בית הסופר מודיעין והסביבה
  • אודות
  • אמנים וסופרים
  • אירועים
  • שבילים
    • גיליון 27 – תבל ומלואה – ערים וארצות
    • גיליון 26 – חבלי הורות
    • גיליון 25 – זרימה התפשטות וקורונה
    • גיליון 24 – חריגה
    • גיליון 23 – מאויב לאוהב
    • גיליון 22 – ציוני דרך
    • גיליון 21 – מדיה, מדיום ותקשורת
    • גיליון 20 – אדם וחיה
    • גיליון 19 – אשת חיל
    • גיליון 18 – גוף ונפש
    • גיליון 17 – אדריכלות ויצירה
    • גיליון 16 – קולות וצלילים
    • גיליון 15 – זיכרון
    • גיליון 14 – מיתוסים ואגדות
    • גיליון 13 – הבית בצל המלחמה
    • גיליון 12 – חלום ומציאות
    • גיליון 11 – נס ואמונה
    • גיליון 10 – זמן
    • גיליון 9 – עץ השדה
    • גליון 8 – שבילי מחאה
    • גיליון 7 – שבילי משפחה
    • גיליון 6 – שבילי מים
    • גליון 5 – שבילי נשים
    • גליון 4 – שבילי רב תרבותיות
    • גליון 3 – שבילי מקום
    • גליון 2 – שבילי אורות
    • גליון 1 – שבילי קולות
  • כתבות
    • מן העתונות
    • שבילים ספרותיים
  • קולות קוראים
    • קול קורא לגיליון 28 – "קֵץ, קַיִץ וִיקִיצָה"
    • קול קורא לגיליון 27 – ערים וארצות
    • קול קורא לגיליון 26 – הורות בעתות משבר
    • קול קורא לגיליון 25 של שבילים
    • קול קורא לפרסום יצירות אמנות וספרות בגיליון מספר 24 של כתב העת שבילים
    • קול קורא לגיליון 23 של שבילים: "מאויב לאוהב"
    • קול קורא ליצירות בנושא: ציוני דרך לגיליון 22
    • קול קורא לגיליון 21 של שבילים – מדיה, מדיום ותקשורת
    • קול קורא – שבילים, גיליון 20 – אדם וחיה. עורך-אורח – דר' דן אלבו
  • גלריה
  • צור קשר
  • אודות
  • אמנים וסופרים
  • אירועים
  • שבילים
    • גיליון 27 – תבל ומלואה – ערים וארצות
    • גיליון 26 – חבלי הורות
    • גיליון 25 – זרימה התפשטות וקורונה
    • גיליון 24 – חריגה
    • גיליון 23 – מאויב לאוהב
    • גיליון 22 – ציוני דרך
    • גיליון 21 – מדיה, מדיום ותקשורת
    • גיליון 20 – אדם וחיה
    • גיליון 19 – אשת חיל
    • גיליון 18 – גוף ונפש
    • גיליון 17 – אדריכלות ויצירה
    • גיליון 16 – קולות וצלילים
    • גיליון 15 – זיכרון
    • גיליון 14 – מיתוסים ואגדות
    • גיליון 13 – הבית בצל המלחמה
    • גיליון 12 – חלום ומציאות
    • גיליון 11 – נס ואמונה
    • גיליון 10 – זמן
    • גיליון 9 – עץ השדה
    • גליון 8 – שבילי מחאה
    • גיליון 7 – שבילי משפחה
    • גיליון 6 – שבילי מים
    • גליון 5 – שבילי נשים
    • גליון 4 – שבילי רב תרבותיות
    • גליון 3 – שבילי מקום
    • גליון 2 – שבילי אורות
    • גליון 1 – שבילי קולות
  • כתבות
    • מן העתונות
    • שבילים ספרותיים
  • קולות קוראים
    • קול קורא לגיליון 28 – "קֵץ, קַיִץ וִיקִיצָה"
    • קול קורא לגיליון 27 – ערים וארצות
    • קול קורא לגיליון 26 – הורות בעתות משבר
    • קול קורא לגיליון 25 של שבילים
    • קול קורא לפרסום יצירות אמנות וספרות בגיליון מספר 24 של כתב העת שבילים
    • קול קורא לגיליון 23 של שבילים: "מאויב לאוהב"
    • קול קורא ליצירות בנושא: ציוני דרך לגיליון 22
    • קול קורא לגיליון 21 של שבילים – מדיה, מדיום ותקשורת
    • קול קורא – שבילים, גיליון 20 – אדם וחיה. עורך-אורח – דר' דן אלבו
  • גלריה
  • צור קשר
ראשי » קדר בנימין זאב

קדר בנימין זאב

קדר בנימין זאב (פרופ')

