לקראת גליון 21 של כתב העת שבילים בעריכת רחלי אברהם איתן,
אני מתכבדת כעורכת אורחת להזמין משוררים סופרים ואמנים לשתף ביצירות בנושא שירה וטכנולוגיה. או במילים אחרות, איפה ואיך נכנסת הטכנולוגיה לתוך חיי היצירה. האם היא נוכחת בכתיבה שלנו? ביצירה?
טכנולוגיה, היא עניין שימושי, מנוכר, אין בה שום מימד רומנטי, אין לה עבר באומנות ובשירה. הומרוס לא כתב שירים על מנועי מכוניות או על העכבר של המחשב. ביאליק לא הכיר את מסך האי פד. האם אפשר לכתוב שיר ישר למסך המחשב? או הטלפון? . מה אורך חייו של שיר בעולם הטכנולוגי של היום. האם אפשר לאהוב דמות וירטואלית שאנו מכירים מהמסך או מהפייסבוק בלבד? מה קורה לרגש, לשיחה, לסגנון הכתיבה בעולם שהתקשורת בו עוברת דרך מסך. אשמח לקבל מכם יצירות העוסקות בנושא או משקפות אותו .
האם עכבר המחשב משפיע על התחושות שלנו, האם אור המסך של הטלפון מגרש את הבדידות של הכותב?
שתפו אותנו ואשמח לקבל יצירות ולערוך את גליון שבילים הבא בנושא חסר עבר והאמביוולנטי הזה.
בברכה,
חוה פנחס-כהן
קול קורא ליוצרים מאת צבי פדלמן – עורך מדור האמנות של שבילים
בואו נדמיין את הפעימה האלקטרומגנטית בשדה הקרב האמנותי אשר בזכותה מחשבים, מצלמות טלפונים סלולריים וכל אמצעי התיעוד הדיגיטלי ייעלמו מהעולם.
אנחנו נישאר רק עם הדמיון שלנו.
אותו חלק חיוני במוח, לא-צפוי ומפתיע שהיה קיים הרבה לפני שטכנולוגיה, סרטים, מסכים ומחשבים קרעו חלקים ממנו ויצרו אותם מחדש בעולם האמיתי בדרך שהיא לא שלנו.
האם נצליח לייצר מחלל מרוקן מתבניות מילוליות וויזואליות שהוטבעו כבר במוחנו בעקבות החשיפה היומיומית לתקשורת ואמצעי החדרה שלה?
במה החלפנו את כרסום העיפרון המתלבט, סל הניירות הגדוש, ריח הנייר ואופן קיפולו?
האם יצירה הנעשית על אמצעי מכני או דיגיטלי מאיצה אותו או נוגסת באיטיות המבורכת של חיפוש המשמעות?
נושאים אלו ועוד הינם המקפצה היצירתית לגיליון 21 של המגזין "שבילים" אשר יעסוק בנושא הטכונולוגיה והאדם.
אנא שלחו יצירות אמנות רלוונטיות לנושא.
