריו של איליה בר-זאב, "מעל קווי המתח", מאזניים, כרך פ"ה, גיליון מס' 6, עמ' 48-49, דצמבר 2011.
http://www.nuritha.co.il/a350112
8. המרחק הסביר מן האמת. על "מגע הקסם של הבל גאגין" מאת אמנון דנקנר. עיתון 77, גיליון 359, עמ' 22-23, ינואר-פברואר, 2012. http://www.yekum.org/2012/05/%D7%9E%D7%92%D7%A2-%D7%A9%D7%9C-%D7%A7%D7%A1%D7%9D-%D7%91%D7%93%D7%9E%D7%95%D7%99%D7%95%D7%AA-%D7%9E%D7%92%D7%A2-%D7%9E%D7%95%D7%A4%D7%A8%D7%96-%D7%91%D7%AA%D7%94%D7%A4%D7%95%D7%9B%D7%95%D7%AA-%D7%94/
9. קליידוסקופ ביוגרפי – האמת בשקר והשקר באמת. על "סוס טרויאני מבטן התודעה" מאת יערה בן דוד.  מקום לשירה, גיליון 46- דצמבר 2012.
http://www.poetryplace.org/index.php/online-magazine/-2012/-46-2012/item/72-קליידוסקופ-ביוגרפי-–-האמת-בשקר-והשקר-באמת-על-סוס-טרויאני-מבטן-התודעה-מאת-יערה-בן-דוד-מאת-דוד-אדלר
10. הנה הוא בא. המשורר הגדול הבא. על ספר שיריו של שלמה לאופר "חלומות סגורים". גג, בדפוס.
מאמרים בנושאי חברה ומדע פופולרי (מתוך רבים):
1. מה הוא "מודל"? מדוע מודלים הם כה פופולרים במחקר המדעי. "הידען", 3 ביוני 2010. http://www.hayadan.org.il/why-are-models-so-popular-in-science-0306101/
2. אשמת העם. "מעריב" – דעות. מיום 5.11.2007
3. השמאל הציוני – נחוצה תשתית אידיאולוגית. אולי מרטין בובר יעזור? "עיתון 77", גיליון 349, אוגוסט-ספטמבר, 2010.
4. יום העצמאות והנכבה. Common Ground News 15 באפריל 2010. תורגם לאנגלית, ערבית ועוד שפות. פורסם בבמות שונות (אלאח'בר ועוד).

קרא עוד ←

אברהם איתן רחלי (ד"ר)

ד"ר אברהם איתן רחלי

משוררת. דוקטור לפילוסופיה מאוניברסיטת בר-אילן. מפיקה ועורכת את כתב העת "שבילים". יו"ר בית הסופר מודיעין והסביבה. עוסקת בתחומי החינוך וההוראה ובמחקר הספרות העברית. שיריה ומסותיה על שירה ועל פרוזה מתפרסמים בעיתונות היומית ובכתבי העת הספרותיים. מרצה במגוון של נושאי תרבות וספרות. ייסדה את "בית הסופר מודיעין והסביבה" (ע"ר) ונבחרה ליו"ר. מפיקה ועורכת את כתב העת "שבילים" ומארגנת אירועי תרבות וספרות. משוררת-אורחת בפרויקט "מפעל סופר-אורח" של משרד החינוך ו"סל-תרבות". מופיעה עם הזמרת מור שאול במופע "מחזור אור, שיר ואישה" המבוסס על שיריה. שופטת בתחרויות (פרס ספיר של מפעל הפיס, פרס קוגל ובתחרויות מקומיות). מידע נוסף ניתן למצוא באתר באינטרנט: www.chellyabraham-eitan.com דוא"ל: chelly.eitan@gmail.com רשימת פרסומים: ספרים: שירה:

  • בוקר ירוק (תל-אביב, ספריית פועלים, 1997),
  • קרן עין כחולה (תל-אביב, עקד, 2000)
  • נופי הבית (ירושלים, כרמל, 2003)
  • מעלית אל הים (תל-אביב, עתון77, 2005)
  • מחזור אור, שיר ואישה (מודיעין, שבילים, 2009)
  • להעיר את האנזימים, שירים (מודיעין, שבילי אור, 2011)
  • סימפוניית אביב, שירים באנגלית ובעברית (מודיעין, שבילי אור, 2011)
  • בובת האשבול, שירים (תל-אביב, הקיבוץ המאוחד, 2014)

