חֶסֶד שֶׁאֵינוֹ מְצַפֶּה לִתְמוּרָה
אוֹ לְתַשְׁלוּם. אַתָּה חָלוּם.
חַיֶּיךָ לֹא לְךָ
אֵין הֵם אֶלָּא שָׂדֶה
מוֹדֶה לְבַסּוֹף הַמְּזֻקָּן מֵעֵבֶר לַדֶּלְפֵּק
בִּשְׂדֵה הַתְּעוּפָה.
זִמְזוּם אֲוִירוֹן עַצְלָנִי נָח
עַל קֶרַח כְּחוֹל עֵינָיו
כְּמוֹ עַל כַּר לִנְחִיתָה.
הַאִם זֶהוּ חֶסֶד עַכְשָׁו?
(מתוך: שבילים, גיליון 12)
