לו רק הייתם נאמנים

מאת יקיר בן משה

אֲנִי מוֹצִיא אֶת הַחַיִּים לְטִיּוּל, כְּמוֹ כֶּלֶב צָעִיר

בִּרְצוּעָה דַּקָּה,

שֶׁלֹּא יִבְרְחוּ לַכְּבִישׁ,

שֶׁלֹּא יְשַׂחֲקוּ "אֱמֶת אוֹ חוֹבָה" עִם הַמָּוֶת;

אֲנִי מְלַמֵּד אֶת הַחַיִּים לָשֶׁבֶת וְלָקוּם,

לְצַיֵּת וְלִמְרֹד, לִקְטֹף פֶּרַח,

לִפֹּל וְלִחְיוֹת.

אַךְ הַחַיִּים כְּדַרְכָּם אֵינָם מַקְשִׁיבִים:

נוֹעֲצִים אֶת חָטְמָם בַּאֲדָמָה, מִתְרוֹצְצִים

בְּעַקְשָׁנוּת לְרַחְרֵחַ אֶת גּוּמוֹת הַחֵן

שֶׁאֱלֹהִים

פִּזֵּר עַל פְּנֵי הַטֶּבַע.

הוֹ חַיִּים אֲרוּרִים! כְּבָר יוֹמַיִם

לֹא שָׁמַעְתִּי מִכֶּם מִלָּה, גַּם לֹא נְבִיחָה.

לֹא צְפִירַת אַזְעָקָה, לֹא

צְפִירַת הַרְגָּעָה –

רַק רֵיחַ צַחֲנָה רוֹטֵט

תַּחַת מִרְצְפוֹת אַסְפַלְט הַגּוּף.

יולי 2014