עיון ומחקר:

  • כאב השורשים הכפולים (תל-אביב, עקד, 2008),
  • עיונים ברומן "יסמין" לאלי עמיר – עיון משווה בין שלושת ספרי הטרילוגיה "מבגדאד לירושלים": "מפריח היונים", "תרנגול כפרות" ו"יסמין", עם-עובד (בתהליכי הוצאה).

מאמרים ורשימות ביקורת – רשימה חלקית:

  1. "שירים מתוך ה'אין' ", על שירתה של יערה בן דוד, פסיפס 41, (תש"ס, 1999).
  2. "מצב הרוח בעידן הפוסטמודרניסטי", פסיפס 42, (סתיו-חורף תש"ס, 2000).
  3. "ירושלים ברוחו של הרצל", פסיפס 42, (סתיו-חורף תש"ס, 2000).
  4. "שירת משוררים יוצאי ארצות איסלאמיות -ריאליסטית או מטאריאליסטית?", פסיפס 45, (חורף תשס"א, 2001).
  5. "שירים מחדר המתנות, על ספר שיריה של יערה בן-דוד",  אפיריון 76, (סתיו 2002).
  6. "דיוקן האישה בראי שלושה דורות בשירת אביבית לוי-קאפח",  פסיפס, 52, (סתיו תשס"ג, 2002).
  7. "תל-אביב במבט חוזר", על שירתו של רפי וייכרט, אפיריון 83, 2003.
  8. "משחקי השח של אבא", על ספר שיריו של אבידב ליפסקר, אפיריון 83, 2003.
  9. "האבן, הצדף, התלולית וההר, במלאת 50 שנה לפרסום שירו הראשון של שמואל שתל", עתון77, גיליון 285, (נובמבר 2003).
  10. "הולך תמים – מורשתו, חייו ופועלו של הרב יוסף קאפח", אפיריון 86, (תשס"ד, 2004).
  11. "משוררת במעוף פואטי", על ספרה החדש של חנה בדולח, פסיפס 57, (אביב-קיץ תשס"ד, 2004).
  12. "מורה הזמן לאלישבע גל", כתב העת, עיתון 77, גיליון 287, (ינואר-פברואר 2004).
  13. "אור הגנוז בשירת הרצל חקק", בכתב העת לשירה יהודית, מהות. כ"ח, (קיץ תשס"ד, 2004).
  14. "פה בארץ חרדת אבות, הבית מאזין לקולות, איתמר יעוז-קסט", השבועון מקור ראשון (כ"ב בתמוז תשס"ה, 29.7.05).
  15. "מקום קרוב במרחב הקיום האזיסטנציאליסטי, על קובץ השירים 'מקום מקרוב' מאת גד יעקבי", פסיפס 60, (אביב-קיץ תשס"ה, 2005).
  16. "איתמר יעוז-קסט – 50 שנות יצירה – סימבול הציפור ביצירתו", מאזנים, גיליון 6, כרך ע"ט, (דצמבר 2005).
  17. "החלום ושברו – הרומן במדרון מאת נחמה פוחצ'בסקי", עתון77 306, דצמבר 2005.
  18. "חוויות דו-שורשיות בשירת ראובן בן יוסף", כתב העת הדור, השנתון העברי של אמריקה, (תשס"ז, 2006).
  19. "שירה ממחתרת החלב" – על ספר שיריו של רוני סומק "מחתרת החלב, פסיפס 63, (אביב תשס"ו, 2006).
  20. "במעגלי הזמן והמקום", על ספר שיריו של גד יעקבי "עד בוא היום", פסיפס, 65, (חורף תשס"ז, 2006).
  21. "שירת מחאה שוברת קיר" – על ספר שיריה של ויקי שירן, עתון77 312-313, תמוז-אב תשס"ז, (יולי-אוגוסט 2006).
  22. "שירה דו-שורשית של משוררים יוצאי ארצות האסלאם", פסיפס 66, (אביב-קיץ תשס"ז, 2007).
  23. 'אני יושב ליד אמי במטבח לכתוב לה שיר", עיון משווה בין שני שירים לאם מאת בלפור והרצל חקק,  הצופה(20.9.2007).
  24. "שירת אהבה אלגית, שמואל שתל 'לפני האחרון'", עתון77, גיליון 324, (ספטמבר 2007).
  25. "כאב השורשים הכפולים – פואטיקה של מחאה", אפיריון 103, תשס"ח, 2007.
  26. "הזמן בין בתי העיר – על הפואמה 'תאונה ונס בערב לאיתמר יעוז-קסט'", מקור ראשון (28.12.2007).
  27. "קווים פואטיים בולטים בשירתו של מירון איזקסון", גג, גיליון 18, (2008).
  28. "הלב שלי אומר לי להישאר כאן בפרומושיקה, קרנטינה בקונסטנצה, משה גרנות", הצופה, (30.5.08), עמ' 42.
  29. "קולות נשים בספרה של לאה שניר", שבילים, גיליון 1, (אייר/תמוז תשס"ח, מאי/יוני 2008), עמ' 87-91.
  30. "דור שלישי לשואה ולמיזוג הגלויות", שבילים, גיליון 3, אייר/סיון, תשס"ט, (מאי/יוני 2009), עמ' 49-52.
  31. "מסת האדם נבחנת בשברון הלב והגשר", עתון 77, גיליון 343, עמ' 10. 32. "הקדר ממודיעין לאיליה נמצוב",