בנימין זאב קדר פרופסור אמריטוס להיסטוריה באוניברסיטה העברית, סגן נשיאת האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים  ויו"ר מועצת רשות העתיקות. נולד ב – 1938בניטרה שבצ'כוסלובקיה , בן להורים רופאים, עלה ארצה עם עליית הנוער ב-1949 והתגורר עם הוריו בכפר נטר. היה אחד המנהיגים של תנועת הסטודנטים למען הדמוקרטיה. למד לדוקטורט באוניברסיטת ייל בתחום ההיסטוריה של ימי הביניים. ייסד את בית הספר להיסטוריה באוניברסיטה העברית וניהל אותו. מילא תפקידים ציבוריים נוספים בתחומי האקדמיה: יו"ר ועדת הקבע למכללות לחינוך במועצה להשכלה גבוהה, יו"ר החטיבה למדעי הרוח באקדמיה הלאומית הישראלית למדעים, חבר-חוץ של האקדמיה האמריקאית לימי הביניים וחבר חוץ של המכון המוביל בגרמניה לחקר ימי הביניים, עורך שותף של כתב העת הבינלאומי Crusades לחקר מסעי הצלב, המתפרסם בשפה האנגלית, כיהן כנשיא האגודה הבינלאומית לחקר מסעי הצלב. בשנת 2007 הוענק לו תואר דוקטור לשם כבוד מאוניברסיטת חיפה. נשוי לפרופ' נורית כנען-קדר.

ספריו

  • סוחרים במשבר: אנשי העסקים בג'נובה וונציה והמשבר הכלכלי של המאה ה-14 (מבוסס על עבודת הדוקטורט),הוצאת אוניברסיטת ייל, .1976
  • מבט ועוד מבט על ארץ-ישראל, הוצאת יצחק בן צבי ומשרד הביטחון, 1991.
  • אוקטובר 1973: סיפורו של גדוד 'מחץ'. תמוז: תל אביב, 1975.
  • Merchants in Crisis: Genoese and Venetian Men of Affairs and the Fourteenth-Century Depression. Yale University Press: New Haven and London, 1976. 260 pp.
  • (עורך:) פרקים בתולדות ירושלים בימי-הביניים. יד יצחק בן צבי: ירושלים, 1979.
  • Mercanti in crisi a Genova e Venezia nel '300. Jouvence: Rome, 1981 Ed., with H.E. Mayer & R.C. Smail: Outremer. Studies in the History of the Crusading Kingdom of Jerusalem presented to Joshua Prawer. Yad Izhak Ben-Zvi:
  •  Jerusalem, 1982. Crusade and Mission: European Approaches toward the Muslims. Princeton University Press: Princeton, 1984 (paperback edition, 1988). Ed., with Gabriella Airaldi: I comuni italiani nel Regno Crociato di Gerusalemme. Atti del colloquio di Gerusalemme, 24-28 maggio 1984. Ed.: E. Ashtor, East-West Trade Collana storica di fonti e studi diretta da Geo Pistarino, 48. Genoa, 1986. in the Medieval Mediterranean. Variorum: London, 1986. .
  • (עורך:) הצלבנים בממלכתם, 1291-1099. יד יצחק בן-צבי: ירושלים, 1987.
  • Ed., with A.L. Udovitch: The Medieval Levant. Studies in Memory of Eliyahu Ashtor (1914-1984) = Asian and African Studies 22 (1988), 1-291.
  • (עורך, עם טרודה דותן ושמואל ספראי): פרקים בתולדות המסחר בארץ-ישראל. יד יצחק בן-צבי: ירושלים, 1990.
  • מבט ועוד מבט על ארץ-ישראל. תצלומי אוויר מימי מלחמת העולם הראשונה מול תצלומים בני זמננו. יד יצחק בן-צבי ומשרד הביטחון – ההוצאה לאור: ירושלים ותל אביב, 1991.
  • Ed.: E. Ashtor, Technology, Industry and Trade. The Levant versus Europe, 1250-1500. Variorum: London, 1992. Ed.: The Horns of Hattin. Proceedings of the Second Conference of the Society for the Study of the Crusades, Jerusalem and Haifa, 2-6 July 1987. Yad Izhak Ben-Zvi and Variorum: Jerusalem and Aldershot, 1992. The Franks in the Levant, 11th to 14th Centuries. Variorum: Aldershot, 1993.
  • (עורך:) התרבות העממית – קובץ מחקרים. מרכז זלמן שזר לתולדות ישראל: ירושלים, 1996.
  • (עורך, עם משה מעוז🙂 התנועה הלאומית הפלסטינית: מעימות להשלמה? משרד הביטחון – ההוצאה לאור: תל אביב, 1996.
  •  Ed., with J. Riley-Smith and R. Hiestand: Montjoie: Studies in Crusade History in Honour of Hans Eberhard Mayer. Variorum: Aldershot, 1997. Ed., with R.J.Z. Werblowsky: Sacred Space: Shrine, City, Land. Studies in Memory of Joshua Prawer. Israel Academy of Sciences and Humanities, and Macmillan: Jerusalem and London, 1998. The Changing Land between the Jordan and the Sea: Aerial photographs from 1917 to the Present. Yad Ben-Zvi and Israel Ministry of Defence: Jerusalem and Tel Aviv, 1999.
  • (עורך, עם א' דנין:) חישה מרחוק. תצלומי אוויר ודימותי לוויינים ככלים במחקר הארץ. יד יצחק בן צבי: ירושלים, 2000.
  • Ed., with M. Balard and J. Riley-Smith: Dei gesta per Francos – Etudes sur les croisades dédiées à Jean Richard. Ashgate : Aldershot, 2001. Ed., with J. Riley-Smith: Crusades 1 (2002), 2 (2003), 3 (2004), 4 (2005) Holy Men in a Holy Land (London, 2005). Apocrypha: Writings on Current Affairs, 1954-2004. Modi`in, 2006. (in Hebrew, English, German and Arabic). Franks, Muslims and Oriental Christians in the Latin Levant: Studies in Frontier Acculturation. Ashgate: Aldershot, 2006.
  • מחקר ההיסטוריה באוניברסיטאות ישראל. האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים, ירושלים 2007.
  • Oleg Grabar and Benjamin Z. Kedar (eds)., Where Heaven and Earth Meet: Jerusalem's Sacred Esplanade. Yad Ben-Zvi and University of Texas Press: Jerusalem and Austin, TX, 2009. 411 pages. Benjamin Z. Kedar (ed.),
  • Explorations in Comparative History. Magnes: Jerusalem, 2009. 242 pages.
  • (עורך) ביחד עם יוסף הקר ויוסף קפלן, ראשונים ואחרונים : מחקרים בתולדות ישראל מוגשים לאברהם גרוסמן, ירושלים : מרכז זלמן שזר לתולדות ישראל, תש"ע 2010.
  • ספר יובל לכבודו ולקריאה נוספת In laudem hierosolymitani. Studies in Crusades and Medieval Culture in Honour of
  • Benjamin Z. Kedar , ed. Iris Shagrir, Ronnie Ellenblum and Jonathan Riley-Smith. Ashgate: Aldershot, 2007. 468 pp.

