הִיא לֹא מַפְסִיקָה לְהַפְתִּיעַ, אִמָּא שֶׁלִּי,
שֶׁבְּחַיֶּיהָ הָיְתָה זְקֵנָה
וּבְמוֹתָהּ הִיא פִּתְאֹם דֵּי צְעִירָה –
יֹפִי, אִמָּא.
דָּבָר אֶחָד יַלְדוּתִי זוֹכֶרֶת
וְהַמַּצֵּבָה מוֹסֶרֶת אִינְפוֹרְמַצְיָה אַחֶרֶת.
אֱלֹהִים נוֹתֵן אֶת הַזִּכָּרוֹן וֶאֱלֹהִים לוֹקֵחַ
וְעִם מַצֵּבוֹת בַּשְּׁקִיעָה
אֲנִי מְפַחֵד לְהִתְוַכֵּחַ.