שבילים

  • גיליון 4, עמ' 36.   33. The landscape of Israel in the poems of the “Generation of Transition”,  Hebrew Studies. 2010. Vol. 51   (מאמרים נוספים מתפרסמים באתרי האינטרנט: אימאגו, ynet, ליטרטורה, Nfc, פיוט, ממעמקים, news 1 ועוד.מאמרים נוספים נשלחו לכתבי העת השונים ולעתונות היומית, והם בתהליך של פרסום). על המחברת ויצירתה: יעוז-קסט, חנה. חלונות ללשון המטאפורה עם חלי אברהם-איתן (פגישות).
  • פסיפס, חוב' 57 (2004), עמ' 39־41.ברזל, הלל. שירה של מעלה באפיקי הזמן, data.ac.il, , נוב' 2009.
  • על "קרן עין כחולה" דליס. על שלושה ספרי שירה. פסיפס, חוב' 49 (2002), עמ' 49־53.
  • חקק, הרצל. העין הכחולה במהירות האור. מבוע, קובץ 37 (2002), עמ' 89־93.
  • יעוז-קסט, חנה. שאלות ותשובות: חלי אברהם-איתן. פסיפס, חוב' 44 (2000), עמ' 41־43.
  • על "נופי הבית" דליס. נופי הבית. אפיריון, גל' 86 (2004), עמ' 21־22.
  • ויג, שושנה. נופי הבית – ראיון עם המשוררת חלי אברהם-איתן. BSH.com , 19 בפברואר 2004.
  • חקק, בלפור. נופי הבית – נופי הנפש.  אפיריון, גל' 94 (תשס"ה 2005), עמ' 18-19
  • טוקר, נפתלי הרץ. אהבת אשה – תהום רבה. פסיפס, גל' 57 (2004), עמ' 49־52.
  • לוי-קאפח, אביבית. שפת הנוף – שפת הבית : התבוננות בסדרת השירים חלונות 2002.  תהודה, חוב' 23 (תשס"ד-תשס"ו), עמ' 77־79.
  • שתל, שמואל. נכנסת כשיר אהבה ויוצאת כהספד על אובדנה. עתון 77, גל' 298 (שבט תשס"ה, ינואר 2005), עמ' 6־7.
  • על "מעלית אל הים" ויתקון-זילבר, אסתר. עיון ב"מעלית אל הים", לחלי אברהם-איתן. פסיפס, גל'  62.(חורף תשס"ו 2005), עמ' 31־33.
  • חקק, הרצל. החיפוש אחר מהות אחרת. הצופה, 23 בספטמבר 2005.
  • טוקר, נפתלי הרץ. שירים כמשל, חלומות כשירים. ירושלים, מאסף לדברי ספרות, כרך כ"ב (תשס"ו 2005), עמ' 283־288.
  • יעוז-קסט, חנה. עם חלי אברהם-איתן לרגל הופעת ספר שיריה "מעלית אל הים".  פסיפס, גל' 64 (סתיו תשס"ז 2006), עמ' 42־45.
  • פאלק, מנחם מ. "מעלית אל הים" : ריאיון עם המשוררת חלי אברהם-איתן. BSH.com , 26 ביולי 2005.
  • שתל, שמואל. פתאום הקשת מבפנים. עתון77, גל' 303 (תמוז-אב תשס"ה, יולי-אוגוסט 2005), עמ'
  • על "כאב השורשים הכפולים" חקק, בלפור. מיסות של באך ביהודית מרוקאית.  מקור ראשון, שבת, ה' בשבט תשס"ט, 30 בינואר 2009, עמ' 18.
  • עשהאל, אורה. "כאב השורשים הכפולים". פסיפס, גל' 68 (חורף תשס"ח 2007/2008), עמ' 37־40.
  • ד"ר לוי קאפח אביבית. שורשי הכאב וכאב השורשים, על כאב השורשים הכפולים מאת חלי אברהם-איתן, פסיפס, גיליון 75, עמ' 47-49.
  • חקק, בלפור. כאב השורשים הכפולים בראי השירה, news1.co.il 13.5.09.
  • על "מחזור אור, שיר ואישה" איזקסון, מירון ח. מלים על שירים נוגעים ללב.  מאזנים, כרך פ"ב, גל' 5־6 (טבת-שבט תשס"ט, ינואר-פברואר 2009), עמ' 90.
  • ברזל, הלל. שירה של מעלה באפיקי הזמן, שבילים, גיליון 3, מאי-יוני 2009, עמ' 31-48.
  • כהן, גאולה. דיוקן נשי, על הספר 'מחזור אור, שיר ואישה' מאת חלי אברהם איתן, news 1.co.il 19.11.2009.
  • בן ציון, יהושע.  שירת האור מתנגנת בלב אישה, e-mago.co.il   21.3.09.