מאמרים נבחרים

  • "The Passenger List of a Crusader Ship, 1250: Toward the History of the Popular Element on the Seventh Crusade," Studi Medievali 13/1 (1972)
  • , 267-79 "Segurano-Sakran Salvaygo: Un mercante genovese al servizio dei sultani mamalucchi, c. 1303-1322," in Fatti e idee di storia economica nei secoli XII-XX. Studi dedicati a Franco Borlandi (Bologna, 1976)
  • , pp. 75-91 "The Genoese Notaries of 1382: The Anatomy of an Urban Occupational Group," in The Medieval City. Studies in Honor of Robert S. Lopez, ed. Harry A. Miskimin, David Herlihy and A.L. Udovitch (New Haven and London, 1977)
  • , pp. 73-94. "Canon Law and the Burning of the Talmud," Bulletin of Medieval Canon Law 9 (1979)
  • , 79-82. "The Patriarch Eraclius," in Outremer, pp. 177-204 Masada: The Myth and the Complex," ¬The Jerusalem Quarterly 24 (1982)
  • , 57-63. "Gerard of Nazareth: A Neglected Twelfth-Century Writer in the Latin East. A Contribution to the Intellectual and Monastic History of the Crusader States," Dumbarton Oaks Papers 37 (1983)
  • , 55-77 "The Arab Conquests and Agriculture: A Seventh-Century Apocalypse, Satellite Imagery, and Palynology," Asian and African Studies 19 (1985),
  •  1-15. "The Subjected Muslims of the Frankish Levant," in Muslims under Latin Rule, 1100-1300, ed. James M. Powell (Princeton, 1990), pp. 135-74
  • "קרב קרני–חטין: מבט אחר," קתדרה 61 (ספטמבר 1991), 95 – 112
  • . "Expulsion as an Issue of World History," Journal of World History 7 (1996), 165-80 [ (תרגום עברי: "הגירוש כבעיה בהיסטוריה עולמית," אלפיים 13 (1996), 9 -22.).
  • "טקס הנחת אבני הפינה לאוניברסיטה העברית בט"ו באב תרע"ח (24 ביולי 1918)
  • ", בתוך: תולדות האוניברסיטה העברית: שורשים והתחלות, ערכו שאול כ"ץ ומיכאל הד (ירושלים , תשנ"ז), עמ' 90 – 119.
  • "The Outer Walls of Frankish Acre," `Atiqot 31 (1997)
  • , 157-80 ; abridged, updated Hebrew version in Qadmoniot 33 (2000), 13-17]. "A Twelfth-Century Description of the Jerusalem Hospital," in The Military Orders: Welfare and Warfare, ed. Helen Nicholson (Aldershot, 1998)
  • , pp. 3-26 “On the Origins of the Earliest Laws of Frankish Jerusalem: The Canons of Nablus, 1120,” Speculum 74 (1999)
  • , 310-35 "The Multilateral Disputation at the Court of the Grand Qan Möngke, 1254," in The Majlis. Interreligious Encounters in Medieval Islam, ed. Hava Lazarus-Yafeh, Mark R. Cohen, Sasson Somekh, Sidney H. Griffith, Studies in Arabic Language and Literature 4 (Wiesbaden, 1999)
  • , pp. 162-83. (with Nurith Kenaan-Kedar:) “The Significance of a Twelfth-Century Sculptural Group: Le Retour du Croisé,” in Dei gesta per Francos (Aldershot, 2001)
  • , pp. 29-44. “A Second Incarnation in Frankish Jerusalem,” in The Experience of Crusading, vol. 2: Defining the Crusader Kingdom, ed. Peter W. Edbury and Jonathan Phillips (Cambridge, 2003)
  • , pp. 79-92 "The Jerusalem Massacre of July 1099 in the Western Historiography of the Crusades," Crusades 3 (2004)
  • , 15-75. "The Fourth Crusade's Second Front," in Urbs Capta: The Fourth Crusade and its Consequences, ed. Angeliki Laiou, Réalités Byzantines 10 (Paris, 2005)
  • , pp. 89-110. "Some Reflections on Maps, Crusading and Logistics," in Logistics of Warfare in the Age of the Crusades, ed. John H. Pryor (Aldershot, 2006)
  • , pp. 159-83. "Religion in Catholic-Muslim Correspondence and Treaties," in Diplomatics in the Eastern Mediterranean 1000-1500, ed. Alexander D. Beihammer, Maria G. Parani and Christopher D. Schabel (Leiden, 2008)
  • , pp. 407-21 "Outlines for Comparative History Proposed by Practicing Historians" in Benjamin Z. Kedar (ed.), Explorations in Comparative History. Magnes: Jerusalem, 2009, pp. 1 -28.

