אִם לָמוּת – רַק לֹא
בְּאֶמְצַע כְּתִיבַת רוֹמָן.
רַק לֹא לְהֵאָסֵף עִם עוֹד כַּמָּה דְּמוּיוֹת
שֶׁהֵחֵלּוּ דַּרְכָּן וּכְשֶׁדִּבְּרוּ
דִּבְּרוּ עַל רִיצוֹת לְמֶרְחַקִּים אֲרֻכִּים וּפָשׁוּט
בִּתְמִימוּת לֹא רָאוּ
שֶׁזֶּה הַשָּׁלָב הֲכִי מְסֻכָּן, הֲכִי מַפְחִיד
סוֹפְרִים.
אִם לָמוּת
אָז לְכָל הַפָּחוֹת לְצַד כַּמָּה צֵרוּפִים נְדִירִים
שֶׁל מִלִּים נְכוֹנוֹת לְמֶרְחַקִּים קְצָרִים,
לֹא מַחֲרֹזֶת אֲפִלּוּ
פְּנִינִים אֲחַדוֹת בְּתוֹךְ סֵפֶר שִׁירִים רָזֶה
וּבֶטֶן מְלֵאָה
עֻבָּרִים.
