בנושא חריגה
בהשראת הביטוי
"מעז יצא מתוק"
שופטים יד, יד
חריגה היא סטייה ממוסכמה או מנורמה ובאופן מסורתי היא נתפסת כשיבוש, כטעות, כראויה לגנאי. חריגה ממסגרת זמן, תקציב, אשראי, סמכות, שורה או קו בניין, טעונה במשמעות שלילית וכרוכה בדרך כלל בענישה, אבל לפעמים חריגה היא הזדמנות. היא שונה, היא נבדלת, היא יוצאת דופן, היא בולטת ובמובנים רבים היא הזדמנות שנחווית לעתים קרובות באופן חיובי. שלושה מקרים ישקפו את עמדתי כעורכת גיליון-נושא זה: המקרה האישי שלי, מקרה הנמלים ומקרה הסנאים.
במקרה האישי שלי, חריגה זיכתה אותי בהזדמנות להצלה ולביטוי עצמי. הורי החורגים, למשל, היו עבורי הזדמנות להצלה. הם היו כה אהובים עלי וכה משמעותיים, עד כי לעתים קרובות אני חרדה לילדים שגדלים במשפחה מצומצמת, בה יש רק זוג הורים ביולוגיים, משפחה שאין בה דמויות מלוות שיכולות להציל את הילדים מפני הוריהם. ואילו תחושת החריגה שחשתי כמעט בכל מסגרת אליה ביקשתי להשתייך, ביטאה את ייחודיותי והייתה הזדמנות לביטוי עצמי. לעתים קרובות ביטוי זה הביא עליי צרות צרורות, אבל החריגה תמיד שיקפה איזו מהות מדויקת והכרחית שלי.
מקרה הנמלים עניינו אותם נמלים שחורגות משיירות הנמלים. תמיד הבטנו בהן בדאגה, כאילו הלכו לאיבוד. כעת מותר להירגע. נמלים חורגות אלה, ממונות על איתור מאגרי מזון חדשים. ומקרה הסנאים מדגים את אותו עקרון, אף שסיפורו הפוך: סנאים אפורים, ימצאו רק חלק מהאגוזים שהחביאו. האגוזים שחורגים מזיכרונם, הופכים לעצים ומבטיחים את המשך קיומם של הסנאים.
בארבע הדוגמאות הללו, חריגה היא התנסות חיובית ומפתחת. היא אמנם מאתגרת, אבל יש בה הזדמנות להצלה, לצמיחה, לדאגה לעתיד, לבנייה ולקיימות. דוגמאות אלה מעלות שאלות חשובות על מהות ותפקיד החריגה ביקום בכלל ובתבנית האנושית בפרט.
הנה כי כן, אף שהתרבות האנושית מקבעת חריגה בתבניות שליליות וקובעת עליה סנקציות, מבקש קול קורא זה לתפוס אותה גם על צדדיה החיוביים, לפתוח את מרחביה לעולמות היופי, הגילוי, השיפור והתיקון, תוך פנייה לגוף, לרוח, לרגש ולנפש מחד גיסא, ולטבע, ליקום ולקיימות מאידך גיסא. חריגה היא אמנם סטיה ממוסכמות או מנורמות, אבל הו כמה משעממים היו חיינו בלעדיה.
בקול קורא זה, האסופה של היצירות תבקש לבחון את החוויה האנושית הנובעת מחריגה כדימוי או הנובעת מחריגה קונקרטית, חומרית, גשמית או פיזית; רוחנית, אידיאולוגית או מחשבתית; רגשית, תודעתית, אינטואיטיבית או נפשית; פוליטית, חברתית, קהילתית או משפחתית; דתית או אמונית; גזעית, מגדרית או גילנית; חריגה מזכר ומזיכרון, חריגה ממסלול ומהסללה, חריגה מגבולות ומצפי, חריגת הלב, חריגת המוסר, התפיסה, ההבנה או המחשבה; לכל אלה מצטרף העיסוק באקטואליה של יחס החברה לחריג, לשונה, לאחר ולנבדל, כפרט וכמיעוט, סוגיה שמעסיקה בימים אלה את השיח המקומי והעולמי.
יצירות שטרם פורסמו בלבד, שעוסקים בחוויית החריגה ברוח הקול הקורא, שירים – יש לשלוח מנוקדים, רצוי בניקוד מלא ולכל הפחות בניקוד מנחה, בקובץ וורד בלבד, בציון שם הכותב/ת וכתובת האימייל של הכותב/ת בראש הדף, באורך כולל של לא יותר מאשר שני דפי איי4, גודל פונט 14. חומרים שיגיעו ערוכים בהתאם להנחיות, יעברו לקטורה ובמקרים מסוימים גם עריכה.
כתובות למשלוח: dtronen@gmail.com עם העתק לכתובת shvilim@bethasofermodiin.com
תאריך אחרון למשלוח: 15 באוקטובר 2019.
