בכרך רבינזון חדוה

מִי אָמַר לְךָ
שֶׁלֹּא רָצִיתִי
לָשׁוּט בְּסִירַת הַצְּבָעִים?

לַעֲלוֹת וְלָרֶדֶת, לְלַטֵּף אֶת הַגַּל
כִּשְׁדֵי מֶרְחָבִים רוֹטְטִים.
מִי סִפֵּר לְךָ שֶׁלֹּא חָרַדְתִּי
שֶׁמָּא גַל וְיָם יִסְחָפוּנִי
מִתּוֹך הַאֲנִי וְהַיּוֹם הַנּוֹדֵד וּמַסְתִּיר אֶת פָּנַי
– לֹא יִרְאוּנִי

אֵי מִי לָחַשׁ לָךְ – בְּסִירַת הַגְּוָנִים
אָסַפְתִּי הַכֶּסֶף, הַפָּז הַמְּרָצֵּד
וְצָבַעְתִּי אֵינְסוֹף בְּמִכְחוֹל הָרוּחוֹת

הָאֶחְזֹר מִן הָרוּחַ?
לַהֲפֹךְ לִסְתָם עֵד
שֶׁל הָרֶגַע הַקָּט שֶׁנֶּחְבָּא בְּגֻמְחָה
חֲרִירִית וְאַבְנִית בָּרְחוֹבוֹת הַבּוֹרְחִים

וַאֲנִי הַשָּׁרָה וְצוֹבַעַת מָחוֹל
שֶׁל הָעַד וְהַגַּל הַשָּׁבִים וְהוֹלְכִים…?

וְלוּ עָנָן יִהְיֶה- הַמִּשְׁתַּנֶּה צוּרוֹת
הָלַךְ עַל הֶעָנָן הַמְּשַׁיֵּט
מִן הַפְּסָגוֹת יָרַד,
וְהֶעָנָן
חוֹבֵק עָנָף-רוֹעֵד-חוֹבֵט
מַחְלִיק אֶת חֲמוּקֵי פִּצְעֵי הָהָר
סֶלַע וָאֵבֶר

יַלְדִּי הָלַךְ עַל הֶעָנָן הַלַּחְלוּחִי
וְכַפּוֹתָיו מָלְאוּ אֶגְלִיל טִפּוֹת הַזֹּהָר
בְּקֶרֶן שֶׁמֶשׁ הַחוֹדֶרֶת לְלַטֵּף
וּּלְהַעֲשִׁיר נִכְסֵי כָּל הַיָּמִים
כָּלוֹת הַמֹּהָר

יַלְדִּי
פָּסַע עַל עֲנָנָה, בָּאֹבֶךְ
פִּלַּחְתִּי וְחִפַּשְׂתִּי בְּכָל עֳבִי הַסְּעָרוֹת
וּבְרוּחוֹת טוֹרְפוֹת הַפּוֹעָרוֹת לֹעָן הָרֵיק
אוּלַי יַלְדִּי עָצַר
מָצָא חִבּוּק וָחֵיק?

הֵיכַן יַלְדִּי הַמְּעֻנָּן, וּבְכַפּוֹתָיו הַנִּצּוֹצוֹת
אוּלַי נִשְׁמַט, הֵן הֶעָנָן חַמְקָן
כֹּה אַפְלוּלִי
אוּלַי רָוָה כֹּל כִּסּוּפֵי אֵידֵי הָאֲדָמָה
הָפַךְ לטִפּוֹת כְּבֵדוֹת, לאֶגְלִיל, דִּמְעָה?
כִּתְּשׁוּבָה כֹּה מְלוּחָה, נוֹטֶפֶת…..
הָאִם יַלְדִי הִגְשִׁים, גָּשָׁם?
אֵלִי! אֵלִי?

אַיֵּה הוּא שֶׁרָקַד עַל עַרְפִּילִים?
נִשְׁמַט מִפְּטָמוֹת חָלָב, דָּדֵי הָרֹךְ, הַצַּעַר
הֵיכַן תִּינוֹק זוֹחֵל? חִיּוּך הַנַּעַר?
בְּלוֹרִית טְרוּפַת רוּחוֹת, וּלְפִיתַת זְרוֹעוֹת
אוּלַי פְּנֵי נַעֲרִי הֵן יִתְגָלוּ כָּאוֹר!
וְלוּ אֵלְפֵי פָּנָיו בִּרְבִיבֵי הַגֶּשֶׁם
הַנּוֹטֵף
אֶל אָן?
אָחוּשׁ עַל לְחָיַּי, רִפְרוּף נוֹשֵׁק
טָהוֹר…

