לדרמן ירבלום ארבל תמי

חֲלוּק אֶבֶן מְנַצְנֵץ בְּאוֹר הַשַּׁחַר
בְּמֵי יַם הַמֶּלַח הַנֶּעֱכָרִים
מֵהַשְׁלָכַת עֲווֹנוֹת
וּמִשְּׁאִיבַת יֶתֶר.

הַנֶּפֶשׁ קַלַּת מִשְׁקָל
מַפְצִיעָה כְּשֶׁמֶשׁ הַשַּׁחַר
דּוֹאָה בְּטֹהַר הַתְּכֵלֶת מִמַּעַל
כְּמֵהָה לְכוּר מַחְצַבְתָהּ
יוֹדַעַת מַעְגַּלֵּי אָדָם
וּכְאֵבָיו הַלּוֹפְתִים

תְּפִלָּה בִּרְשׁוּת הָרַבִּים
בֵּין הָמוֹן מִתְנַחְשֵׁל
קוֹרֵא:
סְלַח לָנוּ אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ…
מַצִּילָה נֶפֶשׁ אַחַת מִיִּשְׂרָאֵל

חַדְרָהּ חוֹבֵק אֶת הַיָּם.
מַיִם כְּחֻלִּים רוֹחֲשִׁים
לְמִקְצַב לִבָּהּ הַמְּנֻכָּר
מַזְכִּירִים לָהּ
אֶת הַיָּם הָאַדְרִיָאטִי
מְנַצְנֵץ בְּלֵילוֹת יָרֵחַ
מַזְהִיב אֶת חוֹפָיו.
שְׁחֹר הַקִּיר יָעוּט
עַל חֲבַצֶּלֶת נַפְשָׁהּ
בְּלֵילוֹת אֲפֵלִים.

קִיּוּמָהּ נוֹשֵׁק לְסִיזִיפוּס.

גַּעְגּוּעֶיהָ לִסְלוֹבֶנְיָה מוֹלַדְתָּהּ
לֹא נוֹתְנִים לָהּ מָנוֹחַ.
מַשְׁלִיכָה דִּמְעוֹתֶיהָ לְיָם נִחַר
מְנַפֵּץ גַּלָּיו כַּחֲלוֹמוֹתֶיהָ
הַמִּתְנַפְּצִים אֶל סֶלַע חַיֶּיהָ.
כְּמֵהָה לַחֲזֹר לַאֲגַם יַלְדוּתָהּ
עַל כַּנְפֵי אוֹדִיסֵאוּס.
נוֹשֵׂאת תְּפִלָּה
כְּקִילוּחָיו הַנְּמוֹגִים
שֶׁל יַם לִבָּה הַמְּסֹעָר.