קישורים חיצוניים ספר היובל לכבודו של בנימין זאב קדר עמוד הבית של בנימין זאב קדר האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים שאלת מחקר, פרופ' בנימין זאב קדר – היסטוריון השוואתי, אנציקלופדיה ynet קרב קרני חיטין: מבט אחר מאת בנימין זאב קדר הנביא – מורה נבוכים או נבוך? מחבר בנימין קדר במט"ח גרמנים בארץ ישראל מאת חיים גורן Expanding the Cultural Frontiers of Latin Christendom: The Templars and the Cult of Saydnaya by Benjamin Z. Kedar crusades magazine מעטים מול רבים? עיונים ביחסי הכוחות הכמותיים בקרבות יהודה המקבי ובמלחמת העצמאות עורכים אלון קדיש וב"ז קדר אורי דרומי, "אם כי זה נראה קצת משונה, לנו היה אז צבא יותר גדול מאשר להם", באתר הארץ The Changing Land: Between the Jordan and the Sea: Aerial Photographs from 1917 to the Present by Benjamin Z. Kedar Franks, Muslims and Oriental Christians in the Latin Levant The Franks in the Levant, 11th to 14th Centuries הספרים של בנימין זאב קדר באתר סימניה ב"ז קדר, בין ספרטה לאתונה, משאל ראש השנה, תש"ע, באתר הארץ, 17/09/09

קרא עוד ←

נשים בתולדות אזור מודיעין

לאחרונה סיימתי לכתוב מאמר על תולדות אזור מודיעין מימי קדם ועד לראשית שנות התשעים של המאה העשרים; המאמר מיועד לספר על תכנונה והקמתה של העיר מודיעין, העומד להתפרסם בהוצאת יד יצחק בן-צבי. אף שמותר להניח שמספר הנשים שחיו באזור מודיעין לאורך הדורות השתווה למספר הגברים ואפשר שגם עלה עליו, מצאתי רק עדויות מעטות על נשים. אין בכך להפתיע, כמובן: מיעוט ההתייחסות לנשים במקורות ההיסטוריים הוא מן המפורסמות, ורק בעשרות השנים האחרונות החלו היסטוריוניות והיסטוריונים לחתור לכתיבתה של היסטוריה אשר, למרות חוסר האיזון במקורות, תתמקד בנשים ופועלן.

ואלה הנשים שהתוודעתי אליהן תוך כדי עיון בתולדות אזורנו:

א. אמו של שמעון החשמונאי

שמעון החשמונאי חידש את עצמאותה של יהודה בשנת 142 לפני הספירה ושלט עליה עד שנת 135. מחבר ספר מקבים א', המקור החשוב ביותר על מאבקם של החשמונאים ביוונים הסֶלֶווקים, מספר, ששמעון הקים על קבר בני משפחתו במודיעין "שבע פירמידות, אחת לפני אחת, לאביו ולאמו ולארבעת אחיו."[1] האב הוא כמובן מתתיהו בן יוחנן בן שמעון ממשפחת חשמונאי, שבשנת 167 לפני הספירה פתח במודיעין במרד נגד המלך הסֶלֶווקי אנטיוכוס הרביעי אֶפּיפאנֶס, ועמד בראשו במשך כשנה; ארבעת האחים הם יהודה המקבי, שהנהיג את המורדים עד שנפל בקרב אלעשה בשנת 161; אלעזר, שנפל באחד הקרבות המוקדמים של יהודה אחיו; יונתן, שהמשיך את מפעלו של יהודה והרחיב את גבולות הארץ עד שנרצח בשנת 143 על ידי שר הצבא היווני טרפון; ויוחנן, שבני שבט בני-יעמרי הרגוהו בעבר הירדן זמן-מה אחרי שיונתן אחיו היה למנהיג בית חשמונאי. הפירמידה השביעית נועדה לציין את שמעון עצמו, שחתנו תלמי בן חבוב רצח אותו בשנת 135.

הפירמידה השניה נבנתה לזכר אמו של שמעון, היא אשת מתתיהו שהצית את אש המרד, ואם חמשת בניהם שנפלו זה אחר זה בחרב. אבל בעוד מחבר ספר מקבים א' נוקב בשמות הבנים ומספר על מעשיהם, אין הוא מוצא לנחוץ לציין את שם אמם. כל שאנו יודעים הוא ששמעון ראה לנכון להנציח את זכרה באותה צורה עצמה בה הנציח את זכר אביו מתתיהו, את זכר אחיו יהודה, אלעזר, יונתן ויוחנן, ואת זכרו שלו-עצמו, כלומר על ידי כך שהקים במודיעין פירמידה מוקפת עמודים גדולים ומגולפים. בזכות מעשהו זה של שמעון היא נזכרת בכתובים, אף כי ללא ציון שמה.

שבע הפירמידות ששמעון בנה במודיעין טרם נתגלו, גם מודיעין של ימי החשמונאים עדיין לא זוהתה בוודאות — ייתכן שמחקר ארכיאולוגי יפתור חידות אלה בעתיד. אבל גורלה של אם שמעון החשמונאי יישאר ככל הנראה עלום לתמיד. לא נותר לנו אלא לתהות היכן היא הייתה כאשר מתתיהו בעלה סירב לזבוח על הבמה ששליחי אנטיוכוס הקימו במודיעין, ווהרס אותה. האם היא הצטרפה לבעלה ובניה, כשאלה הסתתרו במערות ההרים כדי לפשוט משם על יוונים ומתיוונים? האם האריכה ימים אחרי מותו של מתתיהו? האם זכתה לשמוח בנצחונות בנה יהודה? האם עוד הייתה בחיים, כאשר בנה אלעזר תקע חרב בבטנו של פיל-מלחמה יווני ונמעך תחתיו, וכאשר יהודה נפל בקרב אלעשה?

את התשובות על שאלות אלה נמצא רק במחוזות הדמיון. אבל המחקר הארכיאולוגי יש בו כדי ללמד על כלי החרס שאמו של שמעון השתמשה מן הסתם בשכמותם. בכפר כמו מודיעין, שנמצא בשולי ההר המרכזי, היו כלי החרס המקומיים נפוצים הרבה יותר מכלים שיובאו מן העולם היווני.[2] בגזר הסמוכה למודיעין [3] – ששמעון החשמונאי כבש אותה, גירש את תושביה הפגאנים והושיב בה יהודים – נערכו חפירות נרחבות, ואלה חשפו כלי חרס רבים מן התקופה בה חייתה אמו של שמעון, כלומר סביב אמצע המאה השנייה לפני הספירה. הנה כמה מבין כלים אלה.

איור 1: כלי חרס (סירי בישול) מן המאה השנייה לפני הספירה שנמצאו בגזר. קנה המידה  1:5
המקור: Seymour Gitin, Gezer III. A Ceramic Typology of the Late Iron II, Persian, and Hellenistic Periods at TellGezer (Jerusalem, 1990)

ב. סֹופרֹונִיָה 

בתקופה הביזנטית (395 עד 638 לספירה) היה האזור לנוצרי, כפי שמעידים שרידי הכנסיות הרבות שנתגלו בו והפריטים הארכיאולוגיים הרבים, שתועדו מן המחצית השניה של המאה התשע-עשרה ואילך. אחד מפריטים אלה הוא אגן טבילה שהארכיאולוג הצרפתי שארל קלירמון-גאנו (Clermont-Ganneau) גילה בשנת 1874 בחורבת אל-כֶּלְחְ' (מצפון-מזרח למתחם ליגד בן זמננו). האגן,90 ס"מגובהו, עשוי מגליל אבן מלוטשת למשעי. הגליל חלול באופן היוצר צורת צלב, בתחתיתו פתח ליציאת המים, ועל חלקו העליון חרותה כתובת שצלב בראשיתה (איור 2).

 

איור 2: אגן טבילה נושא כתובת יוונית בחורבת כלח'

המקור: Charles Clermont-Ganneau, Archaeological Researches in Palestine during the Years 1873-1874, vol. 2, trans. John McFarlane (London, 1896), p. 357.

קלירמון-גאנו ניסה לפענח את הכתובת כך:  לישועת סֹופרֹונִיָה, ו[?]למנוחת[?]  בָּרכָה …..שלי[?] והציע שלפנינו אישה בשם סֹופרֹונִיָה, אשר מקדישה את האגן למען ישועת נשמתה ולמען מנוחתו של אדם בשם בָּרכָה (או בָּרִיכָה), שאולי היה בנה או בעלה. שמה של סופרוניה הינו יווני, ואילו בָּרכָה (או בָּרִיכָה) הוא שם בעל צליל שמי מובהק. לפנינו אפוא אישה ואיש, ששמותיהם מעידים על עירוב השפעות יווניות ושמיות באוצר השמות המקומי.

לא ידוע מה עלה בגורלו של אגן הטבילה.

ג. רוקסלאנה, אשת הסולטאן העות'מאני סולימאן המפואר

איור 3: רוקסלאנה בציור מן המאה ה – 18

המקור: Wikimedia Commons

איור 4: תצלום משנת 1853 של המבנה על קברה של רוקסלאנה (משמאל) ושל המבנה על קברו של סולימאן המפואר (מימין)

המקור: Bahattin Öztuncay, The Photographers of Constantinople. Pioneers, Studios and Artists from 19th Century Istanbul, 2 vols. (Istanbul, 2003), 2:577.

רוֹקְסֶלָאנָה, נערה אוקראינית שנולדה בתחילת המאה השש-עשרה, נפלה בשבי התתרים, הייתה לשפחה ונמכרה באיסטנבול להרמונו של סולימאן המפואר, הסולטאן
העות'מאני ששלט בשנים 1520 – 1566. חיש מהר היא הצליחה להקסימו, הייתה לפילגשו המועדפת, וילדה לו חמישה ילדים (איור 3). מאוחר יותר שחרר אותה סולימאן מעבדותה ונשאה לאישה כחוק. רוקסלאנה נודעה בשם חָ'אצֶכּי ח'ורם סולטאן (Khāsseki Khurrem Sultān), כאשר המילה 'ח'ורם' (העליזה) באה להעיד על אישיותה. היא השפיעה על ענייני מדינה, ובתככיה הצליחה להבטיח, שבנה סלים ישלוט באימפריה אחרי מות אביו. היא גם הקימה שורה של מוסדות ציבור: מסגדים באיסטנבול ובאֶדירנֶה הנושאים את שמה, שתי מדרסות, בית חולים לנשים, שני בתי מרחץ ובית תמחוי לעניים באיסטנבול וכן בית תמחוי נוסף במכה. בירושלים היא הקימה בשנת 1552 מערך מבנים גדול, שנשא את שמה וכלל מסגד, דירות למבקרים מוסלמים, שבאו להסתופף ליד המקומות הקדושים, בית תמחוי, מאפיה, מרתף, מחסנים, בתי שימוש, ח'אן ואורווה. שש שנים אחר-כך, בשנת 1558, מתה רוקסלאנה ונקברה במבנה מפואר בחצר מסגד סולימאניה שבאיסטנבול; שמונה שנים אחר כך נקבר הסולטאן סולימאן במבנה סמוך (איור 4).

המקור: Bahattin Öztuncay, The Photographers of Constantinople. Pioneers, Studios and Artists from 19th Century Istanbul, 2 vols. (Istanbul, 2003), 2:577.

מה לנערת ההרמון, שהייתה לאשת הסולטאן ולאזור מודיעין? ובכן, בהקימה ב-1552 את מערך המבנים הירושלמי, קבעה חָ'אצֶכּי ח'ורם סולטאן, שאחזקתו תמומן מן ההכנסות שתגענה משורה ארוכה של נכסים. בין אלה היו חמישה כפרים ששטחיהם נמצאים היום בתחומה המוניציפאלי של מודיעין: אל-חָ'רובּה (מצפון לתחנת הרכבת פאתי מודיעין), אל-כָּנֵיסה (חיום חורבת נכס, ממערב למרכז עינב=ישפרו סנטר), בּיר מָעִין (היום רעות), עִנָּאבּה (היום חורבת בית-ענבה, סמוך למחלף ענבה) ובית שַנָּא (היום חורבת בית שנה, מצפון לשעלבים).[4]

ד. סִת מָנָאעָה  (הגבירה נועה?)

בשנת 1874, תוך כדי מסעו באזורנו, הגיע הארכיאולוג הצרפתי קלירמון-גאנו לביר מעין, ושמע שם, שמסגדו של הכפר מוקדש לזכר נֶבִּי מָעִין, בנו של יעקב אבינו, אשר ייסד את הכפר ונקבר במערה בתוך המסגד; על פי הדמיון בין השמות זיהה קלירמון-גאנו את מָעִין עם בנימין בן יעקב. כשנֶבִּי מָעִין הלך לעולמו, באו חמש אחיותיו מגשר בנות-יעקב שמצפון לכינרת כדי להשתתף בהלווייתו, אבל כולן מתו זמן קצר לפני הגיען לכפר ונקברו בסמוך לו, במקומות בהן יצאו נשמותיהן. כל חמש בנות יעקב נחשבו נשים קדושות והכפריים כינו כל אחת "סִתְנָא", כלומר "גברתנו". סִת חנאנה נקברה בסמוך לנֶבִּי מָעִין, אבל כוח מסתורי הרס את כל המבנים שניסו להעמיד על קברה, ועל כן צוין מקומו רק על ידי עצים. סִת זַהְרָה נקברה מעט מצפון לביר מעין, והמבנה על קברה עוד עמד על מקומו בשנת 1968 (איור 5). סִת מָנָאעָה נקברה מצפון-מזרח לכפר; המבנה על קברה, שרשות העתיקות שימרה אותו לאחרונה, ניצב מעט מעל לדרך יאיר פרג, בין שדרות עמק החולה לרעות (איורים 6 -8). סִת חוריה נקברה בכפר לוט, ליד כפר רות של ימינו, וסִת פרחה – מצפון לכפר אל-בורג', שעמד על גבעת התיתורה.

איור 5 : סִת זַהְרָה בתצלום משנת 1968

מקור: רשות העתיקות

       

איורים 6 – 7: סִת מָנָאעָה לפני ואחרי פעולת השימור של רשות העתיקות בסתיו 2010

איור 8: נר עות'מאני שהתגלה בתוך המבנה של סִת מָנָאעָה תוך כדי עבודות השימור

מקור: רשות העתיקות / רענן כסלו

 

קלירמון-גאנו הציע את ההשערה, שחמש בנות יעקב של האגדה הערבית הן גלגול של חמש בנות צלפחד, המוזכרות בספר במדבר כ"ו:33, כ"ז:1, ל"ו:10 – 11 ובספר יהושע י"ז,3, ותמך את השערתו בשורה של נימוקים, בהם הדמיון בין שמה של אחת מבנות צלפחד במקרא, נועה, לשמה של אחת מבנות יעקב באגדה הערבית, מָנָאעָה.[5]

אם קלירמון-גאנו צדק, הרי שכל ה'נועות' החיות במכבים, רעות ומודיעין יכולות לראות בסִת מָנָאעָה את אימן הקדמונית.

ה. זיוה הלוי (ארבל) בבַּרפילִיָא

זיוה הלוי, שנולדה באֶדירנֶה שבחלקה האירופי של טורקיה, עלתה ארצה בגפה בשנת 1943 עם עליית הנוער והיא בת 16. היא צורפה לקבוצת נוער שהתארגנה בקיבוץ גבעת-חיים, ותוך זמן לא-רב הייתה לדוברתו. בשנת 1945 התנדבה הקבוצה לפלמ"ח, וזיוה התבלטה חיש מהר באימונים, סיימה קורס מדריכי ספורט וקורס מכ"ים, ובאוגוסט 1947 נשלחה לקורס מפקדי מחלקות, בו הייתה חניכה יחידה לצד 135 חניכים, בהם מי שיהיו לימים מפקדים בכירים בצה"ל, כמו ישראל טל ואברהם אדן (ברן). בתום הקורס פיקדה זיוה על מחלקה בקיבוץ חולתה, ובינואר 1948 נשלחה לקורס קציני קשר. עם סיומו היא הקימה, במושבה קדימה בשרון, בסיס להדרכת קשרים קרביים של יחידות הפלמ"ח. באפריל 1948 היא הייתה לקצינת הקשר של הגדוד השלישי של הפלמ"ח, והשתתפה בהשתלטות על משטרת ראש פינה, בכיבוש צפת, בפשיטה באזור גשר בנות יעקב, בקרב לטרון השלישי, בהיערכות מול האוניה "אלטלנה", ב"מבצע דני" ובקרבות הנגב.

ביולי 1948, אחרי כיבוש לוד ב"מבצע דני", התמקם מטה הגדוד השלישי למרגלות הכפר בַּרפילִיָא (שנמצא ממערב לשכונת אבני-חן/קייזר של היום). בזכרונותיה תיארה אותו זיוה כך:

"ברפיליא היה כפר יפה מהאחרים: גדרות אבן, שיחי צבר, עצים, ירק. ובירכתי הכפר בור עמוק עם מים נהדרים, קרים וצלולים. וזה היה הבור שסיפק לנו מי שתייה. את כד החרס עם הפייה השבורה, שהיה קשור לחבל, היינו מורידים לבאר, שואבים ושותים ממנו מים. הרוב ידעו לשתות מהכד מבלי לקרב את הפייה לפה, אני לא ידעתי. הייתי מצמידה את הפייה לפה ושותה."

יום אחד צילם אותה הצלם הצבאי בוריס כרמי, ללא ידיעתה, כשהיא שואבת מים מן הבאר ושותה מן הכד (איורים 9 -10).

                                                                   

איור 10: הנערה והכד
מקור: זיוה ארבל, הנערה עם האקדח.
סיפור חיי (תל אביב, 1999), עמ' 77.

 

איור 9: זיוה שואבת מים מן הבאר בברפיליא
מקור: זיוה ארבל, הנערה עם האקדח.
סיפור חיי (תל אביב, 1999), עמ' 78.

התצלום השני פורסם ב-29 ביולי 1948 בעיתון "במחנה", מלווה בכיתוב: "מי מקנא בכד?" אברהם חלפי ראה את התצלום, כתב בהשראתו את השיר "הכד" שפזמונו החוזר הוא: "הוי, חבל, חבל, חבל /  שגם אני אינני כד," ומרדכי זעירא הלחינו.[6] הכד של ברפיליא היה במהרה בפי כל.

 


[1]  ספר מקבים א'. מבוא תרגום ופירוש מאת אוריאל רפפורט (ירושלים, תשס"ד), פרק י"ג, עמ' 299.

