למדה אמנות באוניברסיטה העברית בירושלים ואצל אמנים בארץ , בפריז ובאיטליה .חברה באגודת הציירים והפסלים בישראל ובאגוד האמנים הפלסטים .השתתפה בכ – 55 תערוכות קבוצתיות בארץ , בצרפת [פריז , ליון , קאן] ברוסיה [ סט. פטרסבורג ] בסלובניה [ לובליאנה ] בארהב [ וושינגטון ,בוסטון , פלורידה ] ובאנגליה [ לונדון ] . זכתה במדליה בקאן . הציגה 15 תערוכות יחיד בארץ ואצרה תערוכות במודיעין . פסליה מוצבים במרחב הציבורי ביפו , קיסריה , מודיעין { 2 פסלים } , וברוצסטר ניו יורק . ןברחבת בית החולים מסריק שברפובליקה הצכית . כמו כן הוצב פסל סביבתי בבית ספר במודיעין מופיעה בספרי אמנות בישראל ובקטלוגים בארופה . יצירותיה נמצאות באוספים פרטיים רבים . השתתפה בתערוכה קבוצתית של אמנים מכל העולם בבינאלה בונציה יוני 2011 ובסימפוזיון פיסול בצכיה ביולי 2011 .
אמנים וסופרים
ברמסון אולגה (ד"ר)
צברית, ילידת 1954, תושבת נתניה, בה גדלתי והתחנכתי כל שנותיי. בת להורים ניצולי השואה ואם לשלושה ילדים בוגרים. למעלה משלושים שנה במערכת החינוך, מחנכת ומורה לערבית, ללשון ולהבעה, ועתה מכהנת כסמנכ"לית בתיכון עירוני שש-שנתי "אלדד" בנתניה. נושא הדוקטוראט שלי, אותו כתבתי באוניברסיטת בר-אילן, עסק בכתביה ובמאמריה החברתיים – פוליטיים של הסופרת והפסיכיאטרית המצרית, נוואל אל-סעדאוי, מגדולות הפמיניסטיות הדעתניות והלוחמות בעולם הערבי היום. יש רגעים, בהם אין למילים יכולת להביע את רגשותינו בנאמנות. באופן פרדוקסאלי, דווקא אני, שהתמחיתי בלשון ובהבעה, חשתי תמיד את חוסר האונים במילה הכתובה אל מול עוצמת הטבע והנוף האנושי. וכך מצאתי את עצמי, בגיל מאוחר יחסית, מתחברת לחול הים ולצבע בגווניו האינסופיים. הריאליזם והמופשט בציוריי משולבים בטכניקה מעורבת: הריאליזם משתקף כנקודת מוקד, ממש כפי שהעין בהביטה מתמקדת באובייקט מסוים פיגורטיבי, ואילו המופשט הנו הסביבה אותה קולטת העין במרחב, כהילה צבעונית ההולכת ומתכלה. טכניקת הביטוי המעורבת ומשחק הריאליזם והמופשט בציוריי, מצליחים יותר מכל להביע את תחושותיי הכלואות והמתפרצות גם יחד.
גר אמדור שרה
תושבת מודיעין מ-1996. את שירותה הצבאי עשתה בנח"ל והקימה יחד עם חבריה לגרעין יישובים חדשים, לכן טבעי היה לה לעבור למודיעין בראשית הקמתה וברוח הנח"ל שדבק בה. בוגרת המדרשה למוסיקה. נשואה + 3, עוסקת בהוראת מוסיקה במודיעין והסביבה. לאורך השנים פורסמו שירים בודדים ב "עתון 77", המוסף הספרותי של "מעריב", ובכתב העת "גג". ומאז הצטרפותה לבית הסופר מודיעין והסביבה מפרסמת גם ב"שבילים" ופעילה כמתנדבת בבית הסופר
הֶרְמֶס סאטוֹרי תוֹת
משורר. למד ספרות עברית והשוואתית ואמנות – יצירה באוניברסיטת-חיפה והשתלם, לאורך-השנים, במגוון-דרכים למיצוי הפוטנציאל האנושי, בהילינג ובריפוי טבעי.
נצר לעליזה (לבית-ווָזאן), פובליציסטית ואשת-חינוך, בת למשפחת-רבנים עתיקה מטוניס, המתייחסת לישי, אבי המלך דוד, ולד"ר נסים יעקב מִלוֹל, סופר, מחזאי, מתרגם, פובליציסט, עורך ועיתונאי, מחבר המילון העברי-ערבי הראשון – שניהם מחלוצי-היישוב ובוניו. אחי-סבו מצד אחר, לאסְלו לורַנְט, היה סופר, משורר ועיתונאי בהונגריה.
ב-2003 פרסם את קובץ-שיריו הראשון ומשנת-2010 כותב ועורך את חוברות-אַרְקַדְיָה – ספרות אין-סופית. פרסומיו הנוספים – באתרים: "חדשות בן עזר" ו"ליריקה" ובכתבי-העת: "מאזניים", "מִטעם", "משיב הרוח", "עכשיו", "פסיפס" ו"שבילים".
חובב נלהב של ספרי פנטזיה ומדע בדיוני ושל מוסיקה עתיקה ומוסיקה קלאסית, מְשלב אימוני שאדו יוגה, ריצה ומשקולות עם אורח-חיים טבעוני ומתנדב בעמותת "אתגרים" לספורט אתגרי.
שני ספריו הבאים, הנמצאים בעבודה: סֵפר-תוֹת: גַן הפעולה הטהורה וסֵפר-תוֹת: הנחָש הקוסמי.
הרפז רחלה
ולדה בירושלים למשפחת מורים, ממייסדי השכונה בית-הכרם. אביה, רפאל אבישר, מורה בירושלים, יליד חברון שמשפחתו עזבה את עיראק, ועשתה דרכה במסע רגלי במדבר אל ארץ הקודש. אמהּ שושנה, נולדה במושבה מנחמיה שבעמק הירדן.
מילדותה נטתה לעולם האמנויות. מוזיקה ופסנתר היו לה לדרך חיים. במשך שנים הייתה מורה לפסנתר, עד אשר למוסיקה חברה שפת הכתיבה.
ספריה:
ענדי לך שרשרת ברזל, רומן (2007).
האניות עגנו במלטה, רומן (2009).
לגלות את הבדולח, שירה, (2012).
הרשקו צילה (ד"ר)
ד"ר צילה הרשקו, עמיתת מחקר במרכז בגין-סאדאת (בס"א) למחקרים אסטרטגיים באוניברסיטת בר אילן, חוקרת יחסי ישראל וצרפת; מדיניות צרפת במזרח התיכון; השואה והרזיסטנס היהודי בצרפת; זיכרון השואה והרזיסטנס היהודי; יחסי ישראל והאיחוד האירופי; מדיניות האיחוד האירופי במזרח התיכון; פרשיות ריגול. להלן חלק מהפרסומים: *בין פאריס לירושלים , צרפת הציונות והקמת מדינת ישראל, 1949-1945 (עם הקדמה של שמעון פרס) * ההולכים בחושך יראו אור, הרזיסטנס היהודי בצרפת, שואה ותקומה, 1949-1940. *מדיניות צרפת כלפי הסכסוך הישראלי-פלשתינאי בתקופת האינטיפדה השנייה, 2005-2000 *צרפת והמשבר בלבנון: קיץ 2006- קיץ 2008. פרסומים נוספים ניתן לראות בויקיפדיה: http://en.wikipedia.org/wiki/Tsilla_Hershco