כְּרִמּוֹנֵי הַלַּיְלָה
הָרוֹחֲשִׁים רוּחוֹת מְרַפְרְפוֹת פְּסָגוֹת
מַטָּע הָרִמּוֹנִים – רָוִיתִי עֲסִיסֵךְ
גַּרְגֵּר פִּטְמַת שַׁדֵּךְ
יָנַקְתִּי, אֲדַמְדָּם

רָצִיתִי אַך לִינוֹק אֶת מֶתֶק רִמּוֹנַיִךְ
לִרְווֹת הַנֹּחַם, הָרַכּוּת וְלֶטֶף מַבָּטֵךְ
כַּפּוֹת רִמּוֹן –עָלַיִךְ – יָדֵךְ עַל רֹאשׁ כָּסוּף
הַמְּחַפֵּשׂ בְּמַבָּטֵךְ עוֹד רֶטֶט
וְכִסּוּף

יָפָה שֶׁלִּי, פָּנַיִךְ עֲטוּיוֹת קוּרֵי הַכֶּסֶף
רָזֵי-הַלְּבָנָה? פְּלָנֶטוֹת רוֹחֲשׁוֹת
בּעִקּוּלֵי הַיְּקוּמִים
עוֹד לוֹחֲשׁוֹת חֲלוֹם וָסוֹד

בְּהִינוּמַת הָאוֹר
חִבַּקְתִּי גַּו וָרֹךְ, קוּרֵי הָאוֹר בְּתַלְתַּלַּיִךְ
מַדּוּעַ אִי-אֶפְשָׁר עִם בּוֹא הַשַּׁחַר לֹא
לִרְעֹד
וְאֵיך, עִם בּוֹא הַיּוֹם

פִּתְאוֹם הִתְחַלְתִּי כֹּה לִפְחֹד

רַבִּי נַחְמָן אָמַר
שִׁירַת הַעֲשָׂבִים
הַמְּשׁוֹרְרִים כָּבוֹד בּוֹרֵא עוֹלָמוֹתָיו
וְהָעֵשֶׂב הַמְּשׁוֹרֵר נִגּוּן אִלֵּם וּמְפַזֵּז יַרְקוֹנוֹ
רְגָבָיו ועַלְעַלָּיו

נָם הַעֵשֶׂב הַחוֹלֵם
וּמְעִירוֹ יוֹרֶה רִאשׁוֹן
מוֹחֶה חֶטְאָה שֶׁל אֲדָמָה – אָמַר הָרַבִּי;

טִפּוֹת הַגֶּשֶׁם
אַלְפֵי פָּנִים
הַמִּתְחַיְּכִים וּנְמוֹגִים
בֵּין צְלִיפוֹת הַיָּרֹק הַמְּשׁוֹרֵר בְּכָל אוֹנוֹ

וְאַיֵּה פָּנֵינוּ רַבִּי??
וְאַיֵּה פָּנֵינוּ רַבִּי
בֵּין צְלִיפוֹת הָעֵשֶׂב הַחוֹתְכוֹת?

חַיִּים הֵם צֵל
וְכֹה אָמַר
כְּצֵל דּוֹהֶה אֶל אֳפָקָיו
וְהַגְּשָׁרִים צָרִים
כֹּה צָרִים
-עַל תְּהוֹמוֹת בּוֹלְעוֹת, חוֹשְׂפוֹת נִיבִים
עַל תְּהוֹמוֹת חֲלֹף

וְהַשִּׂמְחָה- וְשִׂמְחָתְךָ הִיא הִיא הַשַּׁעַר
שַׁעַר אֶל כְּבוֹד בּוֹרֵא עוֹלָם בּוֹ צַדִּיק יָבוֹא

וְאֵינֶנּוּ צַדִּיקִים, וְלֹא יָדַעְנוּ צַדִּיקוּת
וְדִמְעוֹתֵינוּ נְמוֹגוֹת
זְעָקוֹתֵינוּ דְּמָמָה
וּצְרִיחוֹתֵינוּ לַחַשׁ
אַךְ בָּנוּ שַׁעַר
שַׁעַר חוֹלֵם, שַׁעַר חָלוֹם
וְאַיֵּה… וּמָתַי…

(מתוך: שבילים, גיליון 1)