אם רק אני הוא

אִם רַק אֲנִי הוּא
(בִּסְבִירוּת גְּבוֹהָה עַד גְּבוֹהָה מְאֹד)
הָרוֹאֶה
מִכָּל הָאֲנָשִׁים שֶׁבַּתֵּבֵל
מִמִּרְפֶּסֶת הַשִּׁזּוּף
שֶׁל בְּרֵכַת הָאוּנִיבֶרְסִיטָה
זוּג דְּקָלִים רַבֵּי שָׁנִים
הַמְּפַטְפְּטִים
כִּשְׁתֵּי מַטְרוֹנִיתוֹת גְּבוֹהוֹת קוֹמָה
כְּפוּפוֹת צַוָּאר
בָּרוּחַ הַלּוֹחֶשֶׁת קַלּוֹת
הַאִם שֶׁלִּי הֵם (רִשּׁוּם בַּטַּבּוּ אֵינוֹ הֶכְרָחִי)
וְלוּ רַק לְשָׁעָה קַלָּה

כְּמוֹ הָרוּחַ

(מתוך: שבילים, גיליון 9, עמ' 9)

עלי זית
שָׁאַל הַחוֹקֵר:
אָמַרְתָּ בְּעֵדוּתְךָ שֶׁהַנֶּאֱשָׁם עָמַד
מִתַּחַת לְעֵץ זַיִת שֶׁעָלָיו הָיוּ אֲפֹרִים.
הַאֵינְךָ יוֹדֵעַ
שֶׁעֲלֵי הַזַּיִת הֵם יְרֻקִּים.

כֵּן אָמַרְתִּי אֲפֹרִים.
עַכְשָׁו כְּשֶׁאֲנִי חוֹשֵׁב עַל כָּךְ
הֵם הָיוּ כְּסוּפִים
וַאֲפֵלִים.

 לָמָּה אֲפֵלִים שָׁאַל הַחוֹקֵר
אַחַר כָּךְ עַט הַסָּנֵיגוֹר
וְהַשּׁוֹפֵט תָּמָה גַּם.

יֵשׁ לִי תְּעוּדָה עָנִיתִי
אֲנִי עִוֵּר צְבָעִים.

(מתוך: שבילים, גיליון 9, עמ' 9)