התנסויות קודמות במפגשים עם תלמידים: חלי אברהם-איתן הופיעה עד כה ב – 71  בתי ספר (רוב המפגשים במסגרת סופר-אורח בתשס"ז) ובמפגשים רבים במוסדות חינוך ותרבות למבוגרים. המפגשים היו מוצלחים מאוד והמשובים הן מן התלמידים והן מן המורים היו מצוינים ומעודדים להמשיך במסלול זה. רשימת נושאי השיחה עם התלמידים:

  1. שבילי שירה – הרצאה על ספרי השירה שלי מלווה בקטעים מוסיקאליים מתוך הדיסק של שיריי המולחנים, תוך קישור לשירי משוררים אחרים הנלמדים לבגרות: כנתן יונתן,יהודה עמיחי, לאה גולדברג, רחל, זלדה ואחרים.
  2. מעמד הנשים מארצות אסיה וצפון אפריקה בישראל של שנות ה -50 וה – 60 בראי הספרות העברית. הדגמה מתוך יצירות הנלמדות לבגרות ומשירים שלי המתייחסים לדמויות בשושלת המשפחתית.
  3. ההתמודדות עם נושא השואה ביצירה הספרותית. הדגמה מתוך יצירות הנלמדות לבגרות ומשיריו של המשורר איתמר יעוז קסט (את שירתו חקרתי במסגרת עבודת הדוקטורט).
  4. סדנת כתיבה לתלמידים (לקבוצות קטנות בלבד). הסדנא כוללת מבחר תרגילי כתיבה חווייתיים המשלבים מוסיקה, דימיון מודרך, הפעלה חווייתית ומהם יוצאים לתרגיל כתיבה.
  5. ארס-פואטיקה בשירה ובמסה של משוררים בעלי כפל שורשים ממזרח וממערב. הדגמה מתוך יצירות הנלמדות לבגרות ומתוך שיריי.
  6. תשתיות מן התנ"ך, ומן האגדה בשירת דור המדינה. הדגמה מתוך שירים הנלמדים לבגרות ומתוך שיריי.
  7. בינתרבותיות ותרומתה לגיבוש שירת המהגרים בספרות העברית. הדגמה מתוך שירים הנלמדים לבגרות.
  8. נופים ארץ-ישראליים בשירה העברית בדורות השונים. הדגמה מתוך שירים הנלמדים לבגרות למן תקופת תור הזהב בספרד ועד לתקופתנו (הדגמה גם משיריי). ועוד ועוד…
  • אני פתוחה לשוחח עם התלמידים בכל נושא הקשור לתכנית הלימודים בספרות בשל ניסיוני הרב כמורה לספרות (ותק של 24 שנים) כחוקרת, כמבקרת ספרותית וכמרצה בכנסים ובערבי תרבות.   קישורים: אתר הבית של חלי אברהם איתןפרופ' הלל ברזל: "שירה של מעלה באפיקי הזמן" על "מחזור אור, שיר ואישה".