Page 31 - שבילים גיליון 22 | ציוני דרך
P. 31
ציוני דרך בחייו של פבלו
דב בהט
מאז שהתגבשה אישיותו של פבלו במעבר מגיל הילדות לגיל הנעורים, והתחיל לעמוד על דעתו, אמר לו שכלו הישר, שאין להאמין בדברים מסתוריים שאין להם אחיזה במציאות, כגון: אלוהים, העולם הבא, מחזוריות החיים, גלגול נשמות ודברים כאלה. בניגוד למה שנאמר בסביבתו לאורך מרבית שנותיו, בכל מקום אשר אליו הגיע, האמין פבלו רק במה שרואות עיניו, ולא בספקולציות. אבל דווקא כאשר קרבו ימיו של פבלו למות, והוא התחיל לחוש שזמנו בעולם הזה מתקרב לקיצו, התחילו מחשבותיו להתרכז בשאלה, מה ממתין לו אחר
כך?
במיוחד סקרנה אותו השאלה, את מי מאלה שהכיר במשך השנים בעולם הזה, הוא יפגוש בעולם הבא. האם יפגוש את אשתו לשעבר לאה, שאותה הוא זכר לטובה למרות שבגד בה במשך השנים. אפילו יותר רתקה אותו השאלה, את מי מבין אהובותיו ופילגשיו הוא יראה פעם נוספת או פעמים נוספות. אולי באחד האירועים השמחים בעולם הבא, הוא יחלוף על פניה של הזמרת המשגעת רודיקה פינקלשטין נחמיאס שהעשירה כל כך את חייו? אבל ציין לעצמו, שבמיוחד אהב את רוחל׳ה. תמיד הצטער שבסוף הוא לא התחתן אתה, כי לרוחל׳ה לא היה, וללאה היה כסף, הרבה כסף. היא היתה בתו היחידה של הקבלן שבנה את ״מגדל השושנים״, שעומד במרכז תל אביב, ושאת הפנטהאוז
שלו רואים מקצה ירושלים.
כבר מגיל צעיר ידע פבלו, שהוא לא יהיה מפרנס שגרתי שישב במשרד משמונה בבוקר ארבע וחצי אחרי הצהרים. הוא ינצל את התקופה שבה הכל הולך, ואת הכסף שלו יעשה עם גיטרה ביד כזמר רוק מפורסם. זה אמנם לא יהיה הרבה, כי לשיר הוא לא ממש ידע, אבל זה מה שיצדיק חתונה רק עם אשה בעלת אמצעים. מחשבות אלו הוליכו אותו להאמין בצדק הטבעי עם פרשנות מיוחדת משל עצמו. הבנה זו של החיים הובילה אותו להעדפתה של לאה. מאחר שהאמין מאד בצדק, תמיד שמר בארנקו את העתק הציור ה״צדק״ של
רפאל ממוזיאון הוותיקן.
29 I22גיליוןIשביליםI
