מִי הִיא זֹאת הַצּוֹעֶדֶת בְּבִטְחָה?
בְּרֹאשׁ עֵדֶר פִּילִים, מְפַלֶּסֶת דַּרְכָּהּ.
הֲלוֹא הִיא הָאֵם, הַפִּילָה הַחֲכָמָה,
שְׁבִילֵי הַמִּישׁוֹר וְהַיַּעַר שְׁמוּרִים בְּזִכְרוֹנָהּ.
מִכָּל חַיּוֹת הַיַּבָּשָׁה, אֵין דּוֹמֶה לַפִּיל בְּמִשְׁקָל וְקוֹמָה.
אַף אָרֹךְ לוֹ עַד לָרִצְפָּה, חֶדֶק הוּא נִקְרָא,
אֶת הַפִּיל מְשָׁרֵת הוּא לְכָל מַטָּרָה.
חוּשׁ הָרֵיחַ בּוֹ טָבוּעַ, וּשְׁרִירָיו רַבֵּי עָצְמָה,
מְשַׁמֵּשׁ מַזְלֵג גַּם כַּף לַאֲכִילָה.
בְּעֶזְרָתוֹ מַגִּישׁ לְפִיו עָלִים, עֲנָפִים וּמֵי שְׁתִיָּה,
לִפְעָמִים שׁוֹאֵב בַּחֶדֶק מַיִם מִן הַבְּרֵכָה,
מַטֶּה עַל גַּבּוֹ אֶת הַחֶדֶק, וְנֶהֱנֶה מִמִּקְלַחַת קָרָה.
חָזָק הוּא הִפִּיל מִכָּל חַיּוֹת הַיַּבָּשָׁה.
מִשְּׁנֵי צִדֵּי רֹאשׁוֹ שֵׁן אֲרֻכָּה,
חַטֵּי שֶׁנְהַב מְלֵאֵי גְּבוּרָה.
בְּחַטָּיו וְחִדְקוֹ מְפַלֵּס דַּרְכּוֹ בַּיַּעַר.
בְּרֹאשׁוֹ הַגָּדוֹל וּמִצְחוֹ הֶחָזָק,
יִגְבַּר עַל כָּל מִכְשׁוֹל, הַפִּיל הָעֲנָק.
בְּנֵי הָאָדָם לָמְדוּ לִהְיוֹת יְדִידָיו,
אִלְּפוּהוּ לִדְחֹף מַשָּׂא כָּבֵד בְּחִדְקוֹ וְחַטָּיו,
וּבִתְמוּרָה לְשֵׁרוּתוֹ, דּוֹאֲגִים לְמַחְסוֹרוֹ כָּל חַיָּיו.