בן ציון יהושע: "שירת האור מתנגנת בלב אישה"הספר "מעלית אל הים" באינטרנט.על המופע "אישה בשירים ובסירים" באמנות לעם.ראיון על הספר "מעלית אל הים".ראיון על הספר "נופי הבית".מנחם מ. פאלק, מעלית אל הים – ריאיון עם המשוררת חלי אברהם-איתן, אימגובלפור חקק, כאב השורשים הכפולים בראי השירה, nfc ‏, 13/05/2009גאולה כהן, דיוקן נשי, nfc ‏, 19/11/2009מידע על הספר "קרן עין כחולה".שני שירים של חלי אברהם-איתן.שיר נוסף מאת חלי אברהם-איתן.שני שירים של חלי ב-ynet.חלי אברהם איתן בלקסיקון הספרות העברית החדשהקברט שירי אור"כאב השורשים הכפולים בראי השירה""כאב השורשים הכפולים" בתיאטרון ענבלהמשוררת חלי אברהם-איתן מארחת את הסופר אפרים באוךעל השיר "ירושה"רשימת מאמריי באתר אימגומפגשים מהסוג הספרותילהתהלך על קו המים – ראיון עם דר' אורה עשהאל"ניצני פרוזה" וסדנאות הכתיבה במודיעין"מהות אחרת" מאמר של הרצל חקק ויקיפדיה – ערך חלי אברהם-איתן"שפת הגוף – שפת הנוף" – מאמר של ד"ר לוי-קאפח אביביתמפגש עם חטיבת "גוונים" – ראש העיןכתבה על סדנת כתיבה יוצרת תשס"וריאיון עם מנחם פאלק – בית-הסופר 28.6.05שירי "מעלית אל הים"שירי "נופי הבית" באתר דעתפרסום באתר ליטרטורהעל הספר "מעלית אל הים" באתר "ספרים"הסיפור הזוכה – פרויקט "סיפור נולד"

בובת האשבול

קרא עוד ←

אגמון רפי

יליד ירושלים. תושב מודיעין משנת 2005. עובד בהנדסת תקשורת נתונים בחברת סלולר, בעל תואר ראשון בניהול ומדעי המחשב.הצטרף לבית הסופר מודיעין והסביבה לאחר השתתפות בסדנת כתיבה יוצרת בהנחיית ד"ר רחלי אברהם איתן.

קרא עוד ←
  • 2
  • 3
  • 4
  • 5
  • 6
  • 7
  • 8
שיר החודש
logo-no-txt
ניהול ואחסון האתר evolutionvip.co.il
גלילה לראש העמוד
דילוג לתוכן
פתח סרגל נגישות כלי נגישות

כלי נגישות

  • הגדל טקסטהגדל טקסט
  • הקטן טקסטהקטן טקסט
  • גווני אפורגווני אפור
  • ניגודיות גבוההניגודיות גבוהה
  • ניגודיות הפוכהניגודיות הפוכה
  • רקע בהיררקע בהיר
  • הדגשת קישוריםהדגשת קישורים
  • פונט קריאפונט קריא
  • איפוס איפוס