מועד אחרון: 28.3.18
כעורך אורח של גיליון 19 של כתב העת שבילים, אני מבקש להודיע לציבור היוצרים, שהגיליון הבא יעסוק ביחסי אדם – חיה. נושא עמוק ונרחב בעל ביטויים נרחבים בספרות. יחסו של האדם לחיה, יחסי הגומלין בין אדם וחיה, ומקום החיה בתרבותו של האדם, שלושת נושאים אלה, מוכרים היטב בספרות הכללית מתחילתה. בעלי החיים בספרות מאפשרים לאפיין את עולמו וטבעו של האדם. סופרים רבים עשו שימוש בבעלי חיים בסיפוריהם, כאמצעי להצביע על חולשות או תקלות אנושיות מסוימות למטרות חינוכיות או כדי לבקר מקרים של התעללות, אכזריות וסטייה חברתית. הנושא נוגע לא רק ביחסו של האדם לחיות הסובבות אותו, לחיות ביתיות ומאולפות, אלא גם ליחסו לבעלי חיים הגדלים בטבע סביבו, מנקודת ראות אקולוגית. במאה האחרונה, האדם משקיע מאמצים ונרתם רבות למנוע היעלמות מינים מסוימים של בעלי חיים בעולם החי בטבע. יחסי אדם-חיה כוללים גם פעולות שתכליתן לשמר זנים של חיות ועופות מפני הכחדה, כמו, בניין מעברים מעל או מתחת לכבישים מהירים, למעבר חיות מצד לצד, כדי לא לכלוא אותן במרחב קטן מדי, העשוי להביא להכחדתם, למשל. יחסי אדם-חיה משתקפים היטב בספרות העולמית לדורותיה. נזכיר כאן דוגמאות אחדות מני רבות: "הרוח בערבי הנחל" (The Wind in the Willows) בחיבורו של הסופר האנגלי קנת גרהם (Kenneth Graham), "החתול במגפיים" של שארל פרו (Charles Perrault, "קול מיער", ספרו של ג'ק לונדון המספר על כלב ביתי, שחוזר למצבו הטבעי והפראי…
לעתים קרובות בין האדם לחיה נקשרת ידידות חזקה הנוגעת באהבה ממש, כמו יחסי בוקפלוס הסוס האגדי ואלכסנדר הגדול. כאשר סוסו נהרג בקרב, הוא הקדיש לו קבר, ובנה על שם סוסו האהוב עיר בשם בוקפאלוס.
מקומה של החיה בתרבויות השונות מהווה סמן תרבותי ולעתים אף רוחני מבדיל ביניהן. במיתולוגיה היוונית, מתואר כלב ענק ומפלצתי בעל שלושה ראשים וזנב דרקון. באמונה העממית הפגנית נקשר הכלב לממלכת השדים והמוות, כאנוביס – הכלב/התן, שומר הקברים והמומיות החנוטות בפירמידות.
ספרות חז"ל משופעת בעדויות אודות כלבי העדר. הכלבים, ובעיקר כלבי העדר נקשרו מטבע הדברים לבעליהם הרועים, והתלמוד אינו חוסך במלים בבואו להעלות על נס את נאמנות הכלב לבעליו הרועה.
יחסי אדם חיה מקיפים אין ספור היבטים, החל בהתנגדות ציבורית של צמחונים וטבעונים למאכל בשר, ושחיטת חיות. התנגדות של מדינות אחדות באירופה לאחרונה, לקיום שחיטה כשרה בתחומן. אהבת האדם לחיות מקבלת ביטוי בצורת קיום תחרויות יופי לכלבים וירידים לחיות מחמד, קיומן של חנויות מזון וציוד נלווה לחיות בכל פינה, קיומם של שירותים וטרינריים ממוסדים בכל העיריות והמועצות ועוד. יחסי אדם חיה מלווים אותנו, גם בחדשות היום יום. לא אחת אנו מדווחים בחדשות על התנגשות מכוניות בגמלים או פרות – תאונות המסתיימות באופן טרגי במות חלק מן הנוסעים או כולם והגמלים שנחבטו ברכב. מחקרים מדעיים שנעשו בשנים האחרונות, מוכיחים שחיות חשות כאב, חרדה ועצב כמו האדם.
בגיליון זה, אנו מבקשים לעסוק ביחסינו עם החיות הסובבות אותנו בטבע וחיות המחמד החיות עמנו בבית, במקומן של החיות בתרבות הישראלית, ובהוויה הישראלית בכללותה. נשמח לקבל, סיפורים (עד 900 מלים) קצרים, שירים, מסות ומאמרים (עד 1200 מלים) בנושא זה, מכל זווית ראיה שתראה לכם/ן. לשלוח יצירות שלא ראו אור בשום במה ולא עלו לאינטרנט. מועד אחרון: 28.3.18
דן אלבו
אנו פונים גם לאמנים לשלוח ציורים ואיורים בנושא אדם וחיה. מומלץ לשלוח גם רישומים בשחור-לבן. העורך האורח של מדור שביל לאמנים בגיליון זה הוא האמן, העורך והמרצה צבי פדלמן.
דמי החבר 240 ₪ בלבד, כוללים את המנוי והשתתפות באירועים, בתערוכות ובמפגשי היוצרים. התרומות תתקבלנה בברכה להפקת גיליון זה.
אמייל למשלוח היצירות: shvilim@bethasofermodiin.com, yerochalaim@walla.com