[2]  ראו אורן טל, הארכיאולוגיה של ארץ-ישראל בתקופה ההלניסטית: בין מסורת לחידוש (ירושלים, תשס"ז), עמ' 271 – 272.  כמו כן, רוני רייך, "הארכיאולוגיה של ירושלים בימי בית חשמונאי", בתוך: ימי בית חשמונאי – מקורות, סיכומים, פרשיות נבחרות וחומר עזר, ערכו דוד עמית וחנן אשל (ירושלים, תשנ"ה), עמ' 230.

[3] גזר הקדומה נמצאת ליד כרמי-יוסף, במרחק של כעשרה ק"מ ממרכז מודיעין בת זמננו.

[4]  ראו St. H. Stephan, "An Endowment Deed of Khasseki Sultan, Dated the 24th May 1552," Quarterly of the Department of Antiquities of Palestine 10 (1944), 170-194;

רשימת הכפרים מופיעה בעמ' 184.

[5]  Charles Clermont-Ganneau, Archaeological Researches in Palestine during the Years 1873-1874, vol. 2, trans. John McFarlane (London, 1896), pp. 78-80.

[6]  זיוה ארבל, הנערה עם האקדח. סיפור חיי (תל אביב, 1999), עמ' 76 -78, 94 – 95; המובאה מופיעה בעמ/ 76.

קרא עוד ←
שיר השבוע
%d7%9b%d7%a8%d7%99%d7%9b%d7%94-%d7%a7%d7%93%d7%9e%d7%99%d7%aa-%d7%a7%d7%9e%d7%94-%d7%9e%d7%94%d7%97%d7%95%d7%9c%d7%95%d7%aa%d7%9b%d7%a8%d7%99%d7%9b%d7%94-%d7%a7%d7%93%d7%9e%d7%99%d7%aa-%d7%a7%d7%9e%d7%94-%d7%9e%d7%94%d7%97%d7%95%d7%9c%d7%95%d7%aa
michael-zats-fragile-dreams-front-covermichael-zats-fragile-dreams-front-cover
כריכה קדמית – אורי ואלמוגכריכה קדמית – אורי ואלמוג
וחצי תאוותי – חוה פנחס כהןוחצי תאוותי – חוה פנחס כהן
51F0NzLv2BwL51F0NzLv2BwL
הלב הפועם-500×650הלב הפועם-500×650
הבנקאית מנאפולי – זהבה חן טוריאל – כריכה.docxהבנקאית מנאפולי – זהבה חן טוריאל – כריכה.docx
כריכה קדמית – מטבעות הזיכרון – שירלי אברמיכריכה קדמית – מטבעות הזיכרון – שירלי אברמי
%d7%90%d7%91%d7%a0%d7%99%d7%9d-%d7%96%d7%95%d7%9b%d7%a8%d7%95%d7%aa-%d7%9b%d7%a8%d7%99%d7%9b%d7%94-%d7%a7%d7%93%d7%9e%d7%99%d7%aa%d7%90%d7%91%d7%a0%d7%99%d7%9d-%d7%96%d7%95%d7%9b%d7%a8%d7%95%d7%aa-%d7%9b%d7%a8%d7%99%d7%9b%d7%94-%d7%a7%d7%93%d7%9e%d7%99%d7%aa
????? ????? – ????-?? ?????? – ?.?.????????? ????? – ????-?? ?????? – ?.?.????
????? ????? ??? ר של ארנסטו????? ????? ??? ר של ארנסטו
ציפור נפש חונה בין סיגיי – כריכה קדמיתציפור נפש חונה בין סיגיי – כריכה קדמית
%d7%99%d7%97%d7%a1%d7%99-%d7%9e%d7%98%d7%a4%d7%9c%d7%99%d7%9d-%d7%9e%d7%98%d7%95%d7%a4%d7%9c%d7%99%d7%9d-%d7%91%d7%99%d7%a6%d7%99%d7%a8%d7%95%d7%aa-%d7%a2%d7%92%d7%a0%d7%95%d7%9f%d7%99%d7%97%d7%a1%d7%99-%d7%9e%d7%98%d7%a4%d7%9c%d7%99%d7%9d-%d7%9e%d7%98%d7%95%d7%a4%d7%9c%d7%99%d7%9d-%d7%91%d7%99%d7%a6%d7%99%d7%a8%d7%95%d7%aa-%d7%a2%d7%92%d7%a0%d7%95%d7%9f
רגעי חסדרגעי חסד
newbook-racheli-smallnewbook-racheli-small
?????? ????? ? טיפה קדמית?????? ????? ? טיפה קדמית
logo-no-txt
ניהול האתר מיכל לייבה netmii
גלילה לראש העמוד
דילוג לתוכן
פתח סרגל נגישות

כלי נגישות

  • הגדל טקסט
  • הקטן טקסט
  • גווני אפור
  • ניגודיות גבוהה
  • ניגודיות הפוכה
  • רקע בהיר
  • הדגשת קישורים
  • פונט קריא
  • איפוס