הַאֱמֶת הַפְּרָטִית שֶׁלָּךְ
קְבוּרָה בְּמִלּוֹתַיִּךְ
וְהוֹפֶכֶת לְנַחֲלַת הַכְּלָל.
אֵינֵךְ מִתְפַּשֶּׁרֶת
עִם הַחֹשֶׁךְ הֶחָדָשׁ
שֶׁצָּבַע בָּךְ אֶת עַצְמוֹ.
בְּכָל יוֹם אַתְּ מִתְלַבֶּשֶׁת
עִם הַמָּוֶת וְיוֹצֵאת לָךְ
אֶל מִשְׁעוֹל הַשְּׁכוֹל
הַמָּוֶת יִמַּח שְׁמוֹ
תָּפוּר עַל-פִּי מִדָּתֵךְ
הִתְלַבֵּשׁ עַל יָמַיִךְ
הַזְּמַן שֶׁעוֹד נוֹתַר לָךְ
יִשְׁרֹק לָךְ מַנְגִּינַת חַיִּים.
מתוך: שבילים, גיליון 13, עמ' 